ירושלים: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 101: | שורה 101: | ||
==בתי חב"ד בעיר== | ==בתי חב"ד בעיר== | ||
[[קובץ: כיכר השבת.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[תהלוכת ל"ג בעומר]] בכיכר השבת]] | [[קובץ: כיכר השבת.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[תהלוכת ל"ג בעומר]] בכיכר השבת]] | ||
{{טורים| | |||
*ארנונה - תלפיות - הרב מאיר משי-זהב. | *ארנונה - תלפיות - הרב מאיר משי-זהב. | ||
*בית הכרם - הרב דב בער ערנטרוי | *בית הכרם - הרב דב בער ערנטרוי | ||
*בקעה (לדוברי עברית) - הרב אריה לוי. | *בקעה (לדוברי עברית) - הרב אריה לוי. | ||
*בקעה (לדוברי אנגלית) - הרב אברהם הנדל. | *בקעה (לדוברי אנגלית) - הרב אברהם הנדל. | ||
*גונן - קטמון - הרב תמיר קסטיאל. | *גונן - קטמון - הרב [[תמיר קסטיאל]]. | ||
*גבעת מרדכי - רמת הכרם - הרב יעקב סלונים. | *גבעת מרדכי - רמת הכרם - הרב יעקב סלונים. | ||
*[[גבעת שאול]] - הרב משה קטן. | *[[גבעת שאול]] - הרב משה קטן. | ||
*[[גילה]] - הרב הירש פרבר. | *[[גילה]] - הרב [[הירש פרבר]]. | ||
*דוברי פורטוגזית - הרב אברהם אודרמן. | *דוברי פורטוגזית - הרב אברהם אודרמן. | ||
*דוברי צרפתית - הרב יצחק חביב. | *דוברי צרפתית - הרב יצחק חביב. | ||
| שורה 122: | שורה 123: | ||
*נווה יעקב - הרב מאיר שלמה בוטמן{{הערה|1=[https://col.org.il/news/134953 נווה יעקב: כששליח הרבי ביקש משליח הרבי לפעול בשכונה]{{COL}}}} | *נווה יעקב - הרב מאיר שלמה בוטמן{{הערה|1=[https://col.org.il/news/134953 נווה יעקב: כששליח הרבי ביקש משליח הרבי לפעול בשכונה]{{COL}}}} | ||
*נחלת שבעה - הרב יוסף יצחק סלונים. | *נחלת שבעה - הרב יוסף יצחק סלונים. | ||
*עין כרם - הרב יונתן שפיצר. | *עין כרם - הרב [[יונתן שפיצר]]. | ||
*עיר גנים - הרב בגין קלימי. | *עיר גנים - הרב בגין קלימי. | ||
*פסגת זאב מזרח - הרב סימן קלמיאן. | *פסגת זאב מזרח - הרב סימן קלמיאן. | ||
*פסגת זאב מרכז - הרב אריאל פוזילוב. | *פסגת זאב מרכז - הרב אריאל פוזילוב. | ||
*פסגת זאב צפון - הרב יצחק קורץ. | *פסגת זאב צפון - הרב [[יצחק קורץ]]. | ||
*[[קריית יובל]] - הרב יוסף אלגזי. | *[[קריית יובל]] - הרב [[יוסף אלגזי]]. | ||
*רחביה - הרב ישראל גולדברג. | *רחביה - הרב [[ישראל גולדברג]]. | ||
*מחנה יהודה - הדווידקה - הרב צבי הירש רודרמן. | *מחנה יהודה - הדווידקה - הרב [[צבי הירש רודרמן]]. | ||
*רמות - הרב יעקב זוננפלד. | *רמות - הרב יעקב זוננפלד. | ||
*רמת אשכול - הרב ראובן בורושנסקי. | *רמת אשכול - הרב [[ראובן בורושנסקי]]. | ||
*תחנה מרכזית אגד - הרב מנחם מענדל וילהלם. | *תחנה מרכזית אגד - הרב מנחם מענדל וילהלם. | ||
*תחנת הרכבת יצחק נבון - הרב ישעיהו וייס | *תחנת הרכבת יצחק נבון - הרב ישעיהו וייס. | ||
*תלפיות - מזרח - הרב חיים גוטליב. | *תלפיות - מזרח - הרב חיים גוטליב. | ||
*קריית הלאום - הרב יוסף חיים פרידמן. | *קריית הלאום - הרב יוסף חיים פרידמן. | ||
}} | |||
==בחסידות== | ==בחסידות== | ||
{{להשלים}} | {{להשלים}} | ||
גרסה מ־11:39, 19 ביוני 2022
| ארבעת ערי הקודש | |
|---|---|
|
ירושלים הינה העיר הקדושה ביותר, עיר הבירה והגדולה ביותר[1] בארץ הקודש ומונה כ-970,000 תושבים[2]. חסידי חב"ד גרים בירושלים מאז שנת תר"ז. עם הזמן התפתחה הקהילה ונכון לשנת תשע"ו מתגוררים ברחבי העיר כשש מאות משפחות חב"דיות בקהילות שונות.
