שלום הכט: הבדלים בין גרסאות בדף
(←משפחתו: מתוך השיחה הנדפסת, מה שנכתב כאן היה לא מדוייק) |
|||
| שורה 31: | שורה 31: | ||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||
*[https://col.org.il/search/news?q=%D7%A9%D7%9C%D7%95%D7%9D+%D7%94%D7%9B%D7%98 כתבות על ר' שלום] {{COL}} | *[https://col.org.il/search/news?q=%D7%A9%D7%9C%D7%95%D7%9D+%D7%94%D7%9B%D7%98 כתבות על ר' שלום] {{COL}} | ||
*'''[https://www.chabad.org/news/article_cdo/aid/4851841/jewish/Rabbi-Sholom-Hecht-92-Beloved-Brooklyn-Judaica-Merchant.htm סוחר יודאיקה אהוב בברוקלין]''' {{בית חבד}} (אנגלית) | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
גרסה מ־17:21, 28 באפריל 2022
הרב שלום (סידני) הכט (תרפ"ז - כ"ב תמוז תש"פ) היה חסיד חב"ד תושב פלטבוש שבברוקלין, ניו יורק, שזכה לקירובים גדולים מהרבי. זכה להתעסק באספקת שטרות הדולרים למעמד חלוקת דולרים.
תולדות חיים
נולד בשנת תרפ"ז לאביו הרב יהושע הכט[1] ורעייתו מרת שרה, כבן זקונים. בשכונת בראונסוויל בברוקלין.
זכה לקרובים גדולים מהרבי, מהבודדים שזכו ל'דלת פתוחה' אצל הרבי, עוד קודם הנשיאות.
לפני נשיאות הרבי, זכה שהרבי ידריך אותו בכל שבוע בטלפון על הדרשה השבועית שמסר. באחד הפעמים שכח מה אמר לו הרבי, הוא התקשר בחזרה אל הרבי שחזר לו שוב על הדברים.
התחתן בשנת תשי"א עם רעייתו מרת חיה גיטל.
היה גר בשכונת פלטבוש ברוקלין, בשנת תשל"ט פתח שם חנות יודאיקה.
עקב עיסוקו בכלי כסף, זכה להביא לרבי מספר כלים, כגון גביע כסף, לליל הסדר תש"י, וגם את הכתר המיוחד שהזמין הרבי עבור בית הכנסת בית מנחם כפר חב"ד.
היה משיג דולרים עבור החלוקת דולרים לטנקיסטים ולאחר מכן לחלוקת הדולרים בימי ראשון.
היה נוסע בכל שנה לאיטליה כדי לייבא אתרוגי קלבריא, אותם היה משווק בחנותו. היה מגיש לרבי אתרוג לפני חג הסוכות. ופעמים שהרבי השתמש באתרוג שהביא[2].
משפחתו
שנים רבות היה חשוך בנים. בהתוועדות פורים תשי"ח פנה אליו הרבי ואמר "יעזור לך השי"ת שתתחיל להקרא אצל כולם (גם אצל זוגתך, וגם אצלך...) בשם "שלום"[3], ויעזור לך השי"ת שיהי' אצלך "שלום" בענינים הגשמיים ובענינים הרוחניים, ובמילוי משאלות לבבכם לטובה, בזרעא חייא וקיימא בקרוב ממש". ואכן, לאחר שנה נולדה ביתו[4].
- בנו, ר' שייע הכט - פלטבוש
- בתו, חנה רחל - ארה"ק
לקריאה נוספת
- דלת פתוחה בקודש פנימה, שבועון כפר חב"ד גליון 1868 עמוד 43
