אף: הבדלים בין גרסאות בדף
שמואל חיים (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{איברים}} | {{איברים}} | ||
עניינו הכללי של האף (שברוב המקומות בחסידות נקרא "חוטם") הוא שדרכו נכנסת הנשמה לגוף, וכמאמר חז"ל{{הערה|יומא פ"ה א'.}} "מי שנפלה עליו מפולת צריכים לבדוק אותו עד חוטמו", שמשם היא נכנסת ומשם היא יוצאת{{הערה|בחיי בראשית ב' ז'.}}. ומכיון שעיקר הנשמה הוא שכל{{הערה|ראה תניא פרק י', שנפש האלוקית משכנה במוחין ומשם מתפשטת ללב ומשם לכל האיברים.}} נקרא החוטם '''שער המוחין''' (דהיינו, המוחין הם תחילת הנשמה המלובשת בגוף{{הערה|'''עצם''' המוחין דוקא, ולא התפשטותם. התפשטות המוחין היא השכל '''המתלבש בדיבור''' והוא עניין אחר. וראה אריכות בזה בד"ה והניף ידו תשי"א.}}, ונכנסים דרך שער החוטם, ומתלבשים תחילה במוח). | |||
==תחילת ציור האדם== | |||
החוטם הוא תחילת "ציור" האדם. עניינו של האדם הוא התכללות שלושת הקוים (ימין, שמאל ואמצע), והחוטם הוא המקום הגבוה ביותר בו ניכרים שלושת הקוים (שני הנקבים והמחיצה שביניהם). מטעם זה אמרו חז"ל"{{הערה|משנה יבמות ט"ז ג'.}} "אין מעידיו אלא על פרצוף פנים עם החוטם (מה שאין כן המצח הוא למעלה מבחינת אדם שבאדם). | |||
==נקבי החוטם== | ==נקבי החוטם (פרדשקא הימני והשמאלי)== | ||
שני נקבי החוטם הם שתי מדרגות, וכמאמר הזוהר{{הערה|באדרא רבא, ח"ג עמ' ק"ל.}}"מחד נוקבא נקב הימני חיין ומחד נוקבא נקב השמאלי חיין דחיין". ומבואר בזה דבנקב הימני נמשך המקיף דאור ישר (מקיף דחי', המגיע בחיצוניות עתיק) ובשמאלי המקיף דאור חוזר (המקיף דיחידה המגיע בפנימיות עתיק){{הערה|בשעה שהקדימו תער"ב אות רכב, והניף ידו תשי"א}}. | שני נקבי החוטם{{הערה|הנקראים בקבלה ובחסידות "פרדשקא".}} הם שתי מדרגות, וכמאמר הזוהר{{הערה|באדרא רבא, ח"ג עמ' ק"ל.}}"מחד נוקבא (נקב הימני) חיין ומחד נוקבא (נקב השמאלי) חיין דחיין". ומבואר בזה דבנקב הימני נמשך המקיף דאור ישר (מקיף דחי', המגיע בחיצוניות עתיק) ובשמאלי המקיף דאור חוזר (המקיף דיחידה המגיע בפנימיות עתיק){{הערה|בשעה שהקדימו תער"ב אות רכב, והניף ידו תשי"א}}. | ||
===עניינם בעבודה=== | ===עניינם בעבודה=== | ||
| שורה 21: | שורה 20: | ||
'''מזבח הזהב''' עליו מקטירים קטורת הוא עניינו של נקב הימני. דהיינו, היות מזבח זה "פנימי" רומז לאהבת פנימיות הלב הבאה מהתבוננות '''בהפלאת''' אור אין סוף, אהבה שלמעלה מטעם ודעת המבטלת גם את מהותה ועצמות הקליפות (זדונות נהפכים לו לזכויות{{הערה|גמרא יומא פ"ו ב'). | '''מזבח הזהב''' עליו מקטירים קטורת הוא עניינו של נקב הימני. דהיינו, היות מזבח זה "פנימי" רומז לאהבת פנימיות הלב הבאה מהתבוננות '''בהפלאת''' אור אין סוף, אהבה שלמעלה מטעם ודעת המבטלת גם את מהותה ועצמות הקליפות (זדונות נהפכים לו לזכויות{{הערה|גמרא יומא פ"ו ב'). | ||
