שלמה יהודה ליב אליעזרוב: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{לעריכה}} | |||
הרה"ח הרה"ג הרב '''שלמה יהודה לייב אליעזרוב''' נולד בשנת [[תרכ"ג]] ביעקבשטאט שב[[לטביה]] לאביו הרה"ח [[אליעזר שמעון קזרנובסקי]] ועלה יחד עם משפחתו ל[[ארץ הקודש]] בשנת [[תרל"ג]] בערך. | הרה"ח הרה"ג הרב '''שלמה יהודה לייב אליעזרוב''' נולד בשנת [[תרכ"ג]] ביעקבשטאט שב[[לטביה]] לאביו הרה"ח [[אליעזר שמעון קזרנובסקי]] ועלה יחד עם משפחתו ל[[ארץ הקודש]] בשנת [[תרל"ג]] בערך. | ||
גרסה מ־12:36, 12 במרץ 2010
|
ערך זה זקוק לעריכה: ייתכן שהערך סובל מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו. | ||
| אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה. | |||
הרה"ח הרה"ג הרב שלמה יהודה לייב אליעזרוב נולד בשנת תרכ"ג ביעקבשטאט שבלטביה לאביו הרה"ח אליעזר שמעון קזרנובסקי ועלה יחד עם משפחתו לארץ הקודש בשנת תרל"ג בערך.
היה אחד מעמודי התוך של הישוב החב"די בחברון. יסד וניהל את הישיבה "מגן אבות" והביא ליסוד הישיבה "תורת אמת חברון". שימש כרבה של עדת האשכנזים בחברון במשך שנים רבות. היה שד"ר מטעם המוסדות בחברון פעמים מרובות. הביא לקניית חצר רומנו, וככלל במשך השנים תרמ"ט-תרע"ד היוה מן עסקניה הבולטים של חסידי חב"ד בחברון, ובכמעט בכל פעילות ציבורית שהתרחשה בשנים אלו בישוב החבד"י בחברון היה שותף פעיל לה.
בארכיון שלו נמצאת תעודת האזרחות שלו משנת תרפ"ו, ושם נמצא בין השאר שטר התנאים שלו "להדא בתולתא כלתא שפירתא ויעלת חן מ' חנה ברכה תי' בת הרב החסיד מו"ה דובער הלוי" - אשכנזי מקאליסק, מיום "ששי בשבת באחד עשר יום לירח סיון שנת חמשת אלפים ושש מאות וארבעים לבריאת עולם למנין שאנו מנין כאן עה"ק חברון תובב"א".
הרב שלמה לייב היה נקרא בתחלה בשם משפחת אביו "קזרנובסקי". אחרי החתונה שינה אותה לשם אשתו "אשכנז" וכאשר כיהן כרבה של יהדות בוכרה, שינה אותה לשם אליעזרוב (על שם אביו אליעזר).
גם אחרי חתונתו המשיך בלימודו. הדבר האחרון שלמד, בהיותו יושב אהל ותורתו אומנותו, הוא שחיטה ובדיקה. זאת סיים בתחלת שנת תרנ"ב. זמן קצר לפני זה עלה לאה"ק הרה"ח דובער אפרת, שנתקבל אחר כך לרבה של חברון. וראשית פעולתו היתה לבחון את הרב שלמה יהודה לייב ולתת לו הודעה וקבלה.
בהמשך נתמנה הרב שלמה יהודה לייב לרבה של חברון. ובהמשך נסע לשליחויות כשד"ר לעיר חברון.
במלחמת העולם הראשונה - קיץ תרע"ד - גורשו מהארץ כל אזרחי רוסיה. הרב שלמה יהודה עזב אז גם הוא את הארץ ונסע כשד"ר לבוכרה - סמרקנד. שם פתח ישיבה ללמוד עם תלמידים מקומיים.
לאחר המלחמה חזר לחברון. הישוב החב"די בחברון כבר בטל באותה שעה. הרשיל"א התיישב בקביעות בירושלים, שם עזר בחידוש הישיבה "תורת אמת" בשנת תרפ"ב ושם עמד בראש "כולל חב"ד".
בני עדת בוכרה חיבבוהו, ולכן מונה לרב שכונת הבוכרים בירושלים.
היה חבר ועד השחיטה של 'העדה החרדית'.
לאחר פטירתו מילא את מקומו ברבנות שכונת הבוכרים - אחיינו הרב אברהם חיים נאה.