צ'רנוביץ': הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 9: | שורה 9: | ||
ב-29 במרץ 1944, נכבשה צ'רנוביץ שוב על ידי חיילי החזית האוקראינית הראשונה, כמעט ללא קרב. | ב-29 במרץ 1944, נכבשה צ'רנוביץ שוב על ידי חיילי החזית האוקראינית הראשונה, כמעט ללא קרב. | ||
החל משנת [[תשס" | החל משנת [[תשס"ג]] החל לפעול במקום שליח הרבי, הרב [[מנחם מענדל גליצנשטיין (צ'רנוביץ')|מנחם מענדל גליצנשטיין]] בנו של הרב [[ישראל צבי גליצנשטיין]]. | ||
בשנת [[תשס"ח]] הצליח לפדות את בית הכנסת ההיסטורי בעיר והשלטונות החזירו אותו לידיים יהודיות{{הערה|[https://col.org.il/news/33284 צ'רנוביץ: בית הכנסת יוחזר לידי הקהילה {{col}}]}}, ובשנת [[תשע"א]] [[הכנסת ספר תורה|הכניס ספר תורה]] לבית הכנסת המשוחזר במעמד גדול בהשתתפות של למעלה מ-1,000 יהודים{{הערה|[https://col.org.il/news/64296 היסטוריה בצ'רנוביץ: הכנסת ס"ת למרכז חב"ד המשוחזר] {{col}}}}. בשנת [[תשע"ה]] הקים בעיר מקווה טהרה מהודר ומפואר. | |||
{{עיירות באוקראינה}} | {{עיירות באוקראינה}} | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:אוקראינה]] | [[קטגוריה:אוקראינה]] | ||
גרסה מ־01:20, 11 במאי 2022
צ'רנוביץ (אוקראינית: Чернівці́; ברוסית: Черновцы́) היא עיר בדרום מערב אוקראינה, 40 ק"מ צפונית מגבול רומניה ו-50 ק"מ מגבול מולדובה. המרכז האדמיניסטרטיבי של מחוז צ'רנוביץ, חבל צ'רנוביץ ואזור צ'רנוביץ. נכון לשנת תשפ"ב, אוכלוסיית העיר מונה 264.3 אלף איש. שטחה של צ'רנוביץ הוא 153 קמ״ר.
העיר נוסדה במאה ה-12 על ידי הנסיך הגליציאני ירוסלב אוסמומיסל. עם יישוב המסחר והתעסוקה המבצר היה נקרא צ'רן או צ'ורני (בתרגום מאוקראינית "שחור"), בגלל חומות העץ השחורות. הריסות המבצר השתמרו בהתנחלות הרוסית הקדומה לנקובץ.
העיר היא מרכז החבל ההיסטורי של בוקובינה.
בתקופת מלחמת העולם השניה, בשנת ה'ת"ש, חולקה בוקובינה לצפון (היוצא לברית המועצות) ולדרום (החלק שנותר בידי רומניה). צ'רנוביץ נכבשה על ידי הצבא האדום והפכה לחלק מהרפובליקה הסובייטית הסוציאליסטית האוקראינית. ב- 5 ביולי 1941 נכבשה העיר על ידי חיילים רומנים (שלחמו בצד גרמניה) והפכה מבחינה מנהלית לחלק מרומניה.
ב-29 במרץ 1944, נכבשה צ'רנוביץ שוב על ידי חיילי החזית האוקראינית הראשונה, כמעט ללא קרב.
החל משנת תשס"ג החל לפעול במקום שליח הרבי, הרב מנחם מענדל גליצנשטיין בנו של הרב ישראל צבי גליצנשטיין.
בשנת תשס"ח הצליח לפדות את בית הכנסת ההיסטורי בעיר והשלטונות החזירו אותו לידיים יהודיות[1], ובשנת תשע"א הכניס ספר תורה לבית הכנסת המשוחזר במעמד גדול בהשתתפות של למעלה מ-1,000 יהודים[2]. בשנת תשע"ה הקים בעיר מקווה טהרה מהודר ומפואר.
| ערים באוקראינה | |
|---|---|
| |
| עיירות ברוסיה • עיירות בבלארוס • עיירות בליטא • עיירות בלטביה • ערים בפולין |
