תל אביב-יפו – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת העריכה הבאה ←

חזותיקוד ויקי

@@ שורה 13: / שורה 13: @@
 |מספר שלוחים=
 |מספר בתי חב"ד=כ-20
-|מספר משפחות בקהילה=-כ200
+|מספר משפחות בקהילה=כ-200
 |ראו גם='''ראו גם'''
 |אישים בקהילה (קטגוריה)=[[:קטגוריה:אישים בתל אביב|אישים בתל אביב]]
@@ שורה 19: / שורה 19: @@
 |שלוחים בקהילה (קטגוריה)=[[:קטגוריה:שלוחים בתל אביב|שלוחים בתל אביב]]
 }}
-'''תל אביב-יפו''' (נהגת לרוב כ'''תל אביב''') היא עיר במישור החוף הדרומי, המרכזית מבין ערי גוש דן והשנייה בגודלה ב[[ארץ ישראל]] ומתגוררים בה כחצי מליון איש (נכון לשנת [[תשע"ו]]). נוסדה בשנת [[תרס"ט]] כפרבר לעיר [[יפו]].
+'''תל אביב-יפו''' (נהגת לרוב כ'''תל אביב''') היא עיר במישור החוף הדרומי, המרכזית מבין ערי גוש דן והשנייה בגודלה ב[[ארץ ישראל]] ומתגוררים בה כחצי מיליון איש (נכון לשנת [[תשע"ו]]). נוסדה בשנת [[תרס"ט]] כפרבר לעיר [[יפו]].
 [[קובץ:תא.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[התוועדות]] [[חסיד]]ית בתל אביב]]
@@ שורה 27: / שורה 27: @@
 במהלך [[ביקור הרבי הריי"צ בארץ הקודש]] ביקר [[אדמו"ר הריי"צ]] בתל אביב.
-כשהגיע לתל אביב, התאחסן במלון "שפת הים", ושם קיבל את הקהל שהגיע לראותו. בשעה עשר וחצי בלילה הגיעו כשמונת אלפים איש לכיכר שלפני המלון, והרבי יצא כדי לקבל מהם ברכת ברוכים הבאים.למחרת עבר הרבי למלון פלאטין, שם הגיעו לבקרו משלחת מטעם עיריית תל אביב בראשות סגן ראש העיר מר ישראל רוקח ורבים מתושבי העיר. במהלך היום ביקר הרבי בישיבת לומז'ה בפתח תקווה, ונפגש עם חברי מועצת העיר. לאחר מכן ביקר בבני ברק. בערב התאספו מול בית המלון אלפי אנשים, והרבי אמר לפניהם את המאמר "כי נר מצווה ותורה אור".
+כשהגיע לתל אביב, התאחסן במלון "שפת הים", ושם קיבל את הקהל שהגיע לראותו. בשעה עשר וחצי בלילה הגיעו כשמונת אלפים איש לכיכר שלפני המלון, והרבי יצא כדי לקבל מהם ברכת ברוכים הבאים. למחרת עבר הרבי למלון פלאטין, שם הגיעו לבקרו משלחת מטעם עיריית תל אביב בראשות סגן ראש העיר מר ישראל רוקח ורבים מתושבי העיר. במהלך היום ביקר הרבי בישיבת לומז'ה בפתח תקווה, ונפגש עם חברי מועצת העיר. לאחר מכן ביקר בבני ברק. בערב התאספו מול בית המלון אלפי אנשים, והרבי אמר לפניהם את המאמר "כי נר מצווה ותורה אור".
 ==קהילת חב"ד==
@@ שורה 49: / שורה 49: @@
 == מוסדות חב"ד בתל אביב ==
 [[קובץ:רמת אביב זאל.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[התוועדות]] ב[[זאל]] של הישיבה ברמת אביב]]
 *'''תורת אמת תל אביב יפו''' - בשנת [[תרפ"ד]], בפקודת [[אדמו"ר הריי"צ]], פתח הרב [[שלמה זלמן הבלין]], מנהל [[תורת אמת]], סניף לתורת אמת בתל אביב. כראש הישיבה שימש הרב [[יעקב מלכוב]]. בשנת [[תרפ"ט]] מונה לראש הישיבה הרב [[אליהו נחום שקלאר]]. הישיבה לא החזיקה מעמד ונסגרה באותה שנה.
-*'''[[בני תמימים תל אביב]]''' - בשנת [[תרצ"ו]], פתח הרב [[אליעזר קרסיק]] 'חדר' [[בני תמימים תל אביב]] עבור ילדי קהילת חב"ד בתל אביב. כמלמד שימש הרב [[רפאל נחמן כהן]].