תולדות היישוב החבד"י בירושלים
ראשית ההתיישבות החב"דית בארץ הקודש החלה עוד בדור הראשון לחסידות, בתקופתו של אדמו"ר הזקן, וביתר שאת בתקופתו של אדמו"ר האמצעי, כאשר כמעט כל חסידי חב"ד בתקופה זו התגוררו בקהילה היהודית בחברון, אך במשך השנים בעקבות ההצקות של המושל של חברון עבדול רחמן עברו הרבה משפחות חב"דיות מחברון לירושלים, בשנת תר"ז עמד מספרם על כ-16 משפחות שמנו כ-53 נפש. ובשנת תר"ט מנתה הקהילה כ-30 משפחות.
סיבה נוספת להגירת חסידי חב"ד לירושלים הייתה בעקבות הוראה של אדמו"ר האמצעי[3] שאמר:""הגיעה השעה, שחוג אנ"ש יתרחב גם בירושלים עיר קודשנו, שיתכוננו לשמוע מקרוב את שופרו של משיח, שייתקע על ידי אליהו הנביא בהר הזיתים".
בעת שהגיע השר משה מונטיפיורי ביקשו עדת חסידי חב"ד את עזרתו בבניית בית כנסת חב"ד בירושלים, ואכן השר מונטיפיורי תרם להם כסף אשר איתו הקימו בשנת תרי"ח את בית הכנסת בית מנחם ע"ש אדמו"ר הצמח צדק.
הקהילה החב"דית בירושלים גדלה והלכה[4] עד שבשנת תרל"ג כבר היה 103 משפחות חב"דיות בירושלים.
בית הכנסת של החסידים שכן בעיר העתיקה ומאוחר יותר קיבל את השם "בית מנחם" על שמו של אדמו"ר הצמח צדק.
ישיבת תורת אמת ירושלים
| ערך מורחב – ישיבה גדולה תורת אמת |
לאחר שנסגרה ישיבת תורת אמת חברון בשנת תרע"ד, נפתחה הישיבה מחדש בשנת תרפ"ב, על ידי המשפיע הרב שלמה זלמן הבלין בשליחות האדמו"ר הריי"צ.
התוכנית הראשונה הייתה אמנם לפתוח את הישיבה שוב בחברון אלא שהדבר לא התאפשר מחמת השינויים שחלו בעיר זו, ועל כן הוחלט בסופו של דבר לקבוע את הישיבה בירושלים.
בשל קשיים כלכליים שפקדו את הישיבה בעקבות המצב הכספי הרעוע לאחר סיום מלחמת העולם הראשונה, אוחדה הישיבה לצורך גיוס כספים עם הישיבה 'תורת חיים' של הגאון רבי יצחק וינוגרד, ונקראה בשם 'תורת אמת הכללית', וכך נקראה עד לשנת תשכ"ד, אז הוחזר לה שמה המקורי[5].
תחילה התקיימה הישיבה בשכונת בית-ישראל ואחר כך עברה משם אל שכונת גבעת שאול, שם אף נקנו שטחים עבור בנית בנין חדש לישיבה, אלא שבסופו של דבר לא הוצא התכנית לפועל.
הישיבה נשארה בגבעת שאול עד לשנת תרצ"ו שאז עברה לשכונת הבוכרים ובשנים שאחר כך עברה הישיבה לשכונת מאה שערים.
ביקור אדמו"ר הריי"צ בעיר
|
| ערך מורחב – ביקור הרבי הריי"צ בארץ הקודש |
ביום חמישי ב' באב תרפ"ט בשעה 9:30 בבוקר הגיע אדמו"ר הריי"צ לראשונה לירושלים ומיד שראה אותה קרע קריעה ובירך "ברוך דין האמת", באולם ההמתנה של תחנת הרכבת הגיעו לקבל את פני הרבי כ-5000 איש ובראשם הרבנים הראשיים ורבני קהילות מירושלים.
