גיל הנעורים: הבדלים בין גרסאות בדף

נוספו 2,751 בתים ,  15 במאי 2022
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 2: שורה 2:
'''גיל הנעורים''' היא תקופת זמן גורלית בחיים, בה מתעצבת השקפת החיים של האדם ודרכו בחיים. תקופה זו מתאפיינת בהתחדשות והתרעננות וכחות גדולים, זאת לצד חוסר יציבות שעלולה להביא לעיתים לקשיים שונים. הרבי העניק יחס מיוחד לגיל זה, ועסק רבות בכוחות הרבים הטמונים בו.
'''גיל הנעורים''' היא תקופת זמן גורלית בחיים, בה מתעצבת השקפת החיים של האדם ודרכו בחיים. תקופה זו מתאפיינת בהתחדשות והתרעננות וכחות גדולים, זאת לצד חוסר יציבות שעלולה להביא לעיתים לקשיים שונים. הרבי העניק יחס מיוחד לגיל זה, ועסק רבות בכוחות הרבים הטמונים בו.


==המקום המתאים ביותר לגיל הנעורים==
==המעלה והזהירות==
הרבי הדגיש באופן מיוחד את החשיבות הרבה לסביבה בה האדם נמצא בגיל זה, שיש לה השפעה מכרעת על הנערים, וההכרח לדאוג שימצאו בסביבה תורנית מתאימה, ומה טוב בישיבה המקיפה את הנער בכל משך שעות היממה ומשפיעה עליו באופן העמוק ביותר.
הרבי דיבר פעמים רבות על המעלה המיוחדת של גיל זה, והסביר כי מצד אחד בגיל זה המרץ הניתן לאדם עדיין בשלימות, וצורת חיי האדם למשך כל ימי חייו הולכים ונקבעים, ולכן יש חשיבות לעשות את השינוי דווקא עכשיו, כאשר יש גם את היכולת וגם את הכוחות להשתנות, מה שאין כן בגיל מאוחר יותר, כאשר אופי האדם ואורח חייו כבר הולך ומתקבע, ויחד עם זה - כבר אין לו את המרץ של גיל הנערות{{הערה|ראו לדוגמא אגרת מתאריך י"א שבט תשכ"ב.}}, והרבי קישר זאת לדברי חז"ח שכאשר יהודי מקדש עצמו מעט מלמטה מקדשין אותו הרבה מלמעלה, שבגיל הנעורים הדבר מודגש יותר, שכוחם חדש, והם מצויים בשיא המרץ שלהם, ועוד לא נכנסו במלחמת החיים{{הערה|ממכתב ה' תשרי תשכ"ג. הוספה לקובץ ועד הנחות בלה"ק פרשת וילך תשפ"ב.}}.


הרבי המשיל זאת לפרי הגדל על אילן, שכאשר הפרי נקטף לפני עצמו הוא אינו יכול לגדול יותר, ואינו ראוי יותר לאכילה ואין כיצד לתקן זאת. הישיבה היא עץ חיים, ועד שהילד מסיים את מסלול לימודיו בישיבה ונעשה בשל, אסור לנתק אותו מהישיבה, ואם חס ושלום הוא מתנתק, עלול הדבר לפגוע בכל המשך צמיחתו. גיל ההתבגרות לענין זה הוא לעיתים גם לאחר גיל 21{{הערה|תורת מנחם חלק ד' עמוד 321, בשיחה לתלמידי ישיבת [[אחי תמימים ניו הייבן]].}}.
כיון ששנים אלו מעצבות את ההכנה לחיי משפחה, דווקא בשנים אלו ישנה הדגשה שההורים יעשו כל שביכולתם כדי להנחיל לילדים [[דוגמה חיה]] של חיי משפחה יהודיים מלאים{{הערה|ממכתב ו' טבת תשל"ז. נדפס בשבועון כפר חב"ד גליון 1845 עמוד 6.}}.


צעירים בכלל ואברכי ישיבה בפרט - הנה סוף סוף נעשים למשפיעים בחוג פחות או יותר גדול, וכל השפעה שגורמים בהם נכפלת כמה פעמים ככה לאחר זמן בהמקבלים שלהם.
נקודה נוספת שהרבי ציין בהקשר זה היא העובדה שהמחנכים של הנערים צריכים לזכור שכל אחד מהנערים בתוך שנים ספורות יהפוך לדמות משפיעה בחוג פחות או יותר גדול, וכל השפעה שמצליחים להחדיר בנערים, מכפילה את עצמה באלו שיושפעו מהם{{הערה|שם=תולדות|1=[https://w3.chabad.org/media/pdf/1141/nExI11416221.pdf מאגרת מתאריך כ"ב תמוז תשט"ו, קונטרס ועד הנחות בלה"ק פרשת תולדות תשפ"א].}}.


https://w3.chabad.org/media/pdf/1141/nExI11416221.pdf
כיון שבתקופה זו תהליך ההתבגרות והגידול הטבעי של הנער גורם לכך שהוא יהיה רגיש יותר והעצבים שלו מתוחים יותר כשלעומת זאת השכל עדיין לא חזק דיו להשקיט את התפרצויות הרגש, יש להיזהר מלהביא את הנערים למצב שיגרום להם להיות מתוחים יותר, ומסיבה זו יש גם חשיבות שהנערים ילמדו דווקא במקום שהם מרגישים בו בנוח יותר, ולא לכפות עליהם ללמוד במקום שיגרום להם לחוסר נוחות{{הערה|ממכתב הרבי, נדפס בלקוטי שיחות חלק ל"ד עמוד 245.}}. דרך נוספת לסייע לנוער להתגבר על חוסר האיזון בין השכל והרגש המאפיין גיל זה, הוא באמצעות הוספה בלימוד החסידות המסייעת בהשלטת המוח על הלב{{הערה|'מכתבים מהרבי' עמוד 64. נדפס גם בספר 'עצות בנפשי' עמוד 230.}}.


