מחזיקי הדת: הבדלים בין גרסאות בדף
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
|||
| שורה 4: | שורה 4: | ||
הארגון נוסד בשנת [[תרל"ט]] כתגובה לארגון "שומר ישראל" שנוסד במשך שנים לפני כן שהיה בעל מאפיינים [[משכיל]]ים, ובין השאר דגל בשילוב היהודים בחברה. מי שעמד מאחורי ייסוד התנועה היה ה[[אדמו"ר]] מ[[בעלז]] רבי יהושע רוקח. לנשיא התנועה נבחר רבי [[שמעון סופר]]. מבין פעולות הארגון היה ייסוד העיתון "מחזיקי הדת" (ששונה לאחר מכן ל"קול מחזיקי הדת") שסיקר את הקהילה החרדית ב[[אירופה]]. לאחר פטירת רבי שמעון סופר בשנת [[תרמ"ג]] מונה אחיינו רבי יצחק לייב סופר לנישא התנועה, ובשנת [[תרס"ז]] לאחר שגם הוא נפטר החליף אותו בתפקיד בנו רבי אברהם חיים דוד סופר. | הארגון נוסד בשנת [[תרל"ט]] כתגובה לארגון "שומר ישראל" שנוסד במשך שנים לפני כן שהיה בעל מאפיינים [[משכיל]]ים, ובין השאר דגל בשילוב היהודים בחברה. מי שעמד מאחורי ייסוד התנועה היה ה[[אדמו"ר]] מ[[בעלז]] רבי יהושע רוקח. לנשיא התנועה נבחר רבי [[שמעון סופר]]. מבין פעולות הארגון היה ייסוד העיתון "מחזיקי הדת" (ששונה לאחר מכן ל"קול מחזיקי הדת") שסיקר את הקהילה החרדית ב[[אירופה]]. לאחר פטירת רבי שמעון סופר בשנת [[תרמ"ג]] מונה אחיינו רבי יצחק לייב סופר לנישא התנועה, ובשנת [[תרס"ז]] לאחר שגם הוא נפטר החליף אותו בתפקיד בנו רבי אברהם חיים דוד סופר. | ||
עם זאת, לאחר פטירת רבי שמעון סופר ירד קרנו של הארגון ופעילותו החלה להתדרדר עד שהופסק כליל ב[[מלחמת עולם הראשונה]]. עוד לפני סגירת הארגון, ניסו ר' יעקב ליפשיץ ור' זלמן לנדא להקים את ארגון מחדש, והקימו ב[[קובנה]] לשכה שפעלה בשם "מחזיקי הדת". אחת מפעולות הלשכה היה המאבק נגד ה[[ציונות]]. בשנת [[תרנ"ט]] הגיע נציג הלשכה אליעזר משה מאדייעווסקי אל [[אדמו"ר הרש"ב]] ושכנעו להצטרף למאבק נגד הציונות{{הערה|[[בן ציון דינור]], '''בעולם ששקע''', עמ' 86 - 87.}}. אדמו"ר הרש"ב הסכים לכך ואף כתב מאמר נגד הציונות שפורסם בספר [[אור לישרים]] שיצא על ידי הלשכה. אדמו"ר הרש"ב במכתב לגביר [[ישעיה ברלין]] כתב | עם זאת, לאחר פטירת רבי שמעון סופר ירד קרנו של הארגון ופעילותו החלה להתדרדר עד שהופסק כליל ב[[מלחמת עולם הראשונה]]. עוד לפני סגירת הארגון, ניסו ר' יעקב ליפשיץ ור' זלמן לנדא להקים את ארגון מחדש, והקימו ב[[קובנה]] לשכה שפעלה בשם "מחזיקי הדת". אחת מפעולות הלשכה היה המאבק נגד ה[[ציונות]]. בשנת [[תרנ"ט]] הגיע נציג הלשכה אליעזר משה מאדייעווסקי אל [[אדמו"ר הרש"ב]] ושכנעו להצטרף למאבק נגד הציונות{{הערה|[[בן ציון דינור]], '''בעולם ששקע''', עמ' 86-87.}}. אדמו"ר הרש"ב הסכים לכך ואף כתב מאמר נגד הציונות שפורסם בספר [[אור לישרים]] שיצא על ידי הלשכה. אדמו"ר הרש"ב במכתב לגביר [[ישעיה ברלין]] כתב:"ראוים המה הלשכה דקאוונא לתמוך בידם, כי מתעסקים המה בחריצות ובטוב"{{הערה|[[אגרות קודש (אדמו"ר הרש"ב)|אגרות קודש]], חלק ג, אגרת תשפט.}}. | ||
בשנת [[תר"ס]] החליט האדמו"ר מ[[חסידות סלונים]] רבי [[שמואל וינברג]] | בשנת [[תר"ס]] החליט האדמו"ר מ[[חסידות סלונים]] רבי [[שמואל וינברג]] לנסות לחדש את הארגון, והוא פנה לאדמו"ר הרש"ב שיעזור לו בהקמת הארגון. | ||
אדמו"ר הרש"ב כתב מכתב ארוך, שנשלח לכלל ציבור יראי ה' באיזור רוסיה, ובו קריאה נרגשת להקמת הארגון מחדש. נרשמו תגובות נלהבות רבות לקריאה זו, ביניהם מכתבים רבים שנאספו על-ידי [אדמו"ר הריי"צ]{{הערה|הקדמה ל[[קונטרס ומעין]].}}. | |||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||
גרסה מ־11:10, 27 במאי 2022
תנועת מחזיקי הדת הוא ארגון שנוסד במטרה לחזק ולשמר את היהדות ברוסיה, פולין וגליציה. לאחר ירידת קרנו של הארגון, הוקמו מספר ארגונים דומים שנשאו את שם זה והמשיכהו במטרתו.