+*'''[[בני תמימים תל אביב]]''' - בשנת [[תרצ"ו]], פתח הרב [[אליעזר קרסיק]] 'חדר' בני תמימים תל אביב עבור ילדי קהילת חב"ד בתל אביב. כמלמד שימש הרב [[רפאל נחמן כהן]].
-*'''[[אחי תמימים תל אביב]]''' - בין השנים [[תרצ"ה]]-[[תרצ"ו]] הגיעו מ[[ברית המועצות]] משפחות חב"דיות שהתיישבו ב[[תל אביב]], וביקשו רשות מה[[אדמו"ר הריי"צ]] להקים בה ישיבה. בשנת [[תרצ"ח]] אישר [[אדמו"ר הריי"צ]] הקמת ישיבה והורה לקוראה בשם "אחי תמימים". כמו כן הודיע שנציגו למוסדות "בני תמימים ו"אחי תמימים" יהיה הרב [[אליעזר קרסיק]], רבה של קהילת חב"ד בתל אביב באותה תקופה. ראש חודש [[אייר]] החלו הלימודים בישיבה. מאוחר יותר, עברה הישיבה ל[[תומכי תמימים לוד|לוד]].
+*'''[[אחי תמימים תל אביב]]''' - בין השנים [[תרצ"ה]]-[[תרצ"ו]] הגיעו מ[[ברית המועצות]] משפחות חב"דיות שהתיישבו ב[[תל אביב]], וביקשו רשות מה[[אדמו"ר הריי"צ]] להקים בה ישיבה. בשנת [[תרצ"ח]] אישר אדמו"ר הריי"צ הקמת ישיבה והורה לקוראה בשם "אחי תמימים". כמו כן הודיע שנציגו למוסדות "בני תמימים ו"אחי תמימים" יהיה הרב [[אליעזר קרסיק]], רבה של קהילת חב"ד בתל אביב באותה תקופה. ראש חודש [[אייר]] החלו הלימודים בישיבה. מאוחר יותר, עברה הישיבה ל[[תומכי תמימים לוד|לוד]].
 *'''[[תומכי תמימים תל אביב]]''' - בשנת [[תש"ו]] נפתחה בעיר גם מחלקה לתלמידים מבוגרים בשם "[[תומכי תמימים]]". מקום הלימודים היה בבנין הישיבה שברחוב הים (כיום הרב קוק), ומקום הלינה היה בדירותיהם הפרטיות הפזורות בעיר.
 *'''[[תומכי תמימים רמת אביב]]''' - ביום [[ט"ו בשבט]] בשנת [[תשנ"ז]] הקומה ישיבת תומכי תמימים המיועדת בעיקר עבור ל[[בעלי תשובה]] בשכונת רמת אביב שבצפון תל אביב. הישיבה בראשות הרב [[חיים יוסף גינזבורג]].
 *'''[[מכללת פנימיות רמת אביב]]''' - ב[[חודש אלול]] שנת [[תשס"א]] נפתח מכללה עבור בנות בעלות תשובה.
 *'''[[מרכז ממעל ממש]]''' - מרכז למודעות יהודית ברוח חב"ד הממוקם בלב העיר תל אביב.
 *'''ישיבת חזון אליהו''' - יישיבה ל[[בעל תשובה|בעלי תשובה]] שעל ידי [[מרכז חב"ד תל אביב]]. ראש הישיבה הוא הרב מאיר־אריה שמערלינג והמנהל הוא ר' לוי וולף.
 *'''ישיבת נווה צדק''' - ישיבה לבעלי תשובה. מנהל: הרב אברהם קלי.
 *'''בית חדש למדרש''' - ישיבה לבעלי תשובה. מנהל: הרב דוד עזיזה.
 == ארגונים חב"דים בתל אביב ==
 *'''[[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]]''' - מאז הקמתה בשנת תש"א ובמשך כעשרים שנה, אגודת חסידי חב"ד מוקמה בתל אביב על פי הוראת אדמו"ר הריי"צ. ובשנת [[תש"כ]] כאשר מונה הרב אפרים וולף ליו"ר האגודה, ניהולה התבצע בפועל ממשרדי תומכי תמימים המרכזית בלוד ובהמשך עברו משרדי האגודה לבניין 770 בכפר חב"ד.