אמנם, כל הנ"ל הוא בכללות. אך בפרטות | אמנם, כל הנ"ל הוא בכללות. אך בפרטות '''שתי''' הבחינות הן בקטורת בלבד: קטורת של כל השנה וקטורת של יום הכיפורים (וכשמדובר באופן כזה, אזי ריח הקרבנות הוא חלק מעניין האכילה){{הערה|הערת הרבי בלקו"ש ח"ה בהוספות לפרשת וישלח, הערה 102.}}. | ||
==בעל החוטם== | ==בעל החוטם== | ||
גרסה מ־16:00, 14 ביוני 2022
| איברי גוף האדם |
|---|
| מושגים כלליים |
| ראש • פנים • נשימה • דם • גידים • ורידי הדם • עורקים • עצבים • בשר • עצמות • עור • שערות הראש והזקן |
| איברי הראש |
| גולגולת • מצח • מוח • קרום שעל המוח • אויר שבין המוח לגלגולת • קרום שעל האויר • שערות הראש והזקן • זקן • עיניים • עפעפיים • אוזניים • אף • פה • שפתיים • לשון • חיך • שיניים • צואר - (קנה, ושט וורידים) • עורף • לחיים • סנטר |
| איברי הגוף |
| בית החזה • בית השחי • בטן • טבור • אגן • לב • ריאות • כליות • כיס המרה • כבד • קיבה • איברי הפסולת • איברי ההולדה • סיומא דגופא • יסוד דנוקבא |
| גפיים |
| כתפיים • ידיים • רגליים • עקב • אצבעות • ציפורניים |
| ראו גם |
| אשר יצר • בריאות ורפואה • אדם - מין המדבר (תבנית) |
עניינו הכללי של האף (שברוב המקומות בחסידות נקרא "חוטם") הוא שדרכו נכנסת הנשמה לגוף, וכמאמר חז"ל[1] "מי שנפלה עליו מפולת צריכים לבדוק אותו עד חוטמו", שמשם היא נכנסת ומשם היא יוצאת[2]. ומכיון שעיקר הנשמה הוא שכל[3] נקרא החוטם שער המוחין (דהיינו, המוחין הם תחילת הנשמה המלובשת בגוף[4], ונכנסים דרך שער החוטם, ומתלבשים תחילה במוח).
תחילת ציור האדם
החוטם הוא תחילת "ציור" האדם. עניינו של האדם הוא התכללות שלושת הקוים (ימין, שמאל ואמצע), והחוטם הוא המקום הגבוה ביותר בו ניכרים שלושת הקוים (שני הנקבים והמחיצה שביניהם). מטעם זה אמרו חז"ל"[5] "אין מעידיו אלא על פרצוף פנים עם החוטם (מה שאין כן המצח הוא למעלה מבחינת אדם שבאדם).
נקבי החוטם (פרדשקא הימני והשמאלי)
שני נקבי החוטם[6] הם שתי מדרגות, וכמאמר הזוהר[7]"מחד נוקבא (נקב הימני) חיין ומחד נוקבא (נקב השמאלי) חיין דחיין". ומבואר בזה דבנקב הימני נמשך המקיף דאור ישר (מקיף דחי', המגיע בחיצוניות עתיק) ובשמאלי המקיף דאור חוזר (המקיף דיחידה המגיע בפנימיות עתיק)[8].
עניינם בעבודה
נקב הימני היא העבודה "מלמעלה למטה"; העבודה דתפילה תורה ומצוות, הממשיכה גילוי אלקות בתוך העולם הזה הגשמי.
נקב השמאלי היא העבודה "מלמטה למעלה"; העבודה דהתגברות על מניעות ועיכובים, העלמים והסתרות – להעלות את העולם ולעשותו כלי לאלקות (לגלות בו את האמת הפנימית שלו. שלא זו בלבד שאינו מפריע אלא עוד זאת שמסייע לקדושה). עבודה קשה זו מעוררת את כוחותיה הפנימיים ביותר של הנשמה ולכן דוקא היא מגיעה ב"פנימיות עתיק".
