אלעד – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת העריכה הבאה ←

חזותיקוד ויקי

@@ שורה 16: / שורה 16: @@
 }}
-העיר '''אלעד'''{{הערה|ראשי תיבות '''א'''זור '''ל'''בניית '''ע'''יר '''ד'''תית.}} היא עיר חרדית במחוז המרכז ב[[ישראל]]. הוכרזה כמועצה מקומית בשנת [[תשנ"ח]] ובשנת [[תשס"ח]] הוכרזה כעיר. ממוקמת במרכז הארץ. כבר בשנתה הראשונה החלו להגיע משפחות מכל הגוונים כולל גם מהמגזר החסידי. כבר מהקמת היישוב התגוררו בו שבע משפחות [[חסידי חב"ד]]. נכון לשנת [[תשע"ט]] מתגוררים בעיר כ-250 חסידי חב"ד מתוך 45,000 כלל תושביה.
+העיר '''אלעד'''{{הערה|ראשי תיבות '''א'''זור '''ל'''בניית '''ע'''יר '''ד'''תית.}} היא עיר חרדית במחוז המרכז ב[[ישראל]]. הוכרזה כמועצה מקומית בשנת [[תשנ"ח]] ובשנת [[תשס"ח]] הוכרזה כעיר. ממוקמת במרכז הארץ. כבר בשנתה הראשונה החלו להגיע משפחות מכל הגוונים כולל גם מהמגזר החסידי. כבר מהקמת היישוב התגוררו בו שבע משפחות [[חסידי חב"ד]]. נכון לשנת [[תשע"ט]] מתגוררים בעיר כ-250 משפחות של חסידי חב"ד מתוך 45,000 כלל תושביה.
 == קהילות חב"ד==
@@ שורה 23: / שורה 23: @@
 בסוף חודש [[מנחם אב]] [[תשנ"ט]] הגיע לעיר [[שליח]] [[הרבי]] הרב [[יוסף יצחק סילברמן]]. שלשה שבועות לאחר מכן, במוצאי "שבת סליחות", נפגש הרב סילברמן עם ראש המועצה דאז, הרב צוריאל קריספל והתעניין בקריטריונים לקבלת מבנה עבור בית כנסת חב"ד. הרב קריספל הבטיח שכאשר יהיה מנין לחב"ד, יקבלו בית כנסת. בעקבות הבטחת קריספל החלו חסידי חב"ד הבודדים באלעד להתארגן כמנין חב"די. ב[[חודש תשרי]] שנת [[תש"ס]] התכנסו המתפללים בביתו של הרב סילברמן ומיד לאחר השבת הגיש הרב סילברמן ללשכת ראש המועצה רשימה של תושבי אלעד המעוניינים שיהיה בית כנסת קבוע לחסידי חב"ד. ראש המועצה דחה את הבקשה והתנה את מתן המבנה בחמישים משפחות חב"דיות.
-לקראת [[י' בשבט]] [[תש"ס]]{{הערה|שהייתה, אגב, שנת החמישים לנשיאות [[הרבי]]}}, יזם הרב סילברמן "מבצע חמישים" בו התגייס המניין החב"די להחתים חמישים איש מתושבי אלעד המעוניינים שיהיה בית כנסת לחסידי חב"ד. ב[[ראש חודש]] [[אדר]] כבר הוגשה הרשימה עם יותר מחמישים חתימות לראש המועצה. שלשה שבועות לאחר מכן, בתאריך כ' אדר א', החליטו מתפללי המנין החב"די להעביר את התפילות לבית משפחת ר' יעקב בוסני, שהתגורר בסמיכות לביתו של ראש המועצה. בעקבות ההעברה, התחיל ראש המועצה בעצמו להשתתף במנין החב"די, כשבמקביל מנסים לשכנע אותו להעמיד מבנה קבוע לבית כנסת לחסידי חב"ד. שבוע לאחר מכן, בכ"ו אדר א', התקיימה פגישה בין וועדת ההקצאות וראש המועצה - בה הוצע להעמיד מבנה לחסידי חב"ד. בכ"ג [[סיוון]] תש"ס, נשלח מכתב מראש המועצה לרב סילברמן בו הודיעו על ההחלטתה "לאמץ את הצעת וועדת התמיכות מכ"ו אדר תש"ס ולהעמיד מבנה לחסידי חב"ד". ב[[חודש מנחם אב]] הוקם מבנה זמני, שנמסר לאחר עבודות פיתוח וחתימם חוזה בין יו"ר הקהילה לבין רכז מחלקת דת במועצה המקומית, תומר כהן, ב[[י"ח באלול]]. ב[[כ"א באלול]] קיבל הרב סילברמן את המפתחות, ומאותה שבת החלו להתפלל שם. בערב [[ראש השנה]], התקיים טקס "[[חנוכת הבית]]" של בית כנסת חב"ד "בית מנחם" בהשתתפות ר' [[מרדכי שמואל אשכנזי]], ר' יוסף בנימין הלוי ואזנר, ר' משה אהרון ברוידא וראש העיר ר' צוריאל קריספל.
