גיור: הבדלים בין גרסאות בדף
מאין תקציר עריכה |
|||
| שורה 2: | שורה 2: | ||
==רקע== | ==רקע== | ||
על פי הגדרת ההלכה היהודית, יהודי הוא מי שנולד לאם יהודיה או שהוא בעצמו התגייר כהלכה. בלשון התנ"כית היה גם שימוש במונח "התייהדות" כדי לציין מושג זה. גבר שהתגייר מכונה "גר", אישה שהתגיירה מכונה "גיורת". היהדות מבחינה בין גר צדק שהינו יהודי לכל דבר ועניין לבין [[גר תושב]] שמקבל על עצמו [[שבע מצוות בני נח]]. המקרא עצמו לא מבחין ביניהם ומשתמש באותו מושג - 'גר', וההבחנה היא לפי תוכן הפסוק. | |||
בשנת [[תש"כ]] נשאל [[הרבי]], מה דעת החסידות על ענין הגירות? | |||
בשנת [[תש"כ]] נשאל הרבי, מה דעת החסידות על ענין הגירות? | |||
מענה הרבי היה, כי דעת ה[[חסידות]] היא כדעת ה[[יהדות]] בכלל: מעולם לא התלהבו בני ישראל ההולכים בדרך התורה מגיורם של אינם-יהודים, ובפרט בפרסום. [[יהודי]] צריך להיות יהודי טוב, ו[[גוי]] - להבדיל - צריך להיות גוי טוב. יש לנו די והותר מלאכה לדאוג לכך שיהודים יהיו יהודים טובים, דהיינו, לשפר את מצבם הרוחני של אלו שהם כבר יהודים כל [[גוף]] מורכב מאברים רבים. לכל אבר בגוף ישנו התפקיד והחלק המיוחד לו, וכל אבר עושה את המלאכה שהוא מתאים לעשייתה. ומובן מאליו, שאיש לא יעלה על דעתו לשנות זאת, ולדרוש שאבר אחד יעשה את מלאכתו של אבר אחר. | מענה הרבי היה, כי דעת ה[[חסידות]] היא כדעת ה[[יהדות]] בכלל: מעולם לא התלהבו בני ישראל ההולכים בדרך התורה מגיורם של אינם-יהודים, ובפרט בפרסום. [[יהודי]] צריך להיות יהודי טוב, ו[[גוי]] - להבדיל - צריך להיות גוי טוב. יש לנו די והותר מלאכה לדאוג לכך שיהודים יהיו יהודים טובים, דהיינו, לשפר את מצבם הרוחני של אלו שהם כבר יהודים כל [[גוף]] מורכב מאברים רבים. לכל אבר בגוף ישנו התפקיד והחלק המיוחד לו, וכל אבר עושה את המלאכה שהוא מתאים לעשייתה. ומובן מאליו, שאיש לא יעלה על דעתו לשנות זאת, ולדרוש שאבר אחד יעשה את מלאכתו של אבר אחר. | ||
| שורה 12: | שורה 11: | ||
==תהליך הגרות== | ==תהליך הגרות== | ||
מהלך הגירות כולל בתוכו שני שלבים: | מהלך הגירות כולל בתוכו שני שלבים: | ||
| שורה 23: | שורה 21: | ||
=== נפש הגר === | === נפש הגר === | ||
למרות שנפש [[אומות העולם]] נלקחות מ[[שלוש קליפות הטמאות]], מתחלפת נפשו ונשמתו של הגר והוא מקבל [[נפש]] ד[[קדושה]], וזה אחד מהפירושים בדברי הגמרא{{הערה|1=[[יבמות]].}} גר שנתגייר כקטן שנולד דמי"{{הערה|1=[[רשימות הרבי]] חוברת ג' [http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=15841&st=&pgnum=69 הרבי, [[אגרות קודש]] כרך ט ב'תרסו]].}} ושם: וראה בהקדמת ספר הזהר דף י"ג סע"א וריש עמוד ב' במקור נשמת הגרים. | למרות שנפש [[אומות העולם]] נלקחות מ[[שלוש קליפות הטמאות]], מתחלפת נפשו ונשמתו של הגר והוא מקבל [[נפש]] ד[[קדושה]], וזה אחד מהפירושים בדברי הגמרא{{הערה|1=[[יבמות]].}} גר שנתגייר כקטן שנולד דמי"{{הערה|1=[[רשימות הרבי]] חוברת ג' [http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=15841&st=&pgnum=69 הרבי, [[אגרות קודש]] כרך ט ב'תרסו]].}} ושם: וראה בהקדמת ספר הזהר דף י"ג סע"א וריש עמוד ב' במקור נשמת הגרים. | ||
