יחזקאל שרגא ליפשיץ – הבדלי גרסאות
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 3: | שורה 3: | ||
בשנת תרצ"ב התחתן עם מרים לאה בתו של רבי יצחק ראובן ליפשיץ, אב"ד טשארני - דונאיעץ. לאחר נישואיו התגורר בבית חותנו. התמנה כרב העיירה יבלונקה. כמו כן כיהן כדיין ומורה צדק של קהילת ברגסז. | בשנת תרצ"ב התחתן עם מרים לאה בתו של רבי יצחק ראובן ליפשיץ, אב"ד טשארני - דונאיעץ. לאחר נישואיו התגורר בבית חותנו. התמנה כרב העיירה יבלונקה. כמו כן כיהן כדיין ומורה צדק של קהילת ברגסז. | ||
בה' בניסן ה'תש"ד נשלח למחנה הריכוז אושוויץ, אשתו וששת ילדיו נספו. לאחר המלחמה כיהן כרב המחנות העקורים בומברג ופרנקוניה. בכ' בשבט ה'תש"ו התחתן בשנית עם הרבנית מרת טאבא (נפטרה בכ"ה באייר ה'תשס"ז) בת הרב יחיאל מיכל שלאגר אב"ד בוקאצ'יבצי, ועבר להתגורר בעיר וינה, וכבר זמן קצר עבר לעיר במברג שם הקים את 'ישיבת שארית הפליטה' ומסר שיעורים בגמרא עם מפרשים. בכ"ט בכסלו ה'תש"ט עלה לישראל והשתקע בבאר יעקב ולאחר תקופה קצרה עבר לרמלה, שם הקים את בית המדרש "דברי חיים" ומקווה טהרה ועסק בהפצת היהדות בעיר. בשנת ה'תשי"ג עבר לירושלים והתגורר בשכונת גאולה. ייסד את בית המדרש של חסידי סטרופקוב בשכונת מאה שערים. כעבור זמן הקים בית מדרש נוסף של החסידות בבני ברק. | בה' בניסן ה'תש"ד נשלח למחנה הריכוז אושוויץ, אשתו וששת ילדיו הי"ד נספו. לאחר המלחמה כיהן כרב המחנות העקורים בומברג ופרנקוניה. בכ' בשבט ה'תש"ו התחתן בשנית עם הרבנית מרת טאבא (נפטרה בכ"ה באייר ה'תשס"ז) בת הרב יחיאל מיכל שלאגר אב"ד בוקאצ'יבצי, ועבר להתגורר בעיר וינה, וכבר זמן קצר עבר לעיר במברג שם הקים את 'ישיבת שארית הפליטה' ומסר שיעורים בגמרא עם מפרשים. בכ"ט בכסלו ה'תש"ט עלה לישראל והשתקע בבאר יעקב ולאחר תקופה קצרה עבר לרמלה, שם הקים את בית המדרש "דברי חיים" ומקווה טהרה ועסק בהפצת היהדות בעיר. בשנת ה'תשי"ג עבר לירושלים והתגורר בשכונת גאולה. ייסד את בית המדרש של חסידי סטרופקוב בשכונת מאה שערים. כעבור זמן הקים בית מדרש נוסף של החסידות בבני ברק. | ||
לאחר פטירת דודו האדמו"ר רבי מנחם מנדל מסטרופקוב, בו' באייר תשי"ד, התמנה לאדמו"ר מסטרופקוב וכונן את חסידות סטרופקוב בארץ ישראל. ייסד בירושלים ישיבה ועמד בראשה. שימש כפוסק הלכה והתמחה בנושאי עירובין ומקוואות. קבע את בית מדרשו במאה שערים שבירושלים. נפטר ב-ו' כסלו ה'תשנ"ה. | לאחר פטירת דודו האדמו"ר רבי מנחם מנדל מסטרופקוב, בו' באייר תשי"ד, התמנה לאדמו"ר מסטרופקוב וכונן את חסידות סטרופקוב בארץ ישראל. ייסד בירושלים ישיבה ועמד בראשה. שימש כפוסק הלכה והתמחה בנושאי עירובין ומקוואות. קבע את בית מדרשו במאה שערים שבירושלים. נפטר ב-ו' כסלו ה'תשנ"ה. | ||
| שורה 13: | שורה 13: | ||
כשגר ברמלה, שלח את בנו ללמוד בתלמוד תורה חב"ד בלוד (איש האמת, עמ' פב) ובשנת השמיטה נסע לישיבת חב"ד בלוד וביקש מבחורי הישיבה שיבואו לקטוף מהפירות שבחצרו כאוות נפשם (שם). את בנותיו שלח בילדותן לקייטנת חב"ד בכפר חב"ד (איש האמת, עמ' רנ). | כשגר ברמלה, שלח את בנו ללמוד בתלמוד תורה חב"ד בלוד (איש האמת, עמ' פב) ובשנת השמיטה נסע לישיבת חב"ד בלוד וביקש מבחורי הישיבה שיבואו לקטוף מהפירות שבחצרו כאוות נפשם (שם). את בנותיו שלח בילדותן לקייטנת חב"ד בכפר חב"ד (איש האמת, עמ' רנ). | ||
פעם ראה האדמו"ר מסטרופקוב את בתו לומדת את ספר "מכתב מאליהו" (ספר מוסר והשקפה, מהרב אליהו דסלר) מכיוון שספר זה היה כלול בלימודיה בביה"ס. אמר לה האדמו"ר | פעם ראה האדמו"ר מסטרופקוב את בתו לומדת את ספר "מכתב מאליהו" (ספר מוסר והשקפה, מהרב אליהו דסלר) מכיוון שספר זה היה כלול בלימודיה בביה"ס. אמר לה האדמו"ר שזה חשוב מאוד, אך צריך לדעת גם את דרך החסידות, ומיד התיישב ולמד איתה תניא קדישא, וכן נתן לה רשימה של ספרי חסידות שראוי לה ללמוד בהם, כמו "מאור ושמש", הקדמה לדרך פקודיך, קדושת לוי ובני יששכר, וכן הורה לה לקרוא הרבה סיפורי צדיקים. (איש האמת,עמ' צג. מפי בתו). | ||
כשבנו (לימים, ממלא מקומו) התחתן, שלח הרבי מכתב ברכה לאדמו"ר מסטרופקוב (איש האמת, עמ' רעא, הערה תקמו. ראה צילום כאן). | כשבנו (לימים, ממלא מקומו) התחתן, שלח הרבי מכתב ברכה לאדמו"ר מסטרופקוב (איש האמת, עמ' רעא, הערה תקמו. ראה צילום כאן). | ||