+לקראת [[י' בשבט]] [[תש"ס]]{{הערה|שהייתה, אגב, שנת החמישים לנשיאות [[הרבי]]}}, יזם הרב סילברמן "מבצע חמישים" בו התגייס המניין החב"די להחתים חמישים איש מתושבי אלעד המעוניינים שיהיה בית כנסת לחסידי חב"ד. ב[[ראש חודש]] [[אדר]] כבר הוגשה הרשימה עם יותר מחמישים חתימות לראש המועצה. שלשה שבועות לאחר מכן, בתאריך כ' אדר א', החליטו מתפללי המנין החב"די להעביר את התפילות לבית משפחת ר' יעקב בוסני, שהתגורר בסמיכות לביתו של ראש המועצה. בעקבות ההעברה, התחיל ראש המועצה בעצמו להשתתף במנין החב"די, כשבמקביל מנסים לשכנע אותו להעמיד מבנה קבוע לבית כנסת לחסידי חב"ד.
+שבוע לאחר מכן, בכ"ו אדר א', התקיימה פגישה בין וועדת ההקצאות וראש המועצה - בה הוצע להעמיד מבנה לחסידי חב"ד. בכ"ג [[סיוון]] תש"ס, נשלח מכתב מראש המועצה לרב סילברמן בו הודיעו על ההחלטתה "לאמץ את הצעת וועדת התמיכות מכ"ו אדר תש"ס ולהעמיד מבנה לחסידי חב"ד". ב[[חודש מנחם אב]] הוקם מבנה זמני, שנמסר לאחר עבודות פיתוח וחתימם חוזה בין יו"ר הקהילה לבין רכז מחלקת דת במועצה המקומית, תומר כהן, ב[[י"ח באלול]]. ב[[כ"א באלול]] קיבל הרב סילברמן את המפתחות, ומאותה שבת החלו להתפלל שם. בערב [[ראש השנה]], התקיים טקס "[[חנוכת הבית]]" של בית כנסת חב"ד "בית מנחם" בהשתתפות ר' [[מרדכי שמואל אשכנזי]], ר' יוסף בנימין הלוי ואזנר, ר' משה אהרון ברוידא וראש העיר ר' צוריאל קריספל.
 יחד עם המבנה, נתנה המועצה המקומית את הציוד הבסיסי הנדרש לפתיחת [[בית הכנסת]] (חומשים, סידורים, ארון קודש ופרוכת, במה לקריאת התורה, עמוד לחזן, כונניות לספרי קודש, שולחנות, כסאות ושלט לכניסה).
-עם פתיחת בית הכנסת, הקים השליח הרב סילברמן מערך של שיעורי תורה בחסידות, הלכה ולקוטי שיחות בבית הכנסת.
+עם פתיחת בית הכנסת, הקים השליח הרב סילברמן מערך של שיעורי תורה בחסידות, הלכה ולקוטי שיחות בבית הכנסת. כיום בית הכנסת הוא בהנהגת המד"א הרב ירוסלבסקי, והוא משמש את חסידי חב"ד הגרים בחלקו התחתון של העיר.
 בב' [[ניסן]] [[תשע"ב]] התקיימה טקס הנחת אבן הפינה לבניית מבנה קבע לבית הכנסת.
@@ שורה 34: / שורה 35: @@
 ===בית כנסת "דרך מצוותיך"===
-ב[[ב' בתמוז]] [[תשס"ג]] התקיימה פגישה בין רב קהילת חב"ד דאז הרב דניאל גראבסקי לבין השליח הרב סילברמן בה סוכם ביניהם אשר הרב גראבסקי יכהן כמנהל בית חב"ד אלעד ואילו השליח הרב סילברמן יכהן כרב בית כנסת נוסף שיוקם בכיתת לימוד של התלמוד תורה "פאר מנחם". כמו כן סוכם ביניהם אשר הספר תורה הראשון של הקהילה אשר הרב סילברמן תרם את הכתר ועזר בהשגת תרומה לסעודת מצוה ימוקם בבית כנסת החדש). פועל, המניין החל רק לאחר [[חג הפסח]] [[תשס"ד]]. לאחר כשנה מתפללי המניין השני הקימו את [[בית הכנסת]] "דרך מצוותיך" שנמצא ברח' רבי חייא, בעיר בו מתפללים רוב בני הקהילה שגרים בחלק העליון של העיר. בשנת תשע"ז הונח אבן הפינה לבניין קבע של בית הכנסת.
