שלום דובער רסקין (לונדון)

הרב שלום דובער רסקין (יליד שנת תרפ"ה, 1925) היה מגזע חסידי חב"ד ואיש אקטיבי בקהילת חב"ד ליובאוויטש בלונדון ל60 שנה, ובצעירותו זכה לשמש את רבי לוי יצחק שניאורסון אביו של הרבי באלמא אטא בירת קזחסטן.

תולדות חיים

נולד בבוברויסק בשנת תרפ"ה לאביו הרב יעקב יוסף ואמו מרת דרויזא. כבר מגיל צעיר השרישו ההורים בו ובאחיו חינוך חסידי על טהרת הקודש.

בגיל 9 שנה,עברה המשפחה להתגורר בלנינגרד בה גרו אז רבים מאנ"ש.

הם היו אז חמישה אחים. האב לא נתן בשום פנים ואופן שילדיו יילכו ללמוד ב'שקולע', ושכר מלמד שלימד את הילדים בביתו, יחד עם עוד ילדי אנ"ש.

כמו רבים מאנ"ש באותה תקופה, הוריו השיגו מכונות אריגה וסריגה (טריקוטאז') ובזה עבדו בבית בלי צורך ח"ו לחלל את השבת. מיד עם התחלת הפצצות הגרמנים על לנינגרד, החלה בריחה המונית מהעיר. זו העמידו השלטונות רכבות במידה מספקת. ימים ולילות עמדו אנשים בתור כדי לקבל כרטיסי נסיעה. יום שלישי, ג' באלול תש"א, היה היום האחרון בו ניתן היה לעזוב את לנינגרד. משפחת רסקין התייאשו מלהשיג כרטיסים. לפתע נכנס אחד השכנים ואמר לר' יעקב יוסף: "קיבלתי כרטיסים לרכבת ממקום עבודתי, אולם בני לוחם כעת בחזית לנינגרד ואינני רוצה לעוזבו, קח את הכרטיסים וסע".

הילדים וההורים ארזו מעט מיטלטלין ומיהרו ל'ווגזל'. מיד לאחר שהרכבת ובה משפחת רסקין חצתה את הגשר, הצליחו הגרמנים להפציצו ובכך ניתקו את לנינגרד מכל קשר עם העולם הגדול.

אחרי חמש-עשרה יממות של טלטולים ותלאות הגיעה הרכבת לאומסק שבסיביר. בימים כתיקונם נמשכת נסיעה כזו מספר יממות בלבד, אך בעתות חירום אלה ארכה הנסיעה זמן ארוך ביותר. בני משפחת רסקין הגיעו לאומסק לפני ראש השנה, ובה שהו למעלה משבועיים.

מאומסק המשיכו בני המשפחה ברכבת לנובוסיבירסק ומשם קיוו לנסוע לאלמא אטא בירת קזחסטן. האב ר' יעקב יוסף קיווה שבאלמא אטא יהיה קל יותר למצוא דירה ומקור פרנסה.

לאחר טלטולי דרך קשים, עצרה הרכבת באלמא-אטא. רק לאחר תלאות נוספות שנמשכו מספר שבועות, הצליחו לעזוב את תחנת הרכבת ולהכנס העירה. בתחילה התגוררו בבית ששימש כרפת ולאחר תקופה קצרה עברו לגור בדירה בעיר.

כעבור שנים פגשו בעיר את רבי לוי יצחק שניאורסון, שהגיע ממקום גלותו בצ'אילי שבקזחסטן. לר' יעקב יוסף ובניו, ובהם גם שלום דובער, היה קשר עם רבי לוי יצחק, ואף זכו לשמשו.

לאחר המלחמה יצאה משפחת רסקין מרוסיה באמצעות דרכונים פולניים מזוייפים, וגרו בפוקינג ואחר כך הגיעו לפריז.

למד בגרוזיה בין השנות תרצ"ט-תש"א, ובסוף שנת תש"ו ובתש"ז למד בישיבת תומכי תמימים פוקינג, ובשנתות תש"ח-תש"י בתומכי תמימים ברינואה.

נסע ללמוד שחיטה אצל ר' זלמן שמעון דבורקין שנדד ברחבי אירופה כשליח נודד במטרה להפיץ יהדות, שנעשה רבה של שכונת קראון הייטס וחבר ועד רבני ליובאוויטש לאחר שנים רבות.

נישא את רעייתו מרת רבקה (ריבא) בת ר' אברהם ישעיה שפירא בשנת תשי"א, ושכנו בלונדון.

עזר רבות בקהילה שם, ובנוף לשו"ב, היה גם מוהל, ובעל קריאה ותפילה ותוקע, ושימש כגבאי בבית הכסנת ליובאוויש המרכזית.

נפטר בגיל 88 שנה, ביום ב' י"ז חשון תשע"ד בלונדון, והובילו ביום ג' ח"י חשון את ארונו לפני בית ליובאוויטש, ונקבר בבית החיים עדת ישראל.

משפחתו

• בתו, מרת בלומא אשת ר' בנימין ג'ייקאבס - אמספרד שבהולנד.
• בנו, הרב אברהם ישעיה רסקין - לונדון.
• בנו, הרב מנחם מענדל רסקין - ממלבורון שבאוסטרליה.
• בנו, הרב ירוחם רסקין - לונדון.
• בתו, מרת שטרנא שרה אשת ר' ישיעהו שטראקס ממוריטאון שבניו ג'רזי.
• בתו, מרת חנה אשת ר' יוסף יצחק גוראריה - אוק פארק שבמישגין.
• בנו, הרב חיים בנציון רסקין - קראון הייטס.
• בנו, הרב לוי יצחק רסקין - דיין ומורה צדק בקהילת חב"ד ליובאוויטש בלונדון, ומחבר תורני.