הבדלים בין גרסאות בדף "אריה לייב זיבוב"
מ (החלפת טקסט – "הוצאה לאור" ב־"הוצאה לאור") תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
|||
| שורה 22: | שורה 22: | ||
==משפחתו== | ==משפחתו== | ||
| − | *בנו, הרב חיים שמעון דב, היה רב ה[[עיירה]] הארקי, וחיבר פירוש על צוואת רבי יהודה החסיד בשת 'שבעים תמרים'. ספרו זכה להתעטר בהסכמותיהם של גדולי רבני חב"ד בדורו, הרב [[אברהם דוד לוואווט]], האדמו"ר רבי [[שמריהו נח שניאורסון]] מבוברויסק, ואביו הרב זיבוב. לספר צורפו גם מספר תשובות הלכתיות שכתב והערות על ספרים אחרים שיצאו לאור בתקופת | + | *בנו, הרב חיים שמעון דב, היה רב ה[[עיירה]] הארקי, וחיבר פירוש על צוואת רבי יהודה החסיד בשת 'שבעים תמרים'. ספרו זכה להתעטר בהסכמותיהם של גדולי רבני חב"ד בדורו, הרב [[אברהם דוד לוואווט]], האדמו"ר רבי [[שמריהו נח שניאורסון]] מבוברויסק, ואביו הרב זיבוב. לספר צורפו גם מספר תשובות הלכתיות שכתב והערות על ספרים אחרים שיצאו לאור בתקופת ה[[הוצאה לאור]]. |
==לקריאה נוספת== | ==לקריאה נוספת== | ||
גרסה מ־17:54, 17 ביוני 2022
הרב אריה לייב זיבוב (בכתיב יידי: זיוואוו, נקרא גם ר' ליב סמילוואצער, תקע"א - כ"ט אייר תרמ"ז) היה מחסידי אדמו"ר הצמח צדק וכיהן כמרא דאתרא של עיירות רבות ביניהם הומיל הארקי ודווינסק.
תוכן עניינים
תולדות חיים
נולד בשנת תקע"א לאביו הרב אליעזר זיבוב, שכיהן כדיין בקהילת מאזיר.
בצעירותו היה מהיושבים בחצרו של אדמו"ר הצמח צדק ונסמך על ידו להוראה בהיותו בגיל שמונה עשרה בלבד.
לאחר חתונתו התמנה כדיין בבית דינו של רבי ברוך מרדכי אטינגר בבברויסק, ואחר כך התמנה כאב בית דין בסמילוביץ' שם כיהן עד שנקרא לשמש כדיין בבית דינו של רבי יצחק אייזיק אפשטיין בהומיל ולאחר פטירתו התמנה כמחליפו לכהן כרבה של העיר הומיל וגלילותיה.
בשנת תרכ"ב הרב משולם זלמן ניימרק עבר מהארקי לסטארדוב, ואת מקומו כרבה של הארקי מילא בנו הרב חיים שמעון דוב זיבוב, מחבר ספר 'שבעים תמרים'.
בשנת תרכ"ה התמנה כרבה של דווינסק, שם כיהן עד לפטירתו בשנת תרמ"ז.
נחשב לאחד מיחידי סגולה של אדמו"ר הצמח צדק, ובמשך מספר שנים שימש כשד"ר לטובת פעילות הכלל בה עסק הצמח צדק.
לאחר הסתלקותו של אדמו"ר הצמח צדק, התקשר לבנו המהרי"ן מניעז'ין
התכתב רבות בעניני הלכה עם רבני דורו, אך רובם של הכתבים לא שרדו את שנות המלחמה ולא הגיעו לידינו. צרור קטן מתשובותיו נשמר בתכריך כתב יד בשם שו"ת 'זיו אריה' ועדיין לא יצא לאור.
נפטר בערב ראש חודש סיון, בכ"ט אייר תרמ"ז.
משפחתו
- בנו, הרב חיים שמעון דב, היה רב העיירה הארקי, וחיבר פירוש על צוואת רבי יהודה החסיד בשת 'שבעים תמרים'. ספרו זכה להתעטר בהסכמותיהם של גדולי רבני חב"ד בדורו, הרב אברהם דוד לוואווט, האדמו"ר רבי שמריהו נח שניאורסון מבוברויסק, ואביו הרב זיבוב. לספר צורפו גם מספר תשובות הלכתיות שכתב והערות על ספרים אחרים שיצאו לאור בתקופת ההוצאה לאור.
לקריאה נוספת
- יהושע מונדשיין, הגאון רבי אריה ליב זיוואוו זצ"ל, בתוך: היכל הבעש"ט, גליון לט (חורף תש"פ), עמ' קעה-קצה
- מנחם מענדל קסטל, פרקים נוספים במסכת חייו של הגאון רבי אריה ליב זיוואוו זצ"ל, בתוך: היכל הבעש"ט, גליון לט (חורף תש"פ), עמ' קצו-רכ
קישורים חיצוניים
- זלמן דובינסקי, חשיפה: היכן לערוך את חתונת בן הרבי? - תשובה הלכתית שכתב הרב זיבוב לאדמו"ר המהר"ש בנוגע למיקום חתונת בנו הרז"א
י"א אייר התשע"ד (11.05.2014)