היסטוריה
הארגון נוסד בשנת תרל"ט כתגובה לארגון "שומר ישראל" שנוסד במשך שנים לפני כן שהיה בעל מאפיינים משכילים, ובין השאר דגל בשילוב היהודים בחברה. מי שעמד מאחורי ייסוד התנועה היה האדמו"ר מבעלז רבי יהושע רוקח. לנשיא התנועה נבחר רבי שמעון סופר. מבין פעולות הארגון היה ייסוד העיתון "מחזיקי הדת" (ששונה לאחר מכן ל"קול מחזיקי הדת") שסיקר את הקהילה החרדית באירופה. לאחר פטירת רבי שמעון סופר בשנת תרמ"ג מונה אחיינו רבי יצחק לייב סופר לנישא התנועה, ובשנת תרס"ז לאחר שגם הוא נפטר החליף אותו בתפקיד בנו רבי אברהם חיים דוד סופר.
עם זאת, לאחר פטירת רבי שמעון סופר ירד קרנו של הארגון ופעילותו החלה להתדרדר עד שהופסק כליל במלחמת עולם הראשונה. עוד לפני סגירת הארגון, ניסו ר' יעקב ליפשיץ ור' זלמן לנדא להקים את ארגון מחדש, והקימו בקובנה לשכה שפעלה בשם "מחזיקי הדת". אחת מפעולות הלשכה היה המאבק נגד הציונות. בשנת תרנ"ט הגיע נציג הלשכה אליעזר משה מאדייעווסקי אל אדמו"ר הרש"ב ושכנעו להצטרף למאבק נגד הציונות[1]. אדמו"ר הרש"ב הסכים לכך ואף כתב מאמר נגד הציונות שפורסם בספר אור לישרים שיצא על ידי הלשכה. אדמו"ר הרש"ב במכתב לגביר ישעיה ברלין כתב:"ראוים המה הלשכה דקאוונא לתמוך בידם, כי מתעסקים המה בחריצות ובטוב"[2].
בשנת תר"ס החליט האדמו"ר מחסידות סלונים רבי שמואל וינברג לנסות לחדש את הארגון, והוא פנה לאדמו"ר הרש"ב שיעזור לו בהקמת הארגון.
אדמו"ר הרש"ב כתב מכתב ארוך, שנשלח לכלל ציבור יראי ה' באיזור רוסיה, ובו קריאה נרגשת להקמת הארגון מחדש. נרשמו תגובות נלהבות רבות לקריאה זו, ביניהם מכתבים רבים שנאספו על-ידי [אדמו"ר הריי"צ][3].
קישורים חיצוניים
- הערך "[jewiki.org.il/w/תנועת_מחזיקי_הדת תנועת מחזיקי הדת]", באתר האנציקלופדיה היהודית.
- שלום דובער לוין, "חברת מחזיקי הדת", בתוך "חיזוק היהדות ברוסיה", דור חמישי - אדמו"ר הרש"ב, תולדות חב"ד ברוסיה הצארית, באתר באתר ספריית חב"ד ליובאוויטש
.
הערות שוליים
- ↑ בן ציון דינור, בעולם ששקע, עמ' 86-87.
- ↑ אגרות קודש, חלק ג, אגרת תשפט.
- ↑ הקדמה לקונטרס ומעין.