עקיבא סופר: הבדלים בין גרסאות בדף
שמואל חיים (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
שמואל חיים (שיחה | תרומות) מ (הוספת קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרל"ח באמצעות HotCat) |
||
| שורה 25: | שורה 25: | ||
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תש"כ]] | [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תש"כ]] | ||
[[קטגוריה:רבנים]] | [[קטגוריה:רבנים]] | ||
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרל"ח]] | |||
גרסה מ־13:42, 10 באפריל 2022
|
הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה אתם מתבקשים שלא לערוך ערך זה בטרם תוסר הודעה זו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניחי התבנית. | ||
| אם הדף לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך רצוי לתת קודם תזכורת בדף שיחת הכותבים. | |||
רבי עקיבא סופר - שרייבר (תרל"ח - ב' כסלו תש"כ) היה רבה של פרשבורג, ראש ישיבה, חבר מועצת גדולי התורה ומחבר הספר "דעת סופר".
תולדות חיים
נולד בשנת תרל"ח לרבי שמחה בונים סופר, נכדו של החתם סופר. נישא עם הינדה שפרינצה ביתו של ר' יצחק לייב סופר. בשנת תרס"ז מונה כממלא מקומו של אביו ברבנות בפרשבורג, ועמד בראשות הישיבה שבעיר. כיהן כנשיא מועצת הרבנים האורתודוקסים בהונגריה ובהמשך בצ'כוסלובקיה. עמד גם בנשיאות "כולל שומרי החומות" ו"בתי אונגרין" שבירושלים.
בשנת תרצ"ט נמלט לשוויץ ומשם לארץ ישראל. בארץ הוא הקים מחדש את הישיבה מפרשבורג בירושלים שימש כחבר מועצת גדולי בתורה.
חיבר את השו"ת "דעת סופר". נפטר בב' כסלו תש"כ ונטמן בהר המנוחות.
חיבוריו
דעת סופר - א, ירושלים, תשכ"ה, באתר HebrewBooks
דעת סופר - ב, ירושלים, תשכ"ה, באתר HebrewBooks
- דעת סופר על התורה, מהדורה רביעית, ירושלים תשס"ז, באתר אוצר החכמה
משפחתו
- בנו רבי אברהם שמואל בנימין סופר - ראש ישיבת פרשבורג בירושלים.
- בנו רבי שמחה בונם סופר-שרייבר - בלוגאנו, שווייץ.
- חתנו, הרב יצחק יהודה ליב בלאו.
- חתנו, הרב פנחס דוד פרוידיגר - רב, איש עסקים, ראש הקהילה בבודפשט בזמן השואה, והמנהל הראשון של "החינוך העצמאי".
קשריו עם חב"ד
באחד מביקוריו בעיירות המרפא בצ'כוסלובקיה, הוא נפגש עם אדמו"ר הרש"ב ומשפחתו, שהתעניין אצלו אודות אופיינה של הישיבה שניהל בפרשבורג.
מסופר כי טרם פגישתו עם אדמו"ר הרש"ב, בקשה ממנו הרבנית שטערנא שניאורסון שיפסוק לבעלה אדמו"ר הרש"ב, כי אין לחשוש לבעיות ההלכתיות הטמונות בצחצוח שיניים, בשל המנעותו של אדמו"ר הרש"ב מכך. כאשר נכנס הרב סופר לפגישה, הוא הציג בפני אדמו"ר הרש"ב את הבעיות הטמונות הצחצוח, ופסק כי החשש מועט מידי בכדי לסבול את כאבי השיניים. אדמו"ר הרש"ב השיב לו על כך כי: "הכאב הזה של "חששא דחששא" כואב הרבה יותר מכאב שיניים!'". הרב סופר היה מספר סיפור זה, כביטוי להתפעלותו הרבה מגדולתו של אדמו"ר הרש"ב[1].
הערות שוליים
- ↑ חשש של חשש, מתוך שיחת השבוע, גיליון 1453, באתר חב"ד.