הבדלים בין גרסאות בדף "יששכר בער רוזנבוים"

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מ (החלפת טקסט – "http://www.old2.ih.chabad.info" ב־"http://old2.ih.chabad.info")
שורה 2: שורה 2:
 
[[קובץ:נדבורנא 2.jpg|שמאל|ממוזער|200px|רבי יששכר בער מב[[יחידות]] אצל [[הרבי]]]]
 
[[קובץ:נדבורנא 2.jpg|שמאל|ממוזער|200px|רבי יששכר בער מב[[יחידות]] אצל [[הרבי]]]]
 
רבי '''יעקב ישכר בער רוזנבוים''' האדמו"ר '''מנדבורנה,''' נולד לאביו רבי חיים מרדכי מנדבורנה. את מוסדותיו המפוארים הקים בקריית נדבורנה בני ברק, שם מתנוסס בנין בית המדרש הענק, ובו ישיבת נדבורנה.
 
רבי '''יעקב ישכר בער רוזנבוים''' האדמו"ר '''מנדבורנה,''' נולד לאביו רבי חיים מרדכי מנדבורנה. את מוסדותיו המפוארים הקים בקריית נדבורנה בני ברק, שם מתנוסס בנין בית המדרש הענק, ובו ישיבת נדבורנה.
 +
בצעירותו, בזמן מלחמת העולם השנייה, בעת ששהה עם הוריו ובני משפחתו בגלות טרנסיסטריה, שלח הרבי הריי"צ לגולי טרניסטריה מצות לחג הפסח, ומהם אכלו בני המשפחה בחג הפסח (אביהם של ישראל, חלק א, עמ' קיג.)
 +
האדמו"ר היה ידוע כחכם הן במילי דשמיא והן במילי דעלמא. גם הרבי היה שולח אליו שאלות בעיניני רפואה. במכתב משנת תשמ"ז, כתב הרב בנימין קליין [בקשר להצעת שידוכים[ בשם הרבי: "במענה לשאלתם ע"ד הצעת הנכבדות ביניהם. הואיל כ"ק אדמו"ר שליט"א לענות על זה שכתבו ששאלו את האדמו"ר מנדבורנא והסכים להשידוך - "כעצתו, אזכיר על הציון"". (אביהם של ישראל, חלק ב, עמ' תז. שם מופיע צילום המכתב). 
  
האדמו"ר היה ידוע כחכם הן במילי דשמיא והן במילי דעלמא. גם הרבי היה שולח אליו שאלות בעניני רפואה.
 
  
בשנת [[תשמ"ג]], ב[[פסח שני]] ביקר האדמו"ר אצל [[הרבי]]. מטבע הדברים השיחה כולה נסובה על ענייני פסח שני. בין הדברים אמר הרבי: "[[ספירת העומר]] עניינה הוא להביא לעבודת [[בית המקדש]] שתהיה כבר במקומה ב[[גאולה]] האמיתית והשלימה. אלו הנמצאים ב[[ארץ ישראל]] יכולים יותר בקלות לפעול זאת.. אולם הלא אני נמצא בחוץ לארץ..." הגיב האדמו"ר מנדבורנא: "לעיתים כאשר מביטים מבחוץ רואים טוב יותר!".{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=1491 חב"ד אינפו]}}
+
 
 +
 
 +
 
 +
 
 +
 
 +
 
 +
 
 +
 
 +
 
 +
 
 +
 
 +
 
 +
 
 +
 
 +
0
 +
 
 +
בשנת [[תשמ"ג]], ב[[פסח שני]] ביקר האדמו"ר אצל [[הרבי]]. מטבע הדברים השיחה כולה נסובה על ענייני פסח שני. בין הדברים אמר הרבי: "[[ספירת העומר]] עניינה הוא להביא לעבודת [[בית המקדש]] שתהיה כבר במקומה ב[[גאולה]] האמיתית והשלימה. אלו הנמצאים ב[[ארץ ישראל]] יכולים יותר בקלות לפעול זאת.. אולם הלא אני נמצא בחוץ לארץ..." הגיב האדמו"ר מנדבורנא: "לעיתים כאשר מביטים מבחוץ רואים טוב יותר!".{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=1491 חב"ד אינפו]}}. פרטים נוספים שסופרו על ידי האדמו"ר מנדבורנה על ביקורו אצל הרבי, מופיעים בספר "אביהם של ישראל" בין היתר, מסופר שם, כי הרבי והאדמו"ר מנדבורנה שוחחו ביחידות למשך זמן ממושך, ובין היתר שוחחו אודות סיוע רפואי - על פי ההלכה - לזוגות חשוכי בנים (האדמו"ר מנדבורנה סייע באותה תקופה לחסיד חב"ד שהיה זקוק לטיפולים אלה, וכששוחח עם הרבי בעניין זה, באו לעסוק בדרכים השונות שניתן לטפל בהן). הרבי הצטרף לדעת האדמו"ר מנדבורנה שיש לעודד כל דרך אפשרית שניתנת על פי ההלכה לסייע לחשוכי בנים. (אביהם של ישראל, חלק ב, בני ברק תשע"ז, עמ' תקלו.)
  