-*'''[[רשת אהלי יוסף יצחק בארץ הקודש]]''' - בשנת [[תשי"א]] ייסד [[הרבי]] את [[רשת אהלי יוסף יצחק בארץ הקודש]]. מרכזה נקבע על ידי הרבי בתל אביב{{הערה|הוראה זו ניתנה באיגרת לעסקן הרב [[זושא וילמובסקי]], בה כותב הרבי: {{ציטוטון|בנוגע לשאלתו, איפה לקבוע המרכז של רשת אהלי יוסף יצחק, הנה המקום המתאים לזה על-כל-פנים עתה, הוא בתל אביב, ובטח ידוע לו מפתגם ה[[בעל-שם-טוב]]: והיה ראשיתך מצער ועל ידי זה אחריתך ישגה מאוד}}.}}.
+*'''[[רשת אהלי יוסף יצחק בארץ הקודש]]''' - בשנת [[תשי"א]] ייסד [[הרבי]] את רשת אהלי יוסף יצחק בארץ הקודש. מרכזה נקבע על ידי הרבי בתל אביב{{הערה|הוראה זו ניתנה באיגרת לעסקן הרב [[זושא וילמובסקי]], בה כותב הרבי: {{ציטוטון|בנוגע לשאלתו, איפה לקבוע המרכז של רשת אהלי יוסף יצחק, הנה המקום המתאים לזה על-כל-פנים עתה, הוא בתל אביב, ובטח ידוע לו מפתגם ה[[בעל-שם-טוב]]: והיה ראשיתך מצער ועל ידי זה אחריתך ישגה מאוד}}.}}.
 *'''[[ועדת ההגרלה]]''' - בשנת [[תשי"ג]] הקים הרב [[רפאל נחמן כהן]] 'ועדת ההגרלה' שערכה הגרלות תקופתיות בין חסידי [[אנ"ש]] על נסיעה ל[[הרבי|רבי]] ל-[[770]].
 *'''גמ"ח חב"ד תל אביב''' - הגמ"ח נוסד ונוהל על ידי הרב דובער גנזבורג ולאחר פטירתו הועבר הניהול להרב [[שלום חסקינד]] את גמ"ח עבור חסידי חב"ד בתל אביב, אותו ניהל במשך שנים רבות ורבים נסתייעו בו.
@@ שורה 72: / שורה 71: @@
 '''רמת אביב''' הינה שכונת יוקרה בצפון העיר תל אביב. הרב [[יוסף גינזבורג]], שהתגורר במקור ב[[כפר חב"ד]], הגיע לשכונה על מנת לחלק משלוחי מנות ב[[פורים]] בבתי המגורים בשכונה. עם הזמן הגביר את פעילותו ולאחר נישואיו אף עבר לגור בשכונה. הרב גינזבורג היה מזמין יהודים לסעודות שבת וחג אצלו בבית וכך נתוודעו לקיומה של היהדות. עם הזמן גבר הדרישה לשיעורי תורה והוקם 'מרכז שיעורי תורה' ו"בית כנסת" בסלון של תושב פרטי ברמת אביב.
-ביום [[ט"ו בשבט]] בשנת [[תשנ"ז]] הוקמה ישיבת תומכי תמימים בשכונה הפועל עד היום. הישיבה מיועדת בעיקר עבור [[בעל תשובה|בעלי תשובה]] ובראשה עומד הרב גינזבורג. ב[[חג הפורים]] שנת [[תשנ"ז]] קיימו תלמידי הישיבה פעילות יהודית ברחבי השכונה והעיתונות המקומית והארצית התייחסה לעניין, חלקם בשלילה. ב[[חודש אלול]] שנת [[תשס"א]], עם התגברות הפעילות החב"דית בשכונה, הוקמה [[מכללת פנימיות]] עבור בנות בעלות תשובה.
+ביום [[ט"ו בשבט]] בשנת [[תשנ"ז]] הוקמה ישיבת תומכי תמימים בשכונה הפועל עד היום. הישיבה מיועדת בעיקר עבור [[בעל תשובה|בעלי תשובה]] ובראשה עומד הרב גינזבורג. ב[[חג הפורים]] שנת תשנ"ז קיימו תלמידי הישיבה פעילות יהודית ברחבי השכונה והעיתונות המקומית והארצית התייחסה לעניין, חלקם בשלילה. ב[[חודש אלול]] שנת [[תשס"א]], עם התגברות הפעילות החב"דית בשכונה, הוקמה [[מכללת פנימיות]] עבור בנות בעלות תשובה.
 כיום מונה קהילת חב"ד ברמת אביב כארבעים משפחות, רובם בוגרי הישיבה.