==בתורת החסידות== | ==בתורת החסידות== | ||
{{ערך מורחב|עבודת הבירורים}} | {{ערך מורחב|עבודת הבירורים}} | ||
| שורה 29: | שורה 28: | ||
==חוק מיהו יהודי== | ==חוק מיהו יהודי== | ||
{{ערך מורחב|מיהו יהודי}} | {{ערך מורחב|מיהו יהודי}} | ||
בכל הדורות נלחמו יהודים נגד "מכוני גיור" שגיירו גרים שלא על פי ההלכה הצרופה, ונלחמו נגד צירופם ליהדות. | בכל הדורות נלחמו יהודים נגד "מכוני גיור" שגיירו גרים שלא על פי ההלכה הצרופה, ונלחמו נגד צירופם ליהדות. בדורנו, אחת ממלחמותיו הידועות של [[הרבי]] בנושאי גירות, היו למען תיקון חוק '''מיהו יהודי''' שהחלה בשנת [[תש"ל]]. הייתה זו מלחמה עיקשת וממושכת. המלחמה היא תיקון החוק הקובע כי יהודי הוא מי שנולד לאם יהודיה או מי שהתגייר. מלחמתו של הרבי היא כי החוק יקבע שיהודי הוא מי ש[[גיור|נתגייר]] '''כהלכה''' דווקא. | ||
== קישורים חיצוניים == | == קישורים חיצוניים == | ||
* [http://shturem.net/index.php?section=news&id=69823 ראיון סוער עם הרב הבלין והרב דיסקין בעקבות הצעת החוק] באתר [[שטורעם. נט]] {{ש}} | * [http://shturem.net/index.php?section=news&id=69823 ראיון סוער עם הרב הבלין והרב דיסקין בעקבות הצעת החוק] באתר [[שטורעם. נט]] {{ש}} | ||
*'''[https://www.kedem-auctions.com/he/node/117539 מה כתב הרבי לגר צדק שהתגייר?] {{*}} [https://www.kedem-auctions.com/he/node/121116 עידוד והדרכה]''', תצלום ותרגום מכתב הרבי באתר בית המכירות קדם | *'''[https://www.kedem-auctions.com/he/node/117539 מה כתב הרבי לגר צדק שהתגייר?] {{*}} [https://www.kedem-auctions.com/he/node/121116 עידוד והדרכה]''', תצלום ותרגום מכתב הרבי באתר בית המכירות קדם | ||
[[קטגוריה:אומות העולם]] | [[קטגוריה:אומות העולם]] | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
גרסה מ־17:17, 23 במאי 2022
גיור הוא תהליך במהלכו אדם שנולד כגוי הופך ליהודי. גיור מלא, יכול להיעשות רק אצל אדם בוגר (איש מעל גיל 13, ואשה מעל גיל 12) ומרצונו החופשי. הגר מוגדר לאחר השלמת התהליך כ"קטן שנולד". הגר נלווה לעם ישראל וכחלק מהם לכל דבר. זוהי הסיבה שהוא יכול לברך "על ארץ חמדה טובה ורחבה שהנחלת לאבותינו"[1].
רקע
על פי הגדרת ההלכה היהודית, יהודי הוא מי שנולד לאם יהודיה או שהוא בעצמו התגייר כהלכה. בלשון התנ"כית היה גם שימוש במונח "התייהדות" כדי לציין מושג זה. גבר שהתגייר מכונה "גר", אישה שהתגיירה מכונה "גיורת". היהדות מבחינה בין גר צדק שהינו יהודי לכל דבר ועניין לבין גר תושב שמקבל על עצמו שבע מצוות בני נח. המקרא עצמו לא מבחין ביניהם ומשתמש באותו מושג - 'גר', וההבחנה היא לפי תוכן הפסוק.
בשנת תש"כ נשאל הרבי, מה דעת החסידות על ענין הגירות?