 
נסתלק ב[[ז' באדר]] ה'[[תשע"ב]] לאחר מחלה קשה ממנה סבל למעלה משנתיים.
 
נסתלק ב[[ז' באדר]] ה'[[תשע"ב]] לאחר מחלה קשה ממנה סבל למעלה משנתיים.

גרסה מ־19:16, 17 ביוני 2022

האדמו"ר רבי יעקב ישכר בער רוזנבוים מנדבורנה
רבי יששכר בער מביחידות אצל הרבי

רבי יעקב ישכר בער רוזנבוים האדמו"ר מנדבורנה, נולד לאביו רבי חיים מרדכי מנדבורנה. את מוסדותיו המפוארים הקים בקריית נדבורנה בני ברק, שם מתנוסס בנין בית המדרש הענק, ובו ישיבת נדבורנה. בצעירותו, בזמן מלחמת העולם השנייה, בעת ששהה עם הוריו ובני משפחתו בגלות טרנסיסטריה, שלח הרבי הריי"צ לגולי טרניסטריה מצות לחג הפסח, ומהם אכלו בני המשפחה בחג הפסח (אביהם של ישראל, חלק א, עמ' קיג.) האדמו"ר היה ידוע כחכם הן במילי דשמיא והן במילי דעלמא. גם הרבי היה שולח אליו שאלות בעיניני רפואה. במכתב משנת תשמ"ז, כתב הרב בנימין קליין [בקשר להצעת שידוכים[ בשם הרבי: "במענה לשאלתם ע"ד הצעת הנכבדות ביניהם. הואיל כ"ק אדמו"ר שליט"א לענות על זה שכתבו ששאלו את האדמו"ר מנדבורנא והסכים להשידוך - "כעצתו, אזכיר על הציון"". (אביהם של ישראל, חלק ב, עמ' תז. שם מופיע צילום המכתב).









0

בשנת תשמ"ג, בפסח שני ביקר האדמו"ר אצל הרבי. מטבע הדברים השיחה כולה נסובה על ענייני פסח שני. בין הדברים אמר הרבי: "ספירת העומר עניינה הוא להביא לעבודת בית המקדש שתהיה כבר במקומה בגאולה האמיתית והשלימה. אלו הנמצאים בארץ ישראל יכולים יותר בקלות לפעול זאת.. אולם הלא אני נמצא בחוץ לארץ..." הגיב האדמו"ר מנדבורנא: "לעיתים כאשר מביטים מבחוץ רואים טוב יותר!".[1]. פרטים נוספים שסופרו על ידי האדמו"ר מנדבורנה על ביקורו אצל הרבי, מופיעים בספר "אביהם של ישראל" בין היתר, מסופר שם, כי הרבי והאדמו"ר מנדבורנה שוחחו ביחידות למשך זמן ממושך, ובין היתר שוחחו אודות סיוע רפואי - על פי ההלכה - לזוגות חשוכי בנים (האדמו"ר מנדבורנה סייע באותה תקופה לחסיד חב"ד שהיה זקוק לטיפולים אלה, וכששוחח עם הרבי בעניין זה, באו לעסוק בדרכים השונות שניתן לטפל בהן). הרבי הצטרף לדעת האדמו"ר מנדבורנה שיש לעודד כל דרך אפשרית שניתנת על פי ההלכה לסייע לחשוכי בנים. (אביהם של ישראל, חלק ב, בני ברק תשע"ז, עמ' תקלו.)

נסתלק בז' באדר ה'תשע"ב לאחר מחלה קשה ממנה סבל למעלה משנתיים.

משפחתו

קישורים חיצוניים

הערות שוליים