בקשה נפשית

בקשה נפשית היא סוג מיוחד של דברים שהרבי ביקש בתוך עשרות ומאות הענינים עליהם עורר וביקש לאורך השנים, כולל תקנות ומבצעי הרבי, כשעל דברים אלו דווקא ביקש הרבי בביטוי מיוחד המורה על כך שדברים אלו נוגעים בנפשו, ועל כן החסידים מיחסים להם חשיבות וחביבות רבה.

רבים מהדברים אודותם השתמש הרבי בלשון זו, היו בתקופת שנת תשמ"ו.

הענינים עליהם ביקש הרבי בלשון זו

הפצת המעיינות

הרבי התבטא מספר פעמים שהפצת המעיינות זוהי 'בקשה נפשית' של אדמו"ר הריי"צ:

בנוגע לכללות העבודה דכל-אחד-ואחד מישראל – ישנו הציווי והנתינת כח ובקשה נפשית מכ"ק מו"ח אדמו"ר נשיא-דורנו להיות "נרות להאיר".

— התוועדות יום שמחת-תורה תשכ"ז

ובדומה לכך שהבקשה הנפשית של אדמו"ר הריי"צ היתה שכל אחד ואחד יעסוק בהפצת המעיינות חוצה, הן בנוגע לעצמו, והן בנוגע לפעולה על הזולת.

מבצע מזוזה

ערך מורחב – מבצע מזוזה

בתקופה הקשה של ההתאוששות ממלחמת יום הכיפורים, שיגר הרבי אגרת מיוחדת בט"ו תמוז תשל"ד שכללה עידוד לעסוק במבצעי המצוות ובראשם במבצע מזוזה:

בבקשה נפשית להגביר חיל ולהוסיף בכל המבצעים, מתחיל במבצע מזוזה,
ולהתחיל בהוספה זו עוד לפני בין המיצרים, וגם בשבת מפקחין על עסקי רבים ופוסקים צדקה - כפשוטה וברוחניות.
ויהי רצון שיהפכו ימים אלה לששון ולשמחה בקרוב ממש, בגאולה האמיתית והשלימה ע״י משיח צדקנו, וישראל עושה חיל.

— גוף כתב יד קודש מהרבי

הדפסת התניא

ערך מורחב – הדפסת התניא

בשנת תשל"ח הכריז הרבי על הדפסת התניא בכל מקום, ובמשך שש השנים הבאות הודפס התניא בכ-200 מקומות.

בשנת תשד"מ עורר הרבי שוב בג' שבט אודות הדפסת התניא, והחלה בכך התעוררות מחודשת, וכעבור פחות מחודש בשבת פרשת תרומה של אותה שנה, התבטא הרבי שזוהי 'בקשה נפשית שלו', ותוך פחות משנה, בערב ראש השנה תשמ"ה כבר הודפסה המהדורה ה-2000 של ספר התניא:

לאחרונה הציעו הצעה ובקשה נפשית שידפיסו את ספר התניא – תורה שבכתב של חסידות (חב"ד) – בכל מקום ומקום שישנם בני ישראל, שעל-ידי-זה מביאים תורה בכל מקומות אלו.

— לקוטי שיחות חלק כ"ו עמוד 378

אהבת ישראל

ערך מורחב – אהבת ישראל, הקהל

הוספה באחדות

בשנת הקהל התבטא הרבי מספר פעמים על ההוספה באהבת ואחדות ישראל, וקיום מצוות "ואהבת לרעך כמוך" כפשוטו.

כך התבטא הרבי במכתב כללי משנת תשמ"א:

בקשה נפשית, בכל לשון של בקשה – לאחד את כל-בני-ישראל ועד – לאיחוד אמיתי מיוסד במצות תורת אמת ואהבת לרעך כמוך, על-ידי קיום מצוה זו במעשה בפועל, וכל המרבה הרי-זה משובח.

— לקוטי שיחות חלק כ"ב עמוד 321

בדומה לכך התבטא הרבי בשנת תשמ"ח אודות נושא זה בלשון רבים, 'מבקשים ומציעים – הצעה נפשית', שכל בני-ישראל יתאחדו "כאיש אחד בלב אחד" בענין של "הקהל".

התוועדות אחדות כהכנה לשבועות

מנהג ישראל בשבת פרשת במדבר אחר הצהריים, בזמן "רעווא דרעווין", לערוך התוועדות חסידית ואמירת 'לחיים' בסימן "שבת אחים גם יחד".

