מנחם מענדל ברוק: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
(←‏משפחתו: הוספתי תוכן)
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
(←‏משפחתו: הוספתי תוכן)
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
שורה 22: שורה 22:
;בניו:
;בניו:
*הרב [[חיים שאול ברוק (קראון הייטס)|חיים שאול ברוק]] - מנהל [[ועד הנחות בלה"ק]]
*הרב [[חיים שאול ברוק (קראון הייטס)|חיים שאול ברוק]] - מנהל [[ועד הנחות בלה"ק]]
*הרב אברהם אהרן ברוק
*הרב אברהם אהרן ברוק- נפטר יד ניסן תש"פ בניו יורק, (בארץ כבר נכנס חג הפסח)
*הרב לוי יצחק ברוק, ניו יורק
*הרב לוי יצחק ברוק, ניו יורק
*הרב [[יוסף ברוק]], קראון הייטס
*הרב [[יוסף ברוק]], קראון הייטס

גרסה מ־06:31, 10 במאי 2022

ר' מענדל ברוק

הרב מנחם מענדל ברוק (י"ג חשון תרע"ט - י"ג כסלו תשס"ו), היה חסיד בקהילת חב"ד בראשון לציון שסייע להתפתחות הקהילה החב"דית בעיר. ולאחר מכן בירושלים ובכפר חב"ד.

תולדות חיים

נולד בבישנקוביץ לאביו המשפיע החסידי הרב חיים שאול ברוק ולאמו צביה, בי"ג חשון תרע"ט. הוא נקרא בשם מנחם מענדל על שם סבו מצד אימו, הרב מנחם מענדל הכהן קראסניק שהיה גם הוא חסיד חב"ד שהתגורר בבישנקוביץ ועסק לפרנסתו בחינוך תינוקות של בית רבן.

בהיותו בגיל תשע, נשלח אביו על ידי אדמו"ר הריי"צ לפתוח את סניף ישיבת תומכי תמימים זוויהל באוקראינה, והוא הצטרף לאביו יחד עם כל המשפחה. שנים ספורום לאחר מכן, בעקבות מעצרו של אביו על ידי הק.ג.ב. על עיסוקו בהפצת יהדות, נאלץ למרות גילו הצעיר להתחיל לעסוק במסחר על מנת לפרנס את בני המשפחה, והמשיך בעיסוקו זה גם לאחר שחרורו של אביו.

לקראת שנת תרצ"ז החל לתכנן את מסע העלייה הפרטי שלו לארץ הקודש, ובדרך התעכב בריגא במשך חצי שנה עד שקיבל אישור עליה חוקי (סרטיפיקט), ומשם המשיך את מסעו דרך וינה שם נפגש עם אדמו"ר הריי"צ שהורה לו להיכנס ללמוד בישיבת תורת אמת שבירושלים אצל המשפיע הרב אלתר שימחוביץ', ובירך אותו שיצליח בלימודו.

בחודש תמוז תש"ג נשא את רעייתו חנה שיינברגר, המיוחסת כנכדת הרב יוסף חיים זוננפלד רבה של ירושלים, ובעל 'לב העיברי' רבי עקיבא יוסף שלזינגר.

לאחר חתונתו החל לעסוק לפרנסתו ביקב 'כרמל מזרחי' וקבע את מגוריו בראשון לציון בסמיכות לאביו. בזמן מגוריו בעיר נאבק עבור פתיחתו של בית ספר 'בית יעקב', ובמהלך מאבקו לאפשר חינוך יהודי-תורני לבנות העיר, ישב במאסר במשך מספר ימים. עם הקמת סניף ישיבת תומכי תמימים המקומית בראשות אביו, עמד לימין הישיבה ואף בנה בהתנדבות במו ידיו חלקים מבניין הישיבה.

בשנת תשי"ב נולד לו בן, והוא הראשון שקרא לבנו על שם רבי לוי יצחק שניאורסון (אביו של הרבי) שנפטר בנסיבות טראגיות במחנות ההגלייה של הק.ג.ב.. מידע זה נמסר לרבי ולאמו על ידי חבר הקהילה הרב יעקב יוסף רסקין והדבר גרם נחת רוח רבה[1].

בין השנים תשכ"א-תש"נ התגורר בירושלים, ולאחר מכן קבע את מגוריו בכפר חב"ד שם נשאר לגור עד לפטירתו בי"ג כסלו תשס"ו.

משפחתו

בניו
בנותיו
  • לאה נוישטט אשת הרב פנחס נוישטט, ראשון לציון
  • שרה סירוקה אשת ר' חיים יעקב סירוקה, בני ברק
  • רבקה ריבקין אשת ר' מרדכי ריבקין, כפר חב"ד
  • צביה לישנר אשת הרב ישראל מרדכי לישנר, כפר חב"ד
  • יוכבד וילהלם - לונדון (נפטרה בדמי ימיה בתאריך כז אלול תשס"ד)

קישורים חיצוניים

הערות שוליים