שמחה קוק: הבדלים בין גרסאות בדף
חייל של המלך (שיחה | תרומות) |
חייל של המלך (שיחה | תרומות) |
||
שורה 17: | שורה 17: | ||
ב[[כ"ח אייר]] [[תש"מ]] הוא הגיע ל[[חצרות קדשנו]] ונפגש עם הרבי ב[[הול]] בעת שהרבי יצא מחדרו בלילה ופנה לצאת לביתו. הרבי נתן לו ברכת שלום ושאל האם הוא הרב קוק מרחובות ולאחר שהשיב בחיוב שוחח עימו הרבי כך כ-5 דקות כשמתנצל על כך שמדבר איתו במסדרון (ולא בחדרו) כשהרבי מנמק זאת בכך שלא ידע על הגעתו. באותה הזדמנות הודה לו הרבי על עזרתו לחב"ד בעירו ועל סיועו והשתתפותו בתהלוכות ל"ג בעומר באותה שנה - תהלוכת ל"ג בעומר שנערכה ברחובות{{הערה|בהתאם לקריאתו של הרבי אז לראשונה לקיים תהלוכות בל"ג בעומר כשאז היו אי אלו קולות של התנגדות לכך מחוגים תורניים.}} ובה השתתף הרב קוק כשעל דש מעילו מתנוסס הסמל של התהלוכה{{הערה|[https://col.org.il/news/138657 הרב שמחה הכהן קוק ע"ה בתהלוכה] {{חב"ד און ליין}}}}. בסיום השיחה בירכו הרבי בברכת "קבלת התורה בשמחה ובפנימיות כשאומר ש"כך שהיה מברך כ"ק מו"ח אדמו"ר" ובהמשך לכך התייחס הרבי, בהקשר להיותו של הרב קוק כהן, למבואר ב[[חסידות]] על ייחודיותה של [[ברכת כהנים]] על פני שאר הברכות שדווקא היא נמשכת באופן של "עד מהרה ירוץ דברו" - שפועלת במהירות. בהזדמנות מסויימת לאחר פגישה זו עם הרבי שאל הרב [[יוסף העכט]] את הרב קוק מדוע באמת לא בירך את הרבי בברכת כהנים והרב קוק השיב: אחד ההסברים מדוע לא מברכים ברכת כהנים ב[[שמחת תורה]] ב[[מוסף]], הוא שאחרי שקוראים את הברכה "אשר ברך [[משה]] איש האלוקים" אין מקום לברכה של הכהנים, וסיים הרב קוק, "ואם כן, מול הרבי איך אפשר לברך ברכת כהנים?"{{הערה|[https://col.org.il/news/138662 בדיוק השבוע לפני 42 שנה: כשהגר"ש קוק נפגש עם הרבי] {{חב"ד און ליין}}.}}. | ב[[כ"ח אייר]] [[תש"מ]] הוא הגיע ל[[חצרות קדשנו]] ונפגש עם הרבי ב[[הול]] בעת שהרבי יצא מחדרו בלילה ופנה לצאת לביתו. הרבי נתן לו ברכת שלום ושאל האם הוא הרב קוק מרחובות ולאחר שהשיב בחיוב שוחח עימו הרבי כך כ-5 דקות כשמתנצל על כך שמדבר איתו במסדרון (ולא בחדרו) כשהרבי מנמק זאת בכך שלא ידע על הגעתו. באותה הזדמנות הודה לו הרבי על עזרתו לחב"ד בעירו ועל סיועו והשתתפותו בתהלוכות ל"ג בעומר באותה שנה - תהלוכת ל"ג בעומר שנערכה ברחובות{{הערה|בהתאם לקריאתו של הרבי אז לראשונה לקיים תהלוכות בל"ג בעומר כשאז היו אי אלו קולות של התנגדות לכך מחוגים תורניים.