דוברובנה: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 7: | שורה 7: | ||
בדור הראשון של החסידות, אף כמעט והפכה להיות לבירת חסידות חב"ד. הדבר התרחש בתקופת שחרורו של [[אדמו"ר הזקן]] מ[[מאסרו השני של אדמו"ר הזקן|המאסר השני]]. כאשר ביקרו הנסיך ליובאמירסקי, אמר לו שבאם יסכים לגור באחת מהעיירות שתחת חסותו, דוברובנה או [[ליאדי]], הוא יפעל אצל השלטונות שיסיכמו לכך. אדמו"ר הזקן נתן את הסכמתו להתיישב בליאדי{{הערה|ספר התולדות, אדמו"ר הזקן ח"ג עמ' 752.}}. | בדור הראשון של החסידות, אף כמעט והפכה להיות לבירת חסידות חב"ד. הדבר התרחש בתקופת שחרורו של [[אדמו"ר הזקן]] מ[[מאסרו השני של אדמו"ר הזקן|המאסר השני]]. כאשר ביקרו הנסיך ליובאמירסקי, אמר לו שבאם יסכים לגור באחת מהעיירות שתחת חסותו, דוברובנה או [[ליאדי]], הוא יפעל אצל השלטונות שיסיכמו לכך. אדמו"ר הזקן נתן את הסכמתו להתיישב בליאדי{{הערה|ספר התולדות, אדמו"ר הזקן ח"ג עמ' 752.}}. | ||
בתקופת נשיאותו של [[אדמו"ר הצמח צדק]] במשך השתי שנים, [[תר"ד]]-[[תר"ה]], הרחיב הרבי את [[יושבים|הישיבה בליובאוויטש]] ויסד סניף בעיר דוברובנה, וכן בערים ראסאסנע, דאבראמיסליא, רודניא, ליאזנא, קאלישק, יאנוויטש אשר בין כולם למדו כשש מאות תלמידים{{הערה|[https://chabadlibrary.org/books/maharyatz/haskala/8.htm?q=%D7%93%D7%95%D7%91%D7%A8%D7%90%D7%95%D7%95%D7%A0%D7%90 הצמח צדק | בתקופת נשיאותו של [[אדמו"ר הצמח צדק]] במשך השתי שנים, [[תר"ד]]-[[תר"ה]], הרחיב הרבי את [[יושבים|הישיבה בליובאוויטש]] ויסד סניף בעיר דוברובנה, וכן בערים ראסאסנע, דאבראמיסליא, רודניא, ליאזנא, קאלישק, יאנוויטש אשר בין כולם למדו כשש מאות תלמידים{{הערה|[https://chabadlibrary.org/books/maharyatz/haskala/8.htm?q=%D7%93%D7%95%D7%91%D7%A8%D7%90%D7%95%D7%95%D7%A0%D7%90 הצמח צדק ותנועת ההשכלה פרק ז.]}}. | ||
בתקופת נשיאותו של [[אדמו"ר הרש"ב]] נמנו בדוברובנה כ-4,300 יהודים, רוב תושביה. בשנת [[תרס"ב]] הקים אדמו"ר הרש"ב בית חרושת לאריגה וטוויה בדוברובנה, בשביל להעסיק בו יהודים. לצורך ההקמה ביקש הרבי תמיכה מהאחים יעקב ואליעזר פאליאקאוו{{הערה|[https://chabadlibrary.org/books/maharyatz/sichos/680-7/4/3/15.htm#_ftnref_89 ספר השיחות תרפ"א]. ושם, שהמפעל המציא עבודה לקרוב לשלשת אלפים נפש פועלים יהודים, בתוך תחום המושב.}} וכן מהארגון היהודי [[יק"א]] שיממן את הקמת המפעל{{הערה|[[שלשלת היחס]].}}. הכסף שהגיע מארגון יק"א, במקורו נועד לממן את פעילות [[חברת מפיצי השכלה]], אך על ידי התעסקות [[אדמו"ר הרש"ב]] בעניין, נמסר הכסף לבנין בית מטוה בדוברובנה אשר כמה מאות משפחות ישראל בדוברובנה שעבדו בבית המטווה התפרנסו ממנו{{הערה|מבוא ל[[קונטרס ומעין]] עמ' 21.}}. | בתקופת נשיאותו של [[אדמו"ר הרש"ב]] נמנו בדוברובנה כ-4,300 יהודים, רוב תושביה. בשנת [[תרס"ב]] הקים אדמו"ר הרש"ב בית חרושת לאריגה וטוויה בדוברובנה, בשביל להעסיק בו יהודים. לצורך ההקמה ביקש הרבי תמיכה מהאחים יעקב ואליעזר פאליאקאוו{{הערה|[https://chabadlibrary.org/books/maharyatz/sichos/680-7/4/3/15.htm#_ftnref_89 ספר השיחות תרפ"א]. ושם, שהמפעל המציא עבודה לקרוב לשלשת אלפים נפש פועלים יהודים, בתוך תחום המושב.}} וכן מהארגון היהודי [[יק"א]] שיממן את הקמת המפעל{{הערה|[[שלשלת היחס]].}}. הכסף שהגיע מארגון יק"א, במקורו נועד לממן את פעילות [[חברת מפיצי השכלה]], אך על ידי התעסקות [[אדמו"ר הרש"ב]] בעניין, נמסר הכסף לבנין בית מטוה בדוברובנה אשר כמה מאות משפחות ישראל בדוברובנה שעבדו בבית המטווה התפרנסו ממנו{{הערה|מבוא ל[[קונטרס ומעין]] עמ' 21.}}. | ||
גרסה מ־19:33, 20 במאי 2022
דוברובנה (ברוסית: Дубро́вно) היא עיירה במחוז ויטבסק שבבלארוס, על גדת נהר הדניפר, בה התקיימה עד השואה קהילה יהודית וחסידית גדולה.