מענה הרבי היה, כי דעת החסידות היא כדעת היהדות בכלל: מעולם לא התלהבו בני ישראל ההולכים בדרך התורה מגיורם של אינם-יהודים, ובפרט בפרסום. יהודי צריך להיות יהודי טוב, וגוי - להבדיל - צריך להיות גוי טוב. יש לנו די והותר מלאכה לדאוג לכך שיהודים יהיו יהודים טובים, דהיינו, לשפר את מצבם הרוחני של אלו שהם כבר יהודים כל גוף מורכב מאברים רבים. לכל אבר בגוף ישנו התפקיד והחלק המיוחד לו, וכל אבר עושה את המלאכה שהוא מתאים לעשייתה. ומובן מאליו, שאיש לא יעלה על דעתו לשנות זאת, ולדרוש שאבר אחד יעשה את מלאכתו של אבר אחר.
וכן הוא גם בכללות הבריאה: לכל דבר נברא ישנו תפקיד ומטרה מיוחדים, שלשמם נברא. ועפ"ז מובן, שליהודי יש תפקיד משלו, ולגוי - להבדיל - יש תפקיד משלו.
תהליך הגרות
מהלך הגירות כולל בתוכו שני שלבים:
- ברית מילה לשם יהדות.
- טבילת גירות. על ידי כל טבילה במקווה נעשה בניין חדש (שלכן טובלים בין ערב שבת לשבת קודש), כך גם בטבילת גר (על-דרך המבול שהגיע לעולם, כמקווה לקראת בניית העולם מחדש[2]).
בזמן בית המקדש נדרש הגר להביא גם קרבן עבור השלמת גירותו.
נפש הגר
למרות שנפש אומות העולם נלקחות משלוש קליפות הטמאות, מתחלפת נפשו ונשמתו של הגר והוא מקבל נפש דקדושה, וזה אחד מהפירושים בדברי הגמרא[3] גר שנתגייר כקטן שנולד דמי"[4] ושם: וראה בהקדמת ספר הזהר דף י"ג סע"א וריש עמוד ב' במקור נשמת הגרים.
בתורת החסידות
| ערך מורחב – עבודת הבירורים |
מובא דברי חז"ל, ש"לא גלו ישראל אלא כדי שיתווספו אליהם גרים"[5]. בפשטות, לא מובן דברים, שהרי היהדות אינה חפצה ורוצה שיצטרפו אליה מעמים שונים, ויתירה מכך, שגם אם כן זוהי המטרה, נראה שלא הושגה[6]. אלא שתורת החסידות מסבירה, שהגרים אליהם התכוונו חז"ל הם ניצוצות קדושה שירדו ממרומים והתערו בתוך שכבות החומר שבעולם הזה, כפי הגרים בארץ נוכרייה. ניצוצות אלו מפוזרים ברחבי תבל ולכן הגלה הקב"ה ופיזר גם את בני ישראל בכל העולם, כדי שיגיעו אל כל מה שיש בתוכו ניצוץ מסוג זה, וישתמשו בו לעבודת ה'[7].
חוק מיהו יהודי
|
| ערך מורחב – מיהו יהודי |
בכל הדורות נלחמו יהודים נגד "מכוני גיור" שגיירו גרים שלא על פי ההלכה הצרופה, ונלחמו נגד צירופם ליהדות. בדורנו, אחת ממלחמותיו הידועות של הרבי בנושאי גירות, היו למען תיקון חוק מיהו יהודי שהחלה בשנת תש"ל. הייתה זו מלחמה עיקשת וממושכת. המלחמה היא תיקון החוק הקובע כי יהודי הוא מי שנולד לאם יהודיה או מי שהתגייר. מלחמתו של הרבי היא כי החוק יקבע שיהודי הוא מי שנתגייר כהלכה דווקא.
קישורים חיצוניים
- ראיון סוער עם הרב הבלין והרב דיסקין בעקבות הצעת החוק באתר שטורעם. נט
- מה כתב הרבי לגר צדק שהתגייר? • עידוד והדרכה, תצלום ותרגום מכתב הרבי באתר בית המכירות קדם
הערות שוליים
- ↑ שולחן ערוך אדמו"ר הזקן, הלכות ברכת המזון.
- ↑ רשימות הרבי חוברת ג' עמ' 67.
- ↑ יבמות.
- ↑ רשימות הרבי חוברת ג' הרבי, אגרות קודש כרך ט ב'תרסו].
- ↑ מסכת פסחים, פז, ב
- ↑ שם
- ↑ ראו אגרות קודש לאדמו"ר הרש"ב כרך א', עמ' קל ועוד. התוועדויות תשנ"ב כרך א' עמ' 401.