אחה"צ הגיע הרבי לכותל המערבי שם התפלל תפילת מנחה, אמר פרקי תהלים ונשק אל אבני הכותל, לאחמ"כ ביקר הרבי את רבה של ירושלים הרב יוסף חיים זוננפלד. למחרת ביקר הרבי את הרבנים הראשיים וכן ביקר בישיבת "מרכז הרב". בשבת שהה הרבי במלון וביום ראשון נסע לביקור בערים נוספות.
ביום שלישי ז' באב חזר הרבי לירושלים, בימים הקרובים ביקר הרבי במוסדות שונים בעיר. ביום שני י"ג באב בשעה 7:00 בבוקר ביקר הרבי שוב בכותל המערבי ולאחמ"כ בשעה 10:00 עזב הרבי את ירושלים.
על פי בקשתו של אדמו"ר הריי"צ, מי שליווה אותו במהלך ביקורו בעיר היה ראש ישיבת תורת אמת באותם שנים, הרב משה אריה לייב שפירא.
קהילות חב"ד בעיר
בית הכנסת הראשון של החסידים "בית מנחם" שכן בעיר העתיקה.
כיום מתגוררים בעיר כ-600 משפחות הפזורות בשכונות השונות בהם פעילים כ-16 בתי כנסת חב"ד.
ישוב חב"ד
לאחר שיחתו של הרבי באחרון של פסח תשמ"ז שבה ביקש הרבי "לזכות את כלל ישראל בבניית שכונה.. בירושלים עיר הקודש.. שבה יתיישבו יהודים.. שיבואו בעתיד הקרוב מאחורי מסך הברזל", בנו אגודת שמי"ר את "עיר חב"ד" - קריה לעולי רוסיה בשכונת רמות[6], בשנת תש"ע הושלמה בניית בית הכנסת והמרכז הקהילתי במרכז השיכון. בעת העלייה הגדולה בשנת ה'תנש"א, שוכנו שם עולים חדשים. בנוסף קיים מרכז חב"די נוסף שנועד לעולי רוסיה בסנהדריה המורחבת, ובו התגוררו רבים מחשובי החסידים בעיר.
חב"ד בעירייה
בעיר ישנם רחובות הקשורים לחב"ד: רח' האדמו"ר מליובאוויטש, ברמת שלמה. רח' חב"ד, בעיר העתיקה. מעלה הרב ננס, ע"ש הרב אליעזר ננס, בשיכון חב"ד.
נציגי חב"ד בעירייה בעבר: הרב דב רבינוביץ, הרב יעקב שנור, הרב שמואל אלעזר שאולזון. כיום: הרב יעקב הלפרין.
מוסדות חב"ד בעיר
ישיבות
- תורת אמת - גדולה.
- תורת אמת - קטנה.
- אורו של משיח.
- עוז מאיר חב"ד.
- ישיבת חב"ד - גבעת חנניה.
- ישיבת חב"ד ליובאוויטש "תפארת מנחם" ירושלים - נחלאות.
- ישיבת מעינות.
- מאורות חב"ד.
- ישיבת נרות להאיר.
- ישיבת חב"ד רוממה.
תלמודי תורה
כוללים
- כולל צמח צדק (ירושלים).
- כולל "ופרצת קטמון".
- כולל אור גבריאל.
בתי ספר - בנות
- בית חנה - תיכון
- בית חנה - על יסודי רמת שלמה.
- בית חיה מושקא - גילה.
- עיר גנים.
מדרשיות לנשים
- אור חיה ירושלים.
- בית משיח.
ספריה
בתי חב"ד בעיר
- ארנונה - תלפיות - הרב מאיר משי-זהב.
- בית הכרם - הרב דב בער ערנטרוי
- בקעה (לדוברי עברית) - הרב אריה לוי.
- בקעה (לדוברי אנגלית) - הרב אברהם הנדל.
- גונן - קטמון - הרב תמיר קסטיאל.
- גבעת מרדכי - רמת הכרם - הרב יעקב סלונים.
- גבעת שאול - הרב משה קטן.
- גילה - הרב הירש פרבר.
- דוברי פורטוגזית - הרב אברהם אודרמן.
- דוברי צרפתית - הרב יצחק חביב.
- דוברי רוסית - הרב מאיר הרצל.