+ב[[ב' בתמוז]] [[תשס"ג]] התקיימה פגישה בין רב קהילת חב"ד דאז הרב דניאל גראבסקי לבין השליח הרב סילברמן בה סוכם ביניהם אשר הרב גראבסקי יכהן כמנהל בית חב"ד אלעד ואילו השליח הרב סילברמן יכהן כרב בית כנסת נוסף שיוקם בכיתת לימוד של התלמוד תורה "פאר מנחם". כמו כן סוכם ביניהם אשר הספר תורה הראשון של הקהילה אשר הרב סילברמן תרם את הכתר ועזר בהשגת תרומה לסעודת מצוה ימוקם בבית כנסת החדש). בפועל, המניין החל רק לאחר [[חג הפסח]] [[תשס"ד]].
-=== בית חב"ד אלעד ===
+לאחר כשנה מתפללי המניין השני הקימו את [[בית הכנסת]] "דרך מצוותיך" שנמצא ברח' רבי חייא, בעיר בו מתפללים רוב בני הקהילה שגרים בחלק העליון של העיר, והוא משמש כביהכנ"ס חב"ד המרכזי בעיר ומשמש כמרכז פעילות חב"ד בעיר ומתקיימים בו התוועדויות ושיעורי תורה רבים.
+בשנת תשע"ז הונח אבן הפינה לבניין קבע של בית הכנסת.
+בפסח תשפ"ב, החל קמפיין קהילתי במטרה לסיים לבנות מבנע של קבע תוך שנה.
+===בית חב"ד אלעד===
 עם התפתחות העיר אלעד, החלו בשנת תשס"ה, להגיע עשרות משפחות חב"דיות לצפון אלעד המכונה רובע A. בפגישה בין הנהלת עמותת חב"ד אלעד דאז לבין השליח הרב סילברמן בתחילת שנת [[תשס"ו]] סוכם על פתיחת מנין שלישי לרווחת חסידי חב"ד. ואכן ב[[שבת]] פרשת לך לך [[תשס"ו]] פתח הרב סילברמן מנין בביתו ברחוב אבן גבירול. לאחרי מספר שבועות, עקב התנגדות השכנים למניין, הוחלט להשהות את המניין עד שיושג מקום מסודר. עם העברת הספרייה לקראוון ברובע A ברחוב הראב"ד באדר תשס"ו, החליט השליח להקים מחדש את המנין; אולם העירייה העניקה רשות למנין אחר בשם "כנסת שלום" להתפלל שם בשבתות וחגים (עוד לפני שהספרייה עברה לשם), והם סירבו לפנות את הקראוון (בשבתות וחגים). בסוף הוחלט לחכות עד שהעירייה תאשר להעביר את הקראוון הישן של הספרייה מרחוב שמאי לרובע A, או שתיתן קראוון חילופי לספרייה בתמורה לקראוון שברחוב שמאי.
 בשנת [[תש"ע]] ר' ישראל חן הקים את המניין מחדש במבנה מול מרכז המסחרי "רימון" בעיר. אולם כעבור שנה, המנין שוב נסגר. בשנת תשע"א, החליטו הנהלת בית חב"ד אלעד להקים בית כנסת חדש שיועד לציבור הרחב שאינם חסידי חב"ד אבל מעוניינים לשמוע דברי חסידות. בית הכנסת פעל למשך כמה שנים ברחוב שמאי 11.
-לבקשת בית דין רבני חב"ד באה"ק, בית הכנסת הנ"ל נסגרה.
+לבקשת בית דין רבני חב"ד באה"ק, בית הכנסת הנ"ל נסגר.
 בעקבות החלטת בית הדין, קבוצה של מתפללים שאינם נמנים על חסידי חב"ד פתחו בית כנסת חדש באותו מבנה בשם "בית שמואל" - באישור ובהסכמת הבד"ץ חושן משפט אלעד.
