א-ל אדון – הבדלי גרסאות

אליהו ב. (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
להתראות (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1:
'''א'-ל אדון''' הוא ניגון חב"די על מילות הפיוט הנאמר בתחילת ברכות קריאת שמע בתפילת שחרית של שבת. לפיוט זה מספר לחנים המקובלים בפי חסידי חב"ד, כשפעמים רבות ה[[שליח ציבור]] מתאים בעצמו לחנים חב"דיים שונים לפיוט באופן ספונטאני.
'''א'-ל אדון''' הוא ניגון חב"די על מילות הפיוט הנאמר בתחילת ברכות קריאת שמע בתפילת שחרית של שבת. לפיוט זה מספר לחנים המקובלים בפי חסידי חב"ד, כשפעמים רבות ה[[שליח ציבור]] מתאים בעצמו לחנים חב"דיים שונים לפיוט באופן ספונטאני.


אף שכיום פשט המנהג לנגן את הפיוט באופן קבוע ברובם המוחלט של קהילות חב"ד, אצל הרבי עצמו כשעלה לפני העמוד, רואים שמנגן קטע זה, או שמתחיל את הניגון באמצע הפיוט.
אף שכיום פשט המנהג לנגן את הפיוט באופן קבוע ברובם המוחלט של קהילות חב"ד, אצל הרבי עצמו כשעלה לפני העמוד, רואים שלא נוהג לנגן קטע זה, או שמתחיל את הניגון באמצע הפיוט.


הניגון הוא חלק מ[[ניגונים לשבת ויום טוב|ניגוני חב"ד לתפילות שבת ויום טוב]].
הניגון הוא חלק מ[[ניגונים לשבת ויום טוב|ניגוני חב"ד לתפילות שבת ויום טוב]].
שורה 10: שורה 10:
אחד הסימנים המעידים על קדמוניותיו של הפיוט, היא בעובדה שהמחבר לא רמז את שמו בראשי הפסקאות המרכיבות את הפיוט כפי שהתפשט בדורות מאוחרים יותר, והוא מסודר באקרוסטיכון על פי אל"ף בי"ת{{הערה|כפי שנהוג במקומות נוספים בסידור התפילה, במקום האות ס' מופיעה שי"ן שמאלית, שההגיה שלה דומה והן [[נוטריקון|אותיות מתחלפות]].}}.
אחד הסימנים המעידים על קדמוניותיו של הפיוט, היא בעובדה שהמחבר לא רמז את שמו בראשי הפסקאות המרכיבות את הפיוט כפי שהתפשט בדורות מאוחרים יותר, והוא מסודר באקרוסטיכון על פי אל"ף בי"ת{{הערה|כפי שנהוג במקומות נוספים בסידור התפילה, במקום האות ס' מופיעה שי"ן שמאלית, שההגיה שלה דומה והן [[נוטריקון|אותיות מתחלפות]].}}.


בעבר לא היה נהוג לנגן יחד את הפיוט, אך בדור האחרון פשט המנהג לנגן את הפיוט באופן קבוע ברובם המוחלט של קהילות חב"ד, אצל הרבי עצמו כשעלה לפני העמוד, רואים שמנגן קטע זה, או שמתחיל את הניגון באמצע הפיוט{{הערה|בדרך כלל כאשר הרבי התפלל בעמוד לא ניגן כלל, יוצא מהכלל ב[[כ' מנחם אב]] [[תשכ"ג]] שהרבי התחיל לנגן ב"א-ל אדון" מהמילים "פאר וכבוד" עד הסוף ב[[ניגון שאמיל]]. מזכרון הרב [[חיים שלום דובער ליפסקר]].}}.
בעבר לא היה נהוג לנגן יחד את הפיוט, אך בדור האחרון פשט המנהג לנגן את הפיוט באופן קבוע ברובם המוחלט של קהילות חב"ד, אצל הרבי עצמו כשעלה לפני העמוד, רואים שלא נוהג לנגן קטע זה, או שמתחיל את הניגון באמצע הפיוט{{הערה|בדרך כלל כאשר הרבי התפלל בעמוד לא ניגן כלל, יוצא מהכלל ב[[כ' מנחם אב]] [[תשכ"ג]] שהרבי התחיל לנגן ב"א-ל אדון" מהמילים "פאר וכבוד" עד הסוף ב[[ניגון שאמיל]]. מזכרון הרב [[חיים שלום דובער ליפסקר]].}}.


לפיוט זה מספר לחנים המקובלים בפי חסידי חב"ד, כשפעמים רבות ה[[שליח ציבור]] מתאים בעצמו לחנים חב"דיים שונים לפיוט באופן ספונטאני.
לפיוט זה מספר לחנים המקובלים בפי חסידי חב"ד, כשפעמים רבות ה[[שליח ציבור]] מתאים בעצמו לחנים חב"דיים שונים לפיוט באופן ספונטאני.