עניינם בכלי המקדש
בחוטם נמצא חוש הריח, ושני הנקבים שבו הם כנגד שני המזבחות[9].
מזבח החיצון וריח הקרבנות קשור לעניין האכילה, "מזבח דאכיל קרבנין"[10]. ועניינו נקב הימני. כמשל הריח שבמאכל שלא ממשיך לגוף חיות חדשה אלא רק מחזק את החיות הקיימת, כך מחברים הקרבנות את האורות והכלים דאצילות. ובעבודה: אהבה שכלית המתעוררת מהתבוננות באלוקות המלובשת בעולמות[11], אהבה על פי טעם ודעת, המבררת רק את כוחותיה של קליפת נוגה (אך לא את מהותה ועצמותה).
מזבח הזהב עליו מקטירים קטורת הוא עניינו של נקב הימני. דהיינו, היות מזבח זה "פנימי" רומז לאהבת פנימיות הלב הבאה מהתבוננות בהפלאת אור אין סוף, אהבה שלמעלה מטעם ודעת המבטלת גם את מהותה ועצמות הקליפות (זדונות נהפכים לו לזכויות{{הערה|גמרא יומא פ"ו ב').
אמנם, כל הנ"ל הוא בכללות. אך בפרטות שתי הבחינות הן בקטורת בלבד: קטורת של כל השנה וקטורת של יום הכיפורים (וכשמדובר באופן כזה, אזי ריח הקרבנות הוא חלק מעניין האכילה)[12].
בעל החוטם
מבאר הרבי הצ"צ[13], שמאמר חז"ל לבעל החוטם אני מתפלל[14] מכוון לעיתים לאריך אנפין ולעיתים לאור אין סוף. דהיינו, כאשר ז"א נקרא אדם אז א"א נקרא בעל החוטם[15], ו"אדם גדול"[16].
אבל לגבי אוא"ס אריך אנפין הוא בחינת אדם בלבד, ואז אור אין סוף הוא בעל החוטם[17].
הערות שוליים
- ↑ יומא פ"ה א'.
- ↑ בחיי בראשית ב' ז'.
- ↑ ראה תניא פרק י', שנפש האלוקית משכנה במוחין ומשם מתפשטת ללב ומשם לכל האיברים.
- ↑ עצם המוחין דוקא, ולא התפשטותם. התפשטות המוחין היא השכל המתלבש בדיבור והוא עניין אחר. וראה אריכות בזה בד"ה והניף ידו תשי"א.
- ↑ משנה יבמות ט"ז ג'.
- ↑ הנקראים בקבלה ובחסידות "פרדשקא".
- ↑ באדרא רבא, ח"ג עמ' ק"ל.
- ↑ בשעה שהקדימו תער"ב אות רכב, והניף ידו תשי"א
- ↑ לכל סעיף זה ראה המשך תערב ש"פ לך לך תרד"ע, והערת הרבי בהוספות ללקו"ש ח"ה ש"פ וישלח הערה 102.
- ↑ זהר ח"ג ל"ג א'.
- ↑ וראה תניא פרק מ"ג, שהיא הנקראת "אהבת עולם".
- ↑ הערת הרבי בלקו"ש ח"ה בהוספות לפרשת וישלח, הערה 102.
- ↑ אוה"ת תהילים תרס"ט.
- ↑ זח"ג נשא דק"ל ע"ב.
- ↑ כי "חוטם" היא המשכה פנימית שמעשה התחתונים נוגעים לה, ואילו בעל החוטם היא בחינת המקיף שאין מעשה התחתונים נוגעים שם.
- ↑ כי גם בו שייכת בחינת החוטם, אלא שהיא בבחינת גדלות, "בעל" החוטם. וכמו שכתוב בכתבי האריז"ל בפירוש והבאת שלום בין אדם (אריך אנפין) לחבירו (זעיר אנפין)- שאריך אנפין הוא "חבירו" של זעיר אנפין.
- ↑ כך מבארת החסידות את הפסוק בישעיהו (מ"ח ט') "למען שמי אאריך אפי ותהלתי אחטם לך": מלכות דאין סוף אחטם לך- יאיר בבחינת אדם שהוא א"א או ז"א.