- האוניברסיטה - הרב יוסף איברט.
- הולילנד - רמת דניה - הרב שמואל בר כוכבא.
- הכותל המערבי - הרב יוסף הלפרין.
- העיר העתיקה - הרב מנחם מענדל אזדאבא.
- הר חומה - הרב שניאור זלמן כהן.
- מלחה - רמת שרת - הרב ברוך חדד.
- מרכז חינוכי חסידותי - הרב נפתלי רוט.
- מרכז משיח הרב דורון אורן.
- נווה יעקב - הרב מאיר שלמה בוטמן[7]
- נחלת שבעה - הרב יוסף יצחק סלונים.
- עין כרם - הרב יונתן שפיצר.
- עיר גנים - הרב בגין קלימי.
- פסגת זאב מזרח - הרב סימן קלמיאן.
- פסגת זאב מרכז - הרב אריאל פוזילוב.
- פסגת זאב צפון - הרב יצחק קורץ.
- קריית יובל - הרב יוסף אלגזי.
- רחביה - הרב ישראל גולדברג.
- מחנה יהודה - הדווידקה - הרב צבי הירש רודרמן.
- רמות - הרב יעקב זוננפלד.
- רמת אשכול - הרב ראובן בורושנסקי.
- תחנה מרכזית אגד - הרב מנחם מענדל וילהלם.
- תחנת הרכבת יצחק נבון - הרב ישעיהו וייס.
- תלפיות - מזרח - הרב חיים גוטליב.
- קריית הלאום - הרב יוסף חיים פרידמן.
בחסידות
לפי החסידות ירושלים שייכת למידת הודיה ונצח[8].
ראו גם
- יום ירושלים
- צעירי אגודת חב"ד ירושלים
- קטגוריה קהילת חב"ד ירושלים - אישים, רשימת חסידי חב"ד שהתגוררו או שמתגוררים בירושלים ויש אודותם ערך בחב"דפדיה
- העיר העתיקה
- הר הבית
- הכותל המערבי
לקריאה נוספת
- תולדות חב"ד בארץ הקודש, שלום דובער לוין, קה"ת, תשמ"ח.
- עבד מלך - תולדות חייו של ר' עזריאל זעליג סלונים, שלום דובער וולפא, תשס"ח.
- המשפיע
- מגדל עז - ספר לזכרו של ר' עזריאל זעליג סלונים, יהושע מונדשיין, תש"מ.
- ברוך אומר ועושה - תולדותיו וקורות חייו של הרב ברוך פריז, שרה טייכמן, תשס"ה.
- התכנית להקמת שכונה חב"דית בירושלים, שבועון בית משיח גליון 1217 עמוד 11
- פרזות תשב ירושלים, יחס הרבי להתיישבות החב"דית בירושלים, במדור 'חיי רבי' בשבועון כפר חב"ד - חלק א', גליון 1909 • חלק ב', גליון 1910 עמוד 30
קישורים חיצוניים
הסטוריה חב"דית בירושלים
- הדפסת התניא בתחנת הרכבת לציון 80 שנה להגעת הרבי הריי"צ לעיר
- שלומי גיל, הודו בירושלים, שבועון 'בשעה טובה', כסלו תשע"ב
- ירושלים מזווית שלא ראיתם מעולם - סיור ארכיאולוגי מצולם
- ימי הזוהר של עיר הקודש והמקדש • שיעור מהרב סגל
אתרי אינטרנט של בתי חב"ד בירושלים
- לאתר חב"ד ירושלים - קטמון
- לאתר חב"ד ירושלים - גילה
- לאתר חב"ד ירושלים - קריית יובל
- לאתר חב"ד ירושלים - רמות
- לאתר חב"ד ירושלים - תלפיות
| יישובים בארץ ישראל | |
|---|---|
| |
| (לפי סדר האל"ף בי"ת) |
הערות שוליים
- ↑ בכמות אנשים ולא בשטח
- ↑ נכון לשנת תשפ"א.
- ↑ מפי ר' שמואל משיוף
- ↑ לעומת הקהילה בחברון שהתמעטה.
- ↑ על פי הצעת הר' טוביה בלוי, לקט ופרט חלק חמישי, אות עד.
- ↑ התוכנית להקמת שכונה חב"דית בירושלים
- ↑ נווה יעקב: כששליח הרבי ביקש משליח הרבי לפעול בשכונה
- ↑ אור התורה במדבר כרך ב' עמוד י"ג