לכתחילה אריבער: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (←פתיח: , ניסוח) |
(הגהה) |
||
| שורה 7: | שורה 7: | ||
העולם אומר שכשאי אפשר לעבור מלמטה יש לעבור מלמעלה, ואני סובר שמלכתחילה יש לעבור מלמעלה; יש לכתחילה להתייצב בחזקה, לא להתפעל מפני שום דבר, ולפעול את הדבר הנצרך. וכשמתייצבים – [[הקב"ה|ה']] מסייע.|מקור={{היברובוקס|'''[[אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ]]''', חלק א'|ע' תריז|31634||עמוד=654}}{{הערה|ראו גם [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4605&st=דער+וועלט+זאגט&pgnum=48&hilite=331f69e5-03e0-47b8-a77f-7d842073a915 שיחות קודש תשל"ב חלק א' (48)].}}}} | העולם אומר שכשאי אפשר לעבור מלמטה יש לעבור מלמעלה, ואני סובר שמלכתחילה יש לעבור מלמעלה; יש לכתחילה להתייצב בחזקה, לא להתפעל מפני שום דבר, ולפעול את הדבר הנצרך. וכשמתייצבים – [[הקב"ה|ה']] מסייע.|מקור={{היברובוקס|'''[[אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ]]''', חלק א'|ע' תריז|31634||עמוד=654}}{{הערה|ראו גם [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4605&st=דער+וועלט+זאגט&pgnum=48&hilite=331f69e5-03e0-47b8-a77f-7d842073a915 שיחות קודש תשל"ב חלק א' (48)].}}}} | ||
תוכן הפתגם הוא: מקובל ב'עולם' - כלומר אצל מרבית האנשים{{הערה|מעניין לציין שהפתגם כפי שמקובל ב'עולם' לאומרו מצוטט על ידי אביו של הרבי [[המהר"ש]] - הרבי הצמח צדק, במאמר חסידות.}} - שדווקא כאשר לא מצליחים ללכת בדרך הרגילה, אזי צריכים לנסות ו'לדלג' על הקשיים, אבל אדמו"ר המהר"ש אומר, שצריך ללכת מלכתחילה באופן של דילוג על כל הקשיים והמכשולים | תוכן הפתגם הוא: מקובל ב'עולם' - כלומר אצל מרבית האנשים{{הערה|מעניין לציין שהפתגם כפי שמקובל ב'עולם' לאומרו מצוטט על ידי אביו של הרבי [[המהר"ש]] - הרבי הצמח צדק, במאמר חסידות.}} - שדווקא כאשר לא מצליחים ללכת בדרך הרגילה, אזי צריכים לנסות ו'לדלג' על הקשיים, אבל אדמו"ר המהר"ש אומר, שצריך ללכת מלכתחילה באופן של דילוג על כל הקשיים והמכשולים: "לכתחילה אריבער"{{הערה|להעיר מאמרתו של רבי [[יצחק מאיר מגור]] (הובאה בספר "שם משמואל", [https://tablet.otzar.org/he/book/book.php?book=144210&width=-17&scroll=0&udid=15506760919639622&fs=141182&pagenum=245 פרשת יתרו, תרע"ב, ירושלים תשנ"ב, עמ' רמ"ה]; [https://tablet.otzar.org/he/book/book.php?book=144211&width=-17&scroll=0&udid=15506760919639622&fs=181915;181922&pagenum=318 פרשת חוקת תרע"ה, עמ' שי"ז]): "העולם אומרים שכשאי אפשר לעבור מלמעלה יש לעבור מלמטה, ואני אומר להיפך, שכשאי אפשר לעבור מלמטה יש לעבור מלמעלה".}}. | ||
[[הרבי]] הרבה להשתמש במושג זה, וריבוי פעמים כאשר הזכיר את [[אדמו"ר המהר"ש]] הוסיף "בעל ההוראה ד'לכתחילה אריבער". בעקבות כך הפך ב[[דור השביעי]] של החסידות המושג "לכתחילה אריבער" ליסודי ובסיסי בטרמינולוגיה החב"דית כשהוא משקף את השאיפה שלא להתחשב מידי בבעיות ועיכובים בדרך להשגת היעד, אלא לגשת לעניין בעליונות מנצחת. | [[הרבי]] הרבה להשתמש במושג זה, וריבוי פעמים כאשר הזכיר את [[אדמו"ר המהר"ש]] הוסיף "בעל ההוראה ד'לכתחילה אריבער". בעקבות כך הפך ב[[דור השביעי]] של החסידות המושג "לכתחילה אריבער" ליסודי ובסיסי בטרמינולוגיה החב"דית כשהוא משקף את השאיפה שלא להתחשב מידי בבעיות ועיכובים בדרך להשגת היעד, אלא לגשת לעניין בעליונות מנצחת. | ||
| שורה 17: | שורה 17: | ||
הרב [[אברהם שמואל בוקיעט]] הוציא לאור בשנת תשנ"ח ספר "לכתחלה אריבער", בו לקט משיחותיו ואגרותיו של הרבי על הפתגם. | הרב [[אברהם שמואל בוקיעט]] הוציא לאור בשנת תשנ"ח ספר "לכתחלה אריבער", בו לקט משיחותיו ואגרותיו של הרבי על הפתגם. | ||
==ראו גם== | ==ראו גם== | ||
גרסה מ־23:13, 3 במאי 2022
לְכַתְּחִילָה אַריבֶּער (מיידיש: לכתחילה לעבור מלמעלה) הוא ביטוי שמקורו בפתגם של אדמו"ר מהר"ש, שמשמעותו לא להתחשב ("לדלג מעל") במכשולים המפריעים לעבודת ה'.