מקור המנהג בהתוועדות שבת פרשת בחוקותי שנת תשמ"ו, אז הציע הרבי:

באה ההצעה והבקשה דלקמן, בקשה נפשית:

ביום השבת הבא עלינו לטובה, שבת קודש פרשת במדבר, מברכים החודש וערב ראש חודש סיון, בעלות המנחה (שאז מתחיל כבר ענין האחדות דראש חודש סיון (כנ"ל ס"ה) - יתאספו בכל מקום ומקום רבים מישראל, אנשים ונשים וטף, "בנערינו ובזקנינו גו' בבנינו ובבנותינו", "שבת אחים גם יחד", להתוועדות רעים, עד לסעודה כפשוטה ("גדולה לגימה שמקרבת") - אנשים לחוד ונשים לחוד (כמובן וגם פשוט),

שבה ידברו דברי ­תורה בכלל, ובמיוחד - בעניני אהבת ישראל ואחדות ישראל.. ועוד ועיקר - ש"איש את רעהו יעזורו", לעודד איש את רעהו (ואשה את רעותה) להוסיף ביתר שאת וביתר עוז בכל עניני אהבת ישראל ואחדות ישראל.

— שיחת קודש שבת פרשת בחוקותי תשמ"ו

עשה לך רב

ערך מורחב – עשה לך רב

על יסוד דברי המשנה בפרקי אבות, עורר הרבי בצורה מיוחדת שכל אחד ואחת ימנו לעצמם 'רב' אישי שידריך אותם בעניני עבודת השם.

על פי הסברו של הרבי "אדם קרוב אצל עצמו", ומסיבה זו אינו יכול לסמוך על עצמו, ולכן, צריך הוא לעשות לו רב - שיחשיבהו גדול ממנו, ולקיים את דבריו.

באותה שיחה, הרבי התבטא בהתבטאות מיוחדת, כשזהו הדבר היחיד לאורך כל שנות הנשיאות שהרבי התבטא אודותיו בביטוי זה, ש'אינו מוצא' את המילים כדי להביע עד גודל חשיבות הדבר בעיניו:

יש להוסיף ולהדגיש על דבר גודל החשיבות והצורך כו' דכל האמור, גם במשך כל השנה כולה, ויתירה מזה - תמיד כל הימים.

ולכן, הצעתי ובקשתי - בבקשה נפשית (ועוד יותר מזה, אלא שאין בידי לעת עתה ביטוי מתאים יותר כו') - שיפרסמו את הדברים בכל מקום ומקום, - בשמי, או שלא בשמי, בהתאם להתועלת בנוגע לקיום הדבר - שכדאי ונכון ביותר, אשר, כל אחד ואחת מישראל, אנשים נשים וטף, יקיימו את הוראת המשנה "עשה לך רב", ומזמן לזמן יבואו אליו כדי לעמוד ל"מבחן" בנוגע למעמדם ומצבם בעבודת ה', אשר, על ידי זה יתוסף בוודאי ובוודאי אצל כל אחד ואחד מישראל בכל עניני טוב וקדושה, הלוך ומוסיף ואור

קבצים תורניים

ערך מורחב – הערות התמימים ואנ"ש, מעייני הישועה

בשבת פרשת צו פרשת פרה בשנת תשמ"ו הרבי יצא בהכרזה מפתיעה ובקשה נפשית על הוצאת קובצים וספרים שיעסקו בחידושים ברמב"ם. וכך אמר הרבי:

הצעתי ובקשתי - בקשה נפשית.. בכל מקום ומקום שבו נערך סיום הרמב"ם - ידפיסו קובץ חידושי תורה על הרמב"ם, שיכלול - בראש ובראשונה - את ההדרנים וחידושי תורה במשנתו של הרמב"ם שנאמרו בעת חגיגת הסיום וכן שאר חידושי תורה במשנתו של הרמב"ם שיכתבו המשתתפים בלימוד הרמב"ם - הראויים להדפסה. לפי ראות עיני מערכת הקובץ, וכל המרבה - בכמות ובאיכות - הרי זה משובח.. והמעשה הוא העיקר: להתחיל תיכף ומיד בכל הקשור להדפסת קובצי תורה הנ"ל, באופן שיוכלו ללמוד מתוכם - לא יאוחר מיום הולדתו של הרמב"ם.

.

בהמשך לדברים אלו, יצאו לאור מספר קבצים תורניים על ידי חסידי חב"ד שהוקדשו עבור עיון בדברי הרמב"ם בלבד, בראשם קובץ הר המלך היוצא לאור על ידי צעירי אגודת חב"ד בנחלת הר חב"ד.

