פתיחת התפריט הראשי

שינויים

נוספו 6 בתים ,  06:55, 21 ביולי 2022
אין תקציר עריכה
'''ר' שלמה מקרלין''' היה מגדולי תלמידי [[המגיד ממעזריטש]], היה גם תלמידו של ר' [[אהרן מקרלין]].
 
==תולדות חיים==
היה בעל מופת גדול, עד אשר יכל לומר לכל אדם תעלומות ליבו. [[אדמו"ר הזקן]] אמר עליו: מי יכול לדמות עצמו אל הקודש רבי שלמה מקרלין, הרי הוא גבוה טפח מן הארץ{{הערה|שמע שלמה חלק ב' אות כ"ח.}}.
יחד עם [[אדמו"ר הזקן]] ו[[חיים וואלפער]] הקימו את החסידות הליטאית, שכונתה (על ידי מתנגדיה) בשם "כת הקרלינים"{{הערה|על ההקמה המשותפת ועוד, ראה [[כרם חב"ד]] גליון 4 חלק א'.}}.
בתחילה כשנסע ר' [[מנחם מענדל מהורודוק]] ל[[ארץ ישראל]] הרבה מ[[אנ"ש]] התקשרו ל' ר' שלמה, שהיה מבקר לעיתים קרובות במדינת ליטא-רוסיה, אך כאשר החל [[אדמו"ר הזקן]] להנהיג את קהילת ה[[חסידים]] התחילו אנ"ש להתקשר לאדמו"ר הזקן.
פעם רצה להתיישב ב[[עיירה]] [[ביעשנקוביץ]], אשר הייתה בתחומו של אדמו"ר הזקן{{הערה|ליתר דיוק, באותה תקופה הגבול בין [[רוסיה]] ל[[פולין]] עבר באמצעה ה[[עיירה]]. וממילא, חצי מה[[עיירה]] הייתה שייכת ל[[אדמולאדמו"ר הזקן]] וחצי לרבי שלמה מקרלין, על פי הסכם החלוקה בין תלמידי המגיד ממעזריטש.}}, הוא ביקש מ[[אדמומאדמו"ר הזקן]] את רשותו. הוא הסכים לכך בג' תנאים: א. שלא להשפיל את הלמדנים. ב. שלא להשפיל פרומקייט הטבעי (כלומר היראת שמיים התמימה). ג. שהצדיק לא יישא את הצאן (כלומר שהחסידים יצטרכו להתייגע בכוחות עצמם ב[[תורה]] וב[[עבודה]]). על ב' דברים הראשונים הסכים ר' שלמה אך על הדבר הג' הוא לא הסכים. בויכוח זה עמד רבי [[לוי יצחק מברדיטשוב]] לימינו של אדמו"ר הזקן{{הערה|[http://www.daat.co.il/daat/kitveyet/shana/zevin-1.htm הרב שלמה יוסף זוין].}}.
ישנו מכתב בו כותב ר' שלמה לחסידים מ[[שקלוב]], אשר היו חסידיו בעבר והתקשרו לאדמו"ר הזקן. במכתב כותב הוא אשר מברכם שיתעלו בגוף ונפש ובסוף המכתב כותב אך בקשתי מהשי"ת שיתעלו על ידי דווקא.
פעם ביקר אצל אדמו"ר הזקן, ו[[אדמוואדמו"ר הזקן]] שלח את בניו לקבל את פניו. בביקורו ביקש מ[[אדמומאדמו"ר הזקן]] אשר יואיל להצטרף לחרם, בנוגע ל[[התנגדות לחסידות]], [[אדמו"ר הזקן]] סירב לכך, ור"ש מקרלין אמר מילים מאד חריפות לאדמו"ר הזקן, אשר גרמו לבנו [[אדמו"ר האמצעי]] להתעלף.
בעת שביקר רבי שלמה מקרלין את אדמו"ר הזקן בליאזנאב[[ליאזנא]], כאשר נסע לדרכו - ציווה אדמו"ר הזקן לשלושה אברכים מתלמידיו ללוות את רבי שלמה עד סמוך לוויטבסקל[[וויטבסק]], מקום שם יבואו חסידים מוויטבסק לקבל פניו. אחד האברכים היה ר' [[בנימין קלעצקער]], ורבי שלמה רצה מאד שר' בנימין יהיה תלמידו, ודיבר עימו על כך, ובנסיעתו עימו הראה לו מופת. בהגיעם למקום הנועד, כשהאברכים נכנסו לרבי שלמה לקבל ממנו ברכת הפרידה,עיכב רבי שלמה את ר' בנימין ודיבר על ליבו שייסע עימו, והוא ירוממהו במעלות הקודש שיהיה משכמו ולמעלה גבוה מכול. ר' בנימין ענה לו בשפה הפולנית: "פאן טא פאן, נא ניע מאי, חלאפעץ טא חלאפעץ, נא נייע טוואי" (= האדון (=כוונתו לר' שלמה) הוא אדון, אבל לא שלי, והנער (= כוונתו לעצמו) הוא נער אבל לא שלך). (את הטעם לכך שר' בנימין דיבר בפולנית לר' שלמה, כותב הרבי הריי"צ: "כי אוהב היה הרה"צ הרה"ק רבי שלמה נ"ע לדבר לפעמים בלשון פולני, והטעם בוודאי כמבואר בדא"ח דעל ידי דיבור קדוש מבררים האותיות, והרה"צ הרה"ק רבי שלמה נ"ע כל דרכיו בקודש הקודשים"). ({{הערה|אג"ק אדמו"ר מוהריי"צ, חלק ב, עמ' שסט-שע.}}).