הפתגם מובא לראשונה באגרת של אדמו"ר הריי"צ, בה הוא מספר ששמע זאת מאביו, אדמו"ר הרש"ב, ששמע זאת מאביו, אדמו"ר מהר"ש:
די ועלט זאָגט אַז מיא קאָן ניט אַרונטער דאַרף־מען אַריבער, און איך האַלט אַז מיא דאַרף לכתחילה אַריבער. מיא דאַרף לכתחילה נעמען מיט שטאַרקייט, ניט נתפעל וערן פאַר קיין זאַך, און דורך פיהרן דאָס ואָס מיא דאַרף. און אַז מיא נעמט זיך – העלפט דער אייבערשטער.
תרגום:
העולם אומר שכשאי אפשר לעבור מלמטה יש לעבור מלמעלה, ואני סובר שמלכתחילה יש לעבור מלמעלה; יש לכתחילה להתייצב בחזקה, לא להתפעל מפני שום דבר, ולפעול את הדבר הנצרך. וכשמתייצבים – ה' מסייע.
תוכן הפתגם הוא: מקובל ב'עולם' - כלומר אצל מרבית האנשים[2] - שדווקא כאשר לא מצליחים ללכת בדרך הרגילה, אזי צריכים לנסות ו'לדלג' על הקשיים, אבל אדמו"ר המהר"ש אומר, שצריך ללכת מלכתחילה באופן של דילוג על כל הקשיים והמכשולים: "לכתחילה אריבער"[3].
הרבי הרבה להשתמש במושג זה, וריבוי פעמים כאשר הזכיר את אדמו"ר המהר"ש הוסיף "בעל ההוראה ד'לכתחילה אריבער". בעקבות כך הפך בדור השביעי של החסידות המושג "לכתחילה אריבער" ליסודי ובסיסי בטרמינולוגיה החב"דית כשהוא משקף את השאיפה שלא להתחשב מידי בבעיות ועיכובים בדרך להשגת היעד, אלא לגשת לעניין בעליונות מנצחת.
אין זה נדיר לשמוע שליח או חסיד חב"ד, כשהוא נשאל על עניין כלשהו, כיצד יצליח לבצע זאת למרות הקשיים? והוא ישיב: לכתחילה אריבער.
"תנועה" זו של הליכה מלמעלה, באה לידי ביטוי גם בניגון החב"די המפורסם "ניגון לכתחילה אריבער", המיוחס אף הוא לאדמו"ר מהר"ש.
הרב אברהם שמואל בוקיעט הוציא לאור בשנת תשנ"ח ספר "לכתחלה אריבער", בו לקט משיחותיו ואגרותיו של הרבי על הפתגם.
ראו גם
קישורים חיצוניים
הרבי, שיחות קודש, תשמ"א, עמ' 426, שיחת א' דר"ח אייר, באתר HebrewBooks (קטע מהשיחה המופיע באתר צא"ח בפורמט טקסט).
הרבי, תורת מנחם, התוועדויות תשמ"ז, עמוד 216, משיחות שבת פרשת תזריע-מצורע, ג' באייר ה'תשמ"ז, באתר HebrewBooks (קטעים מההתוועדות, בגיליון התקשרות המופיע באתר צא"ח).
הרבי, תורת מנחם, התוועדויות תשמ"ט כרך ג', עמוד 87, משיחות שבת פרשת קדושים (בדר"ח אייר), וב' אייר ה'תשמ"ט, באתר HebrewBooks (קטעים מההתוועדות, בגיליון התקשרות המופיע באתר צא"ח בפורמט טקסט).
הערות שוליים
- ↑ ראו גם שיחות קודש תשל"ב חלק א' (48).
- ↑ מעניין לציין שהפתגם כפי שמקובל ב'עולם' לאומרו מצוטט על ידי אביו של הרבי המהר"ש - הרבי הצמח צדק, במאמר חסידות.
- ↑ להעיר מאמרתו של רבי יצחק מאיר מגור (הובאה בספר "שם משמואל", פרשת יתרו, תרע"ב, ירושלים תשנ"ב, עמ' רמ"ה; פרשת חוקת תרע"ה, עמ' שי"ז): "העולם אומרים שכשאי אפשר לעבור מלמעלה יש לעבור מלמטה, ואני אומר להיפך, שכשאי אפשר לעבור מלמטה יש לעבור מלמעלה".