באופן דומה התבטא הרבי אודות הדפסת השיחות שנאמרו בלילות חג הסוכות, שנקבצו בסדרת החוברות 'מעייני הישועה': "יש להביע "יישר-כח" לאלו שמילאו את הבקשה-נפשית, להדפיס את הדברים שנאמרו בשנים שלפני-זה, ותבוא עליהם ברכה – על שאיפשרו לכל הרוצה ללמוד ולעיין בדברים שנאמרו אז, ויהי-רצון שהלימוד יביא לידי מעשה בפועל.}}.

תהלוכות ל"ג בעומר

ערך מורחב – תהלוכת ל"ג בעומר

לקראת ל"ג בעומר בשנת תשמ"ז שיגר הרבי מכתב כללי לילדי ישראל אודות ההשתתפות בתהלוכות ל"ג בעומר, ההשפעה על אחרים שישתתפו גם הם, ופרטים נוספים.

למכתב זה צירף הרבי מכתב כללי נוסף להורים ולמחנכים בו עורר אותם לסייע לילדים בקיום הדברים המופנים אליהם במכתב:

בהתבסס על ציווי התורה "אין מזרזין אלא למזורזין", וכפי שידועה מעלת הזריזות ונחיצותה, בכל עניני היהדות, ובמיוחד בביצוע הציווי התלת-פעמי של התורה "להזהיר גדולים על הקטנים" — היסוד של החינוך האמיתי, כולל גם התוכן של המכתב המצורף "אל כל ילדי ישראל" שליט"א, המכתב יחד עם בקשה נפשית לסייע, לעודד ולזרז בכל עניני המכתב ובמיוחד בקיום הכינוס ועריכת התהלוכה,

ובוודאי יוסיף הדבר עוד יותר בברכת הקב"ה — לרוות מכל אחד מן הילדים נחת-תורה אמיתי, חדור בפנימיות התורה כפי המבואר בזוהר4 "חיבורא דילך" של רבי שמעון בן יוחאי בעל השמחה של לג בעומר.

— הוספות ללקוטי שיחות חלק ל"ב עמוד 251

הימנעות מעישון

בשנת תש"ג אסר אדמו"ר הריי"צ את העישון על תלמידי ישיבות תומכי תמימים:

"לאסור באיסור גמור ומוחלט את העישון לתלמידים פחותים מבן עשרים שנה... ואיסור זה חל על כל התלמידים בכל מקום שהם בכל משך כ"ד שעות המעת-לעת... ואת ידידי התלמידים יחיו אשר בגיל מעשרים ומעלה יבקש בשמי לטובתם – ברוחניות ובגשמיות – שישתדלו לעזוב את העישון על ידי שימעטו בזה מיום ליום, עד אשר יעזבוהו לגמרי...".

בהמשך לכך, סיפר הרב גרינגלס שהייתה תקופה שהרבה בחורים היו מעשנים סיגריות, וכשסיפר על התופעה לרבי ביחידות הרבי אמר לו שאינו יכול להוציא איסור על זה, מכיוון שחותנו הרבי הקודם היה מעשן, אבל הזכיר לי את המכתב שאוסר לעשן עד גיל עשרים ומבקש ("בקשה נפשית") שגם לאחר גיל זה לא יעשנו.

בקשת הגאולה

ערך מורחב – עד מתי

לצד כל הדברים הנזכרים שהרבי אמר שזוהי בקשה נפשית אישית שלו, הרבי התבטא בנוגע לבקשה על הגאולה, שזוהי הבקשה הנפשית של כל אחד ואחד:

ועל-דרך-זה מובן בנוגע בקשות ותפילות של בני ישראל בכלל, ועל-אחת-כמה-וכמה בקשה נפשית של כל-אחד-ואחד מבני ישראל, שתהיה (שהרי "כלו כל הקיצין") הגאולה האמיתית והשלימה ובאופן ד"מיד הן נגאלין".

— לקוטי שיחות חלק כ"ג עמוד 71

בדומה לכך התבטא הרבי אודות זעקת עד מתי, שזוהי 'בקשה נפשית ובקשה פנימית'.

הוראות נוספות

על חלק מהדברים התבטא הרבי בביטוי דומה של 'הצעה' נפשית' וכדומה:

• נתינת צדקה - הרבי הציע שבכל פעם שמוסיפים באמירת תהלים יש להרבות גם בצדקה, והתבטא בתקווה ש"הצעה לבבית ונפשית זו תתקבל בסבר פנים יפות ותתפשט בכל מקום ומקום".
• חגיגות ה-92 לתומכי תמימים - במלאות צ"ב שנים להתייסדות "תומכי תמימים", ביקש הרבי להוסיף בלימוד והפצת פנימיות התורה ולערוך חגיגות מיוחדות, ולהתעסק בזה במסירה ונתינת עם כל החיות