להציע שיש בשבילם מקום במוסדות אהלי יוסף יצחק (אם רק מתאימים הם לעניני חינוך). מובן שבאם יבוא הדבר לפועל אז צריך לפזרם, ולא שיתרכזו כולם במוסד אחד, בכדי שיקבלו מרות והוראת חב"ד בנקל יותר.
==המקום המתאים ביותר לגיל הנעורים==
מוכרח לקבוע שיעורים עם כל המורים בעניני של ארום פון חסידות, לערוך התוועדות עמהם וכיוצא בזה. מפנים חדשות מתקבל יותר. נוסף על קביעות שיעור עמהם בלימוד החסידות.
הרבי הדגיש באופן מיוחד את החשיבות הרבה לסביבה בה האדם נמצא בגיל זה, שיש לה השפעה מכרעת על הנערים, וההכרח לדאוג שימצאו בסביבה תורנית מתאימה, ומה טוב בישיבה המקיפה את הנער בכל משך שעות היממה ומשפיעה עליו באופן העמוק ביותר.


הרבי המשיל זאת לפרי הגדל על אילן, שכאשר הפרי נקטף לפני עצמו הוא אינו יכול לגדול יותר, ואינו ראוי יותר לאכילה ואין כיצד לתקן זאת. הישיבה היא עץ חיים, ועד שהילד מסיים את מסלול לימודיו בישיבה ונעשה בשל, אסור לנתק אותו מהישיבה, ואם חס ושלום הוא מתנתק, עלול הדבר לפגוע בכל המשך צמיחתו. גיל ההתבגרות לענין זה הוא לעיתים גם לאחר גיל 21{{הערה|תורת מנחם חלק ד' עמוד 321, בשיחה לתלמידי ישיבת [[אחי תמימים ניו הייבן]].}}.


יעשה לכח השפעה וצנור לחוג וסביבה, וקל להבין.
==דרכי ההשפעה==
כיון שגיל הנעורים מתאפיין בעצמאות מחשבתית, כדי להשפיע על הנוער צריך לשוחח עמו, ולעשות זאת באופן מפורט ובאופן כזה שירגיש חופשי להתווכח ולהציג עמדה מנוגדת, דבר שיסייע לו להפנים את הנאמר, כיון שבגיל זה קשה לנערים לקבל דברים כאמת מוחלטת מבלי שתהיה להם את האפשרות להביע דעה ועמדה עצמאית{{הערה|על פי מענה בכתב יד קודש שצילומו מופיע בראש הערך.}}.


==תכונות המאפיינות את גיל הנעורים==
בנוסף, כאשר יש קבוצת נערים מגובשת שמגיעה למוסד חינוכי, יש להשתדל לבודד ו'לפזר' אותם, כדי שיקבלו מרות בצורה קלה יותר{{הערה|שם=תולדות}}.
גיל אשר המרץ הניתן לאדם עדיין בשלימות, וצורת חיי האדם למשך כל ימי חייו הולכים ונקבעים, ולכן יש חשיבות לעשות את השינוי דווקא עכשיו, כאשר יש גם את היכולת וגם את הכוחות להשתנות, מה שאין כן בגיל מאוחר יותר, כאשר אופי האדם ואורח חייו כבר הולך ומתקבע, ויחד עם זה - כבר אין לו את המרץ של גיל הנערות{{הערה|ממכתב י"א שבט תשכ"ב.}}.


בקשר לנאמר על כל יהודי שכאשר מקדש עצמו מעט מלמטה מקדשין אותו הרבה מלמעלה, התבטא הרבי שאצל הנמצאים בגיל הנעורים הדבר בהדגשה יותר, שכוחם חדש, והם מצויים בשיא המרץ שלהם, ועוד לא נכנסו במלחמת החיים{{הערה|ממכתב ה' תשרי תשכ"ג. הוספה לקובץ ועד הנחות בלה"ק פרשת וילך תשפ"ב.}}.
כיון שהשפעה בגיל זה מגיעה בנקל יותר בצורה עקיפה, הרבי הציע לקבוע עם הנוער שיעורים{{הערה|לא רק עם המשפיעים, אלא כם כל המורים הבאים עמם במגע.}} בענינים העוסקים בהווי החסידי, לערוך התוועדויות, ולהשתדל להביא דווקא דמויות 'מבחוץ' שהנערים לא באים עמם במגע כיון שקל להם יותר לקבל מדמות שאינם מכירים{{הערה|שם=תולדות}}.


שנים אלו מעצבות את ההכנה לחיי משפחה, ולכן דווקא בשנים אלו ישנה הדגשה שההורים יעשו כל שביכולתם כדי להנחיל לילדים [[דוגמה חיה]] של חיי משפחה יהודיים מלאים{{הערה|ממכתב ו' טבת תשל"ז. נדפס בשבועון כפר חב"ד גליון 1845 עמוד 6.}}.
הרבי הזהיר שכאשר מדובר על נער שסולל לעצמו דרך עצמאית ומתרחק מהדרך החינוכית שקיבל בבית, על ההורים להיזהר שלא לקיים עמו שיח ישיר בנושא כיון שזה עלול רק להרחיק אותו עוד יותר, ועליהם לדאוג שההשפעה תגיע באופן עקיף, מבלי שהבן ידע כלל שהדבר מגיע ביוזמת ההורים{{הערה|ראו לדוגמא אגרות קודש חלק י"ח עמוד רפז. ועוד.}}.


==עצות והדרכות==
==עצות והדרכות==
30,729

עריכות