מצות מכונה – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת העריכה הבאה ←

חזותיקוד ויקי

@@ שורה 14: / שורה 14: @@
 וכך מתוארת המכונה דאז (מ[[ברלין]] בשנת [[תרי"ח]]) בשדי-חמד<REF>אסיפת דינים מערכת חמץ ומצה יג,יב.</REF> לאחר הבאת דברי האוסרים את מצות המכונה וביניהם הרבי הרש"ב: "במכונה הזאת הלא עינינו רואות כי הכל נעשה ע"י אדם. ואנשים העושים במלאכה - אחד לש העיסה ע"י העץ המוכן לזה, ואח"כ מושיט בידו לבין הואלצין (קנים מרדדים), ואחד או שניים מעגלין בגלגל. ואח"כ כשיוצא כמו מצה ארוכה כפי אורך השלחן הסמוך להואלצין ומחופה בטס מתכת (בלעך), לוקח ביד כמו שבעה או שמונה רעדליך מחוברים יחד קרובים זה לזה, ועובר על המצה הארוכה מלמעלה למטה ומלמטה למעלה, ונמצאת כולה מנוקבת. ואח"כ חותך בכלי עגול כמידת המצה. ואח"כ נותן בתנור שיש בו שני פיות - אחד נותן המצה מצד מזרח, דרך משל, והשני רודה מן התנור מצד דרום. ואם אחד יסלק ידו אף רגע, לא נעשית מלאכתו בידו. והכל במהירות ונקיות מופלאה. שיערתי בדעתי, כי בין הכל ישתהה ערך חמשה או ששה מינוט".
-מי שקורא את התיאור על מצות המכונה האורגנליות שאותם אסר כ"ק אדנ"ע, מבין שהבעיה היא לא ה'כח גברא', שגם במצות מכונה המקוריות הכל היה כח גברא, אלא עניין שברובו זה על פי סוד, ואין לנו אלא דברי בן עמרם.
+מי שקורא את התיאור על מצות המכונה האורגנליות שאותם אסר הרש"ב, מבין שהבעיה היא לא ה'כח גברא', שגם במצות מכונה המקוריות הכל היה כח גברא, אלא עניין שברובו זה על פי סוד, ואין לנו אלא דברי בן עמרם.
 בטוחני שדברים אלו יעורר את [[אנ"ש]] לא לסטות כמלוא הנימה מדבריו הק' של הרבי.
@@ שורה 28: / שורה 28: @@
 דבר נוסף: המקום היחיד שנאמר בש"ס ובפוסקים שצריך להיות כח גברא הוא בנושא שחיטה, ושם יש הלכה שאם שמים סכין על גלגל והוא הולך ומסתובב ושוחט בכח גברא, השחיטה כשרה. כל שכן וקל וחומר במצות, שבה אין חיוב בש"ס ופוסקים על כח גברא אלא רק שיהיה לשמה.
-מדובר כאן בבלבול נורא שזורעים בציבור ויש פה רק עניין אחד: ביזנס למהדרין. רוצים לגזול את הציבור ולגבות מחירים מופרזים על מצות. זו חוצפה שאין כדוגמתה, ההוכחה שאין אחוז אחד של אמת במכתב שיצא כנגד המצות שבהשגחתי הוא העובדה שעד היום לא פנו אלי לברר ולשאול במה המדובר.
 הרב הנדל אומר, כי לפני שהחל לעסוק עם בעיין התייעץ עם אביו, הרב [[יצחק הענדל]] ע"ה, ואמר לי שמדובר במפורש ב"כח גברא" למהדרין, על אף שאין צורך בכך בעניין זה של מצה.