הסטוריה
כבר בראשית ימי החסידות העיר דוברובנה הייתה מרכז יהודי עם יהודים רבים שהתגוררו בה. העיר היתה בתוך "תחום המושב" ופעל בית דפוס יהודי שהדפיס ספרי קודש רבים, וגאונים צדיקים וחסידים מפורסמים פעלו בה, כמו רבי נחמיה בירך מדוברובנה, רבי זלמן מדוברובנה (וועלקעס), רבי ישראל מדוברובנה ועוד.
בדור הראשון של החסידות, אף כמעט והפכה להיות לבירת חסידות חב"ד. הדבר התרחש בתקופת שחרורו של אדמו"ר הזקן מהמאסר השני. כאשר ביקרו הנסיך ליובאמירסקי, אמר לו שבאם יסכים לגור באחת מהעיירות שתחת חסותו, דוברובנה או ליאדי, הוא יפעל אצל השלטונות שיסיכמו לכך. אדמו"ר הזקן נתן את הסכמתו להתיישב בליאדי[1].
בתקופת נשיאותו של אדמו"ר הצמח צדק במשך השתי שנים, תר"ד-תר"ה, הרחיב הרבי את הישיבה בליובאוויטש ויסד סניף בעיר דוברובנה, וכן בערים ראסאסנע, דאבראמיסליא, רודניא, ליאזנא, קאלישק, יאנוויטש אשר בין כולם למדו כשש מאות תלמידים[2].
בתקופת נשיאותו של אדמו"ר הרש"ב נמנו בדוברובנה כ-4,300 יהודים, רוב תושביה. בשנת תרס"ב הקים אדמו"ר הרש"ב בית חרושת לאריגה וטוויה בדוברובנה, בשביל להעסיק בו יהודים. לצורך ההקמה ביקש הרבי תמיכה מהאחים יעקב ואליעזר פאליאקאוו[3] וכן מהארגון היהודי יק"א שיממן את הקמת המפעל[4]. הכסף שהגיע מארגון יק"א, במקורו נועד לממן את פעילות חברת מפיצי השכלה, אך על ידי התעסקות אדמו"ר הרש"ב בעניין, נמסר הכסף לבנין בית מטוה בדוברובנה אשר כמה מאות משפחות ישראל בדוברובנה שעבדו בבית המטווה התפרנסו ממנו[5].
ערב מלחמת העולם השנייה עמד מספר יהודי העיירה על כ-2,100. העיירה נכבשה על ידי הנאצים בכ"א בתמוז ה'תש"א, ועל יהודיה הוטלו גזירות שונות. כעבור זמן מה רוכזו יהודי העיירה בגטו, בו נרצחו כ-200 יהודים.
בחודש כסלו ה'תש"ב נערכה בגטו אקציה, בה נלקחו כ-1,500 מיושביו אל בית העלמין היהודי בעיירה, ונרצחו בסמוך לו. בחודש שבט ה'תש"ב נרצחו כ-300 בעלי המקצוע היהודים שהושארו בגטו ובני משפחותיהם.
חסידים מדוברובנה הביאו לליובאוויטש את הניגון המפורסם, שנקרא על שם העיירה "ניגון מדוברבנה". הניגון הוא במקור ללא מילים, שמאוחר יותר, בשנת תשי"ח כהמשך להתעוררות שפתח הרבי לפריצה מחודשת בעבודת ה' ובפרט בעבודת הפצת היהדות והחסידות תחת הסיסמא "ופרצת", חובר למילים "ופרצת ימה וקדמה וצפונה ונגבה" והוא ניגון קמ"ג בספר הניגונים.
| עיירות ברוסיה הלבנה | |
|---|---|
| |
| עיירות ברוסיה • עיירות באוקראינה • עיירות בליטא • עיירות בלטביה • ערים בפולין |
הערות שוליים
- ↑ ספר התולדות, אדמו"ר הזקן ח"ג עמ' 752.
- ↑ הצמח צדק ותנועת ההשכלה פרק ז.
- ↑ ספר השיחות תרפ"א. ושם, שהמפעל המציא עבודה לקרוב לשלשת אלפים נפש פועלים יהודים, בתוך תחום המושב.
- ↑ שלשלת היחס.
- ↑ מבוא לקונטרס ומעין עמ' 21.