}} ובה השתתף הרב קוק כשעל דש מעילו מתנוסס הסמל של התהלוכה{{הערה|[https://col.org.il/news/138657 הרב שמחה הכהן קוק ע"ה בתהלוכה] {{חב"ד און ליין}}}}. בסיום השיחה בירכו הרבי בברכת "קבלת התורה בשמחה ובפנימיות כשאומר ש"כך שהיה מברך כ"ק מו"ח אדמו"ר" ובהמשך לכך התייחס הרבי, בהקשר להיותו של הרב קוק כהן, למבואר ב[[חסידות]] על ייחודיותה של [[ברכת כהנים]] על פני שאר הברכות שדווקא היא נמשכת באופן של "עד מהרה ירוץ דברו" - שפועלת במהירות. בהזדמנות מסויימת לאחר פגישה זו עם הרבי שאל הרב [[יוסף העכט]] את הרב קוק מדוע באמת לא בירך את הרבי בברכת כהנים והרב קוק השיב: אחד ההסברים מדוע לא מברכים ברכת כהנים ב[[שמחת תורה]] ב[[מוסף]], הוא שאחרי שקוראים את הברכה "אשר ברך [[משה]] איש האלוקים" אין מקום לברכה של הכהנים, וסיים הרב קוק, "ואם כן, מול הרבי איך אפשר לברך ברכת כהנים?"{{הערה|[https://col.org.il/news/138662 בדיוק השבוע לפני 42 שנה: כשהגר"ש קוק נפגש עם הרבי] {{חב"ד און ליין}}.}}. | ||
כשעלתה על הפרק סוגיית הרבנות של קהילת חב"ד ברחובות שגדלה והתפתחה והתעורר הצורך למנות לה רב, הורה הרבי תחילה כי יש לעשות זאת בעצה אחת עם רב העיר | כשעלתה על הפרק סוגיית הרבנות של קהילת חב"ד ברחובות שגדלה והתפתחה והתעורר הצורך למנות לה רב, הורה הרבי תחילה כי יש לעשות זאת בעצה אחת עם ה[[מרא דאתרא]] - רב העיר הרב קוק, אשר המליץ על עריכת בחירות בין כל אנשי הקהילה{{הערה|על פי דברי ר' [[יוסף בלוי]] בפרקי זכרונותיו.}}. בחודש [[תמוז]] [[תשמ"א]] נערכו הבחירות בהם התמודדו הרב [[שלמה גלעדי]], שעוד קודם לכן שימש כ[[מורה צדק]] בקהילה, והרב [[מנחם מענל גלוכובסקי]] מ[[שלוחי הרבי לארץ הקודש]] ולתפקיד נבחר הרב גלוכובסקי. | ||
הרב קוק עמד בקשרי ידידות עם חסידי חב"ד ברחובות ועם רב הקהילה ושליח הרבי לארץ הקודש הרב [[מנחם מענדל גלוכובסקי]]{{הערה|[https://col.org.il/news/138658 הרב שמחה הכהן קוק ע"ה וחב"ד: תמונות מחייו] {{חב"ד און ליין}}.}}. | הרב קוק עמד בקשרי ידידות עם חסידי חב"ד ברחובות ועם רב הקהילה ושליח הרבי לארץ הקודש הרב [[מנחם מענדל גלוכובסקי]]{{הערה|[https://col.org.il/news/138658 הרב שמחה הכהן קוק ע"ה וחב"ד: תמונות מחייו] {{חב"ד און ליין}}.}}. |
גרסה מ־04:43, 25 במאי 2022
הרב שמחה הכהן קוק (י"ז אב תר"צ - כ"ג אייר תשפ"ב) שימש כרבה של העיר רחובות, היה בקשר עם הרבי ועמד בידידות עם שלוחי וחסידי חב"ד בעירו ותמך במבצעי הרבי.
תולדות חיים
נולד לאביו הרב רפאל קוק, אחיינו ותלמידו של הרב אברהם יצחק הכהן קוק.
באמצע שנות הכפי"ם, בעידודו של הרב משה צבי נריה, פתח בנתניה ישיבה תיכונית שהשתייכה לרשת בני עקיבא.
לקראת הבחירות לרשויות המקומיות שהתקיימו בט"ז חשון תש"ל הועמד בראש רשימה מלוכדת של אגודת ישראל וחלק מהמפד"ל למועצת העירייה של נתניה ובבחירות זכתה הרשימה בשני מנדטים.
לאחר פטירת אחיו הרב שלמה קוק בחג החנוכה תשל"ג נקרא למלאות את מקומו כרב העיר רחובות
קשריו עם הרבי
באגרת הנושאת את התאריך כ"א אלול תש"ל מדריכו הרבי באריכות כיצד להחדיר ההכרה של הודעת חז"ל: בראשית – בשביל התורה שנקראת ראשית כו' ובשביל ישראל שנקראים ראשית[1].