@@ שורה 50: / שורה 56: @@
 *'''גני חב"ד''' - בראש חודש מנחם אב, תש"ס הודיע מנהל מחלקת חינוך דאז מר רמי לברון על פתיחת ארבעה גני ממ"ד-חב"ד לשנת הלימודים תש"ס-[[תשס"א]]. על מלאכת ההקמה ניצחה השליחה גב' לאה סילברמן בשיכנוע הורים לרשום את ילדיהם לגן ובסיוע הגב' ברכה ברגדא שיזמה את הרעיון להקים גני חב"ד באלעד. במשך עשור, פעלו הגנים בהצלחה רבה תחת הנהלת השלוחים הרב סילברמן ורעיתו והרב בועז שורץ, והוקמו ברחבי העיר 5 גנים לבנים, ו-3 גנים לבנות וכן גן לילדי חינוך מיוחד. לקראת תש"ע, התוספה להנהלה של הגנים הרבנים: הרב משה פולק והרב משה זילברשטרום. בשנת הלימודים [[תשע"א]] לבקשת רב הקהילה הרב [[שניאור זלמן ירוסלבסקי]] עברו 3 מגני ממ"ד-חב"ד מהנהלת הבית חב"ד אל הנהלת המוסדות החינוך של הקהילה. 3 גנים נוספים שהופעלו באמצעות רשת גני חב"ד ב[[ארץ הקודש]] נסגרו, ובמקומם נפתחו 3 גני ממ"ד-חב"ד נוספים; ואילו שאר הגנים והמכינה המופעלים באמצעות רשת גני חב"ד ב[[ארץ הקודש]] נשארו תחת הנהלת הבית חב"ד.
 *'''ספריה תורנית''' - הרב סילברמן החל בהפעלת הספריה בשיתוף עם מחלקת הדת במועצה בשנת תשס"ד. בשנת [[תשס"ו]], הוצע לרב סילברמן על ידי מחלקת התרבות במועצה לשלב את הספרייה העירונית הישנה של אלעד (שנסגרה מחוסר תקציב וחוסר מבנה) עם הספרייה התורנית, ובתמורה הבטיחה המועצה מבנה מרווח עבור הספרייה וכן תקציב לספרי קריאה לילדים ונשים. ב[[ראש חודש]] [[אדר]] [[תשס"ו]] נפתחה הספרייה העירונית הישנה מחדש. לקראת [[חג הפסח]] [[תשס"ז]], עברה הספרייה למשכנה החדש ברחוב הראב"ד. ושנה לאחר מכן, בב' אדר שני תשס"ח, העבירו המועצה את מבנה הספרייה באמצעות מנוף מיוחד למקומה הנוכחי ברחוב הרי"ף 35. לאחר שבקשת בית חב"ד לקבל שטח להקמת מבנה של קבע עבור הספרייה נדחתה על ידי העירייה, החליטה הנהלת בית חב"ד להחזיר את הספרייה למבנה הקודם ברחוב שמאי.
-*'''תלמוד תורה''' "פאר מנחם" בניהול הרב דוב סגל.
+*'''תלמוד תורה''' "פאר מנחם" בניהול הרב דוב סגל ובו 150 תלמידים.
 *'''בית ספר בנות''' "תפארת חיה" בניהול הגב' שיינא לישנר.
 *'''ישיבה קטנה''' - ישיבת [[תומכי תמימים אלעד]] הוקמה על ידי הרב אברהם אשר בלינוב.
 *'''כוללי ערב מרכז חמ"ש''' - סניף "מעייני ישראל" בהנהלת הרב שלום רוזנברג וסניף מערב אלעד בהנהלת הרב יוסף יצחק סילברמן.
-*'''גמ"חים''' - מכירות ויוזמות לתועלת הציבור אנ"ש וכללי.
+*'''גמ"חים''' - "עזרת אחים", בניהול הרב ארוסי. מכירות ויוזמות לתועלת הציבור אנ"ש וכללי.
 *'''שפרה ופועה''' - עזרה ליולדות ולמשפחות נצרכות.
 *'''נשי ובנות חב"ד''' כנסים לנשים ופעולות בנשות חב"ד בעיר
-*'''קעמפ צבא הרבי''' בהנהלץ הרב החסיד '''שניאור זלמן לישנר'''.
+*'''לגיונו של מלך''' דיי קעמפ בהנהלת הרב [[שניאור זלמן לישנר]].
+*'''היכל החסידות''' - מרכז למכירת ספרי חסידות ומוצרי יודאיקה בהנהלת הרב שלום רוזנברג.
 ==ייסוד מקווה טהרה אלעד==
@@ שורה 81: / שורה 88: @@
 מספר שנים לאחר שנפטר, התמנה ר' משה זילברשטרום, [[משפיע]] בישיבה בעיר, ל[[משפיע]] בבית הכנסת בית מנחם.
+כיום פועל בביהכנ"ס "דרך מצוותיך" המשפיע הרב רייצעס. בפסח תשפ"ב היגר לקהילה הרב [[דוד יואל ווינפלד]], והוא משמש כמשפיע ומוסר שיערים בחסידות.
 ==נציגי חב"ד בעירייה==