@@ שורה 79: / שורה 78: @@
 [[קובץ:מפתח העיר תל אביב מוגש לרבי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מפתח העיר תל אביב יפו שהוגש לרבי כאות כבוד על ידי ראש העיר שלמה להט, ניסן תשל"ז]]
 עשרות [[בית חב"ד|בתי חב"ד]] קיימים בעיר, בראשות השליח הרב [[יוסף שמואל גרליצקי]], המכהן גם כרב [[בית הכנסת]] "[[גאולת ישראל]]" ויו"ר "[[מרכז חב"ד תל אביב]]".
 *אפקה א' - מנהל: הרב [[שמעון גדסי]].
 *הדר יוסף - מנהל: הרב גד פדלון
@@ שורה 91: / שורה 89: @@
 *קריית שלום - מנהל: הרב חנניה לביוב.
 *רמת אביב - מנהל: הרב [[חיים יוסף גינזבורג]], הרב דוד אושקי.
 *רמת אביב ג' - מנהל: הרב יהודה ליפש
 *שיכון בבלי - מנהל: הרב שלום גליצנשטיין.
 *שיכון דן - מנהל: הרב [[מנחם מענדל הלוי ברוד]].
@@ שורה 100: / שורה 98: @@
 == חסידים בתל אביב-יפו ==
 *'''רבנים''' - הרב [[דובער טקץ]]. הרב [[לוי גרוסמן]]. הרב [[יוסף שמואל גרליצקי]]. הרב [[שניאור זלמן סלונים]] - רב ביפו עד פטירתו ב[[י"א באלול]] [[תרצ"ו]]. הרב [[אלכסנדר סענדר יודאסין]] - רב ביפו.
 *'''רבני קהילת חב"ד''' - הרב [[שלמה יוסף זווין]] - עד עלייתו ל[[ירושלים]] ב[[תרצ"ז]]. ולאחר מכן נבחר הרב [[אליעזר קרסיק]] - עד פטירתו ב[[תש"כ]]. חתנו הרב [[משה אשכנזי]] - עד פטירתו ב[[תשס"ז]]. בנו הרב [[חיים אשכנזי]] - עד פטירתו ב[[תש"ע]]. חתנו הרב [[שלמה הלפרן]] - כיום.
 *'''משפיעים''' - הרב [[משה גוראריה]] - עד פטירתו ב[[תשל"ג]]. הרב [[ישראל צבי הבר]] - מ[[תשל"ז]] עד שיצא לשליחות ברומניה - [[תשמ"א]]. הרב [[שלום בער בוטמן]] - מ[[תשל"ז]] עד היום.
+*'''חסידים מפורסמים''' - הרב [[שניאור זלמן סלונים]], הרב [[ברוך פריז]], הרב [[מיכאל יהודה אריה לייב כהן]], הרב [[נחום גולדשמיד]], הרב משה גוראריה, הרב [[משה אשכנזי]], הרב [[שלמה יוסף זווין]], הרב [[אליעזר קרסיק]], הרב [[זלמן משה היצחקי]], הרב [[נחום גולדשמיד]], הנגיד הרב [[חיים שמריהו גוראריה]].
-*'''חסידים מפורסמים''' - הרב [[שניאור זלמן סלונים]], הרב [[ברוך פריז]], הרב [[מיכאל יהודה אריה לייב כהן]], הרב [[נחום גולדשמיד]], הרב [[משה גוראריה]], הרב [[משה אשכנזי]], הרב [[שלמה יוסף זווין]], הרב [[אליעזר קרסיק]], הרב [[זלמן משה היצחקי]], הרב [[נחום גולדשמיד]], הנגיד הרב [[חיים שמריהו גוראריה]].
 ==ראו גם==
@@ שורה 131: / שורה 126: @@
 חשיפות, גילויים, סקירות מיוחדות, על חב"ד בתל אביב ויפו פורסמו ב[[בית משיח (שבועון)|בית משיח]]:
-*[http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&status=goto_id&id=2943 מכתב [[אדמו"ר הריי"צ]] לאנ"ש שהתיישבו בתל אביב בשנת תרצ"ה]
+*[http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&status=goto_id&id=2943 מכתב אדמו"ר הריי"צ לאנ"ש שהתיישבו בתל אביב בשנת תרצ"ה]
 *[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=37977 כתבה שפורסמה בשבועון בית משיח, המסקרת בצורה מקיפה את חיי ישיבת אחי תמימים תל אביב]
 *[http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&status=goto_id&id=2728 הנהלת אחי תמימים תל אביב כותבת אל הסוכנות היהודית]
@@ שורה 140: / שורה 135: @@
 === סדרת חב"ד בתל אביב ===
 סדרת כתבות בעיתון בית משיח, תחת הכותרת: "חסידות חב"ד בתל אביב".
 *[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=46645 כתבה ראשונה בסדרה - בתי כנסת חב"ד]