נגלה וחוזר ונכסה – הבדלי גרסאות
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 29: | שורה 29: | ||
== זמן הכיסוי == | == זמן הכיסוי == | ||
בנוגע | בנוגע למשך זמן הכיסוי ישנם כמה דיעות. | ||
דעת רש"י בדניאל פי"ב, יב, שזמן הכיסוי יהיה ארבעים וחמש שנים. במדרש רות (ה, ו) מובא כי זמן הכיסוי יהיה ארבעים וחמש יום. | דעת רש"י בדניאל פי"ב, יב, שזמן הכיסוי יהיה ארבעים וחמש שנים. במדרש רות (ה, ו) מובא כי זמן הכיסוי יהיה ארבעים וחמש יום. | ||
ומאידך ביוצרות לפרשת החודש כתוב - לגירסת רש"י בדניאל - "ויתכסה מהם שבועיים ששה" שזה ארבעים ושתים, ולגירסה המצויה בידינו "ויתכסה מהם שבועיים שבעה", שזה ארבעים ותשע. ביוצרות גם לא כתוב אם מדובר בשנים או בימים. | ומאידך ביוצרות לפרשת החודש כתוב - לגירסת רש"י בדניאל - "ויתכסה מהם שבועיים ששה", שזה ארבעים ושתים, - ולגירסה המצויה בידינו "ויתכסה מהם שבועיים שבעה", שזה ארבעים ותשע. אם כי יש לומר שזה אין זה סתירה לשיטת רש"י, שכן אין הפייט מזכיר את מספר המדויק של השנים אלא את מספר השבועות - שבעיים, ולכן אומר "ששה" (42) או "שבעה" (49) שאלו המספרים הקרובים לכך. | ||
ביוצרות גם לא כתוב אם מדובר בשנים - כדעת רש"י, או בימים - כדעת המדרש. | |||
גם בנוגע לזמן הכיסוי בשלבי ביאת המשיח אינו ברור: בכתוב בדניאל, משם מביא רש"י את ראיותו לכיסוי, משמע שזה יהיה לאחר חידוש קרבן התמיד, - אם כי אין מוכח שזה יהיה לאחר חורבן בית המקדש, שכן ניתן להקריב על המזבח גם בזמן שאין בית המקדש קיים, כמובא ברמב"ם. ביוצרות לפרשת החודש משמע לפי סדר היוצרות, שזה יהיה לאחר תחיית המתים "ויקיצו כל נרדמים", ורק אח"כ "ויתכסה מהם שבועיים שבעה". | גם בנוגע לזמן הכיסוי בשלבי ביאת המשיח אינו ברור: בכתוב בדניאל, משם מביא רש"י את ראיותו לכיסוי, משמע שזה יהיה לאחר חידוש קרבן התמיד, - אם כי אין מוכח שזה יהיה לאחר חורבן בית המקדש, שכן ניתן להקריב על המזבח גם בזמן שאין בית המקדש קיים, כמובא ברמב"ם. ביוצרות לפרשת החודש משמע לפי סדר היוצרות, שזה יהיה לאחר תחיית המתים "ויקיצו כל נרדמים", ורק אח"כ "ויתכסה מהם שבועיים שבעה". | ||
אך יש לציין את דברי הרמב"ם שהם יסוד הדברים בנוגע לביאת המשיח, וזה לשונו<REF>[http://hebrewbooks.org/rambam.aspx?rid=15021 פרק י"ב הלי"ב מהלכות מלכים]</REF> בנוגע לפרטי ביאת משיח: וכל אלו הדברים וכיוצא בהן לא ידע אדם איך יהיו עד שיהיו. שדברים סתומין הן אצל הנביאים. גם החכמים אין להם קבלה בדברים אלו. אלא לפי הכרע הפסוקים. ולפיכך יש להם מחלוקת בדברים אלו. ועל כל פנים אין סדור הויית דברים אלו ולא דקדוקיהן עיקר בדת | אך יש לציין את דברי הרמב"ם שהם יסוד הדברים בנוגע לביאת המשיח, וזה לשונו<REF>[http://hebrewbooks.org/rambam.aspx?rid=15021 פרק י"ב הלי"ב מהלכות מלכים]</REF> בנוגע לפרטי ביאת משיח: וכל אלו הדברים וכיוצא בהן לא ידע אדם איך יהיו עד שיהיו. שדברים סתומין הן אצל הנביאים. גם החכמים אין להם קבלה בדברים אלו. אלא לפי הכרע הפסוקים. ולפיכך יש להם מחלוקת בדברים אלו. | ||
ועל כל פנים אין סדור הויית דברים אלו ולא דקדוקיהן עיקר בדת, ולעולם לא יתעסק אדם בדברי ההגדות. ולא יאריך במדרשות האמורים בענינים אלו וכיוצא בהן. ולא ישימם עיקר. שאין מביאין לא לידי יראה ולא לידי אהבה. וכן לא יחשב הקצין. אמרו חכמים תפח רוחם של מחשבי הקצים. אלא יחכה ויאמין בכלל הדבר כמו שבארנו. | |||
== מהות הכיסוי == | == מהות הכיסוי == | ||
הכיסוי, הוא מצב שלא מבואר בפירוש מהותו. אחד מהפירושים לכך, הוא מצב בו נראה כביכול מלך המשיח מת. מצבים דומים נשנו בהסטוריה של כלל ישראל פעמים מספר, כאשר למראה העינים נראה הדבר כאילו מת, ובאמת לא מת אלא "סבורים היו שמת". | הכיסוי, הוא מצב שלא מבואר בפירוש מהותו. אחד מהפירושים לכך, הוא מצב בו נראה כביכול מלך המשיח מת. מצבים דומים נשנו בהסטוריה של כלל ישראל פעמים מספר, כאשר למראה העינים נראה הדבר כאילו מת, ובאמת לא מת אלא "סבורים היו שמת". | ||