בעת מלחמת [[רוסיה]]-[[צרפת]], התפלל [[אדמו"ר הזקן]] בעד נצחונה של [[רוסיה]], אך ר' שלמה (לפי גירסאות מסוימות) התפלל בעד נצחונה של צרפת, לפועל במלחמה זו נצחה רוסיה.
== פטירתו ==
מסורת קרלין מספרת{{הערה|ספר "קדושת אהרן" - קארלין, ועוד.}} כי במהלך המלחמה נהרג ר' שלמה על ידי הקוזק ארמילוס, ב[[כ"ב תמוז]] [[תקנ"ב]]. ביום זה, יום ההילולא של רבי שלמה, נוהגים [[חסיד]]י קארלין לברך ברכת [[שהחיינו]], אך בשאר הדברים נוהגים מנהגי [[בין המצרים]].
לעומת זאת, ממכתב [[אדמו"ר הריי"צ]] (אג"ק אדמו"ר מוהריי"צ חלק ב, עמ' שסט.) משמע כי בשנים [[תקנ"א]] - [[תקנ"ב]] ביקר ב[[ליאזנא]] וכן בתקנ"ה-ו. מסורות מסוימות מספרות אף כי היה בר פלוגתא של [[אדמו"ר הזקן]] בעת [[מלחמת נאפוליון]]{{הערה|דיון ארוך וסוער בנושא, בו משתתפים הרב [[שלום דובער לוין]], הרב [[שמואל קראוס]], הרב [[ברוך אוברלנדר]], הרב [[יוסף יצחק קלר]] ועוד - בקבצי [[קובץ הערות וביאורים אהלי תורה|הערות וביאורים - אהלי תורה]] [[תנש"א]] - [[תשנ"ב]]. וראה בקובץ הערות התמימים ואנ"ש מאריסטאון, גליון ג (תרסד), פ' מקץ תנש"א, עמ' יד במאמרו של הרב שמואל קראוס אודות הנ"ל ואודות שנת הסתלקות רבי שלמה מקרלין.}}.
חסידי ר' שלמה מספרים כי אצלם במסורת ר' שלמה היה [[משיח בן יוסף]]. במדרש מובא כי שמו של זה שיהרוג את משיח בן יוסף הוא "ארמילוס", זה היה גם שמו של מי שהרג את רבי שלמה{{הערה|הרב אביש שור, קובץ "בית אהרן וישראל" - [[תנש"א]].}}.
הרבי הריי"צ כותב על כך ביומנו (מעת ביקורו בלודמיר, ראה להלן:) "...ר"ש זצ"ל קארלינער, משיח בן יוסף קוראים אותו בכל הסביבה לפי המעשה הידוע מה שאחד הקאזאקים ירה בו והמיתו, ובזה זכה לשם גדול זה: משיח בן יוסף" ({{הערה|ספר המאמרים תרצ"ב-תרצ"ה, מבוא, עמ' כה).}}.
הוא נורה ביום [[שבת קודש]] ב[[י"ז תמוז]], הקוזקים פרצו לבית מדרשו, וירו בחמישה עשר מתפללים. רבי שלמה היה בדבקות באמצע אמירת [[כתר]], ולא שם לב למתרחש. נכדו משך בטליתו מתוך בהלה, וכאשר הוא סובב את ראשו הקוזקים ימ"ש ירו בו. במשך חמישה ימים הוא היה שרוי בין חיים למוות, אך עם זאת הוא לא שינה כלל את סדריו הקבועים עד כוחו האחרון. הוא אכל כרגיל את סעודת שבת, וכאשר החסידים שכחו להגיש אחד ממאכלי השבת, הוא נענה: "היינטיגע חסידים, שוין עפעס, און מען פארגעסט אז ס'איז דא א באשעפער אויף די וועלט" - החסידים של היום... רק קורה משהו, והם שוכחים שיש בורא עולם..
==ראו גם==
*ר' [[אהרן מקרלין]]
 
== קישורים חיצונים ==
הרב '''[[יצחק גינזבורג]], ''', [http://www.malchuty.org/index.php?option=com_content&view=article&id=79:--q----&catid=12:2009-07-12-07-52-47&Itemid=12 קשרי [[אדמו"ר הזקן]] ורבי שלמה מקרלין].'''
{{סדרה|הקודם=האדמו"ר רבי [[אהרן מקרלין]]|רשימה=אדמו"רי [[קרלין]]|שנה=? - [[כ"ב תמוז]] [[תקנ"ב]]|הבא=האדמו"ר רבי [[אשר מסטאלין]]}}
{{חצרות}}
 
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:תלמידי המגיד ממזריטש]]
[[קטגוריה:אדמו"רי קארלין]]
10,403

עריכות