בשולי מכתב כללי פרטי הנושא את התאריך ראש חודש ניסן תשל"ג שששיגר הרבי לרב קוק חודשים ספורים אחרי התחלת כהונתו ברבנות רחובות כותב הרבי: "בעתו קבלתי מכתב כבוד תורתו, ולאחרי זה שמועות טובות בטוב האמיתי, טוב לשמים וטוב לבריות, מהצלחתו בעבודת הקודש בארץ הקדש עם עם קדוש, אנשי קהילתו ועדתו, להנחותם על מי מנוחות תורתנו הקדושה, תורת אמת ותורת חיים, ומצותיה עליהן נאמר וחי בהם. ומעמיד אני את כבוד תורתו על החזקה, כמאמר חכמינו ז"ל, "מי שיש לו מנה רוצה מאתים, מאתים רוצה ארבע מאות", כלומר שההשיגים בעבר הגדילו המרץ והרצון והפעולות של כת"ר בהתאם ל[מ]אמר חכמינו ז"ל זה, וזכות הרבים מסייעתו. בודאי שלמותר להדגיש שקורת רוח מיוחדה גרמו לי הידיעות על דבר הסיוע והעזר וכו' לפעולות אנשי חב"ד אשר ברחובות, ובודאי גם בזה ינהג כמאמר חכמינו ז"ל האמור"[2].
בכ"ח אייר תש"מ הוא הגיע לחצרות קדשנו ונפגש עם הרבי בהול בעת שהרבי יצא מחדרו בלילה ופנה לצאת לביתו. הרבי נתן לו ברכת שלום ושאל האם הוא הרב קוק מרחובות ולאחר שהשיב בחיוב שוחח עימו הרבי כך כ-5 דקות כשמתנצל על כך שמדבר איתו במסדרון (ולא בחדרו) כשהרבי מנמק זאת בכך שלא ידע על הגעתו. באותה הזדמנות הודה לו הרבי על עזרתו לחב"ד בעירו ועל סיועו והשתתפותו בתהלוכות ל"ג בעומר באותה שנה - תהלוכת ל"ג בעומר שנערכה ברחובות[3] ובה השתתף הרב קוק כשעל דש מעילו מתנוסס הסמל של התהלוכה[4]. בסיום השיחה בירכו הרבי בברכת "קבלת התורה בשמחה ובפנימיות כשאומר ש"כך שהיה מברך כ"ק מו"ח אדמו"ר" ובהמשך לכך התייחס הרבי, בהקשר להיותו של הרב קוק כהן, למבואר בחסידות על ייחודיותה של ברכת כהנים על פני שאר הברכות שדווקא היא נמשכת באופן של "עד מהרה ירוץ דברו" - שפועלת במהירות. בהזדמנות מסויימת לאחר פגישה זו עם הרבי שאל הרב יוסף העכט את הרב קוק מדוע באמת לא בירך את הרבי בברכת כהנים והרב קוק השיב: אחד ההסברים מדוע לא מברכים ברכת כהנים בשמחת תורה במוסף, הוא שאחרי שקוראים את הברכה "אשר ברך משה איש האלוקים" אין מקום לברכה של הכהנים, וסיים הרב קוק, "ואם כן, מול הרבי איך אפשר לברך ברכת כהנים?"[5].
כשעלתה על הפרק סוגיית הרבנות של קהילת חב"ד ברחובות שגדלה והתפתחה והתעורר הצורך למנות לה רב, הורה הרבי תחילה כי יש לעשות זאת בעצה אחת עם המרא דאתרא - רב העיר הרב קוק, אשר המליץ על עריכת בחירות בין כל אנשי הקהילה[6]. בחודש תמוז תשמ"א נערכו הבחירות בהם התמודדו הרב שלמה גלעדי, שעוד קודם לכן שימש כמורה צדק בקהילה, והרב מנחם מענל גלוכובסקי משלוחי הרבי לארץ הקודש ולתפקיד נבחר הרב גלוכובסקי.
הרב קוק עמד בקשרי ידידות עם חסידי חב"ד ברחובות ועם רב הקהילה ושליח הרבי לארץ הקודש הרב מנחם מענדל גלוכובסקי[7].
הערות שוליים
- ↑ אגרת הרבי.
- ↑ המכתב נדפס בסדרת אגרות קודש.
- ↑ בהתאם לקריאתו של הרבי אז לראשונה לקיים תהלוכות בל"ג בעומר כשאז היו אי אלו קולות של התנגדות לכך מחוגים תורניים.
- ↑ הרב שמחה הכהן קוק ע"ה בתהלוכה
- ↑ בדיוק השבוע לפני 42 שנה: כשהגר"ש קוק נפגש עם הרבי .
- ↑ על פי דברי ר' יוסף בלוי בפרקי זכרונותיו.
- ↑ הרב שמחה הכהן קוק ע"ה וחב"ד: תמונות מחייו .