אברהם חיים אליהו לנדא: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1:
{{קובץ|הרב א' לנדא}}
{{קובץ|הרב א' לנדא}}
הרב '''חיים אברהם אליהו לנדא''' (יליד שנת [[תרח"צ]]) הוא ראש ישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]] ידען עצום בתורה ו[[בעל שמועה]] חסידי.
הרב '''חיים אברהם אליהו לנדא''' (יליד שנת [[תרח"צ]]) הוא מראשי ישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]] ידען עצום בתורה ו[[בעל שמועה]] חסידי.


==תולדות חיים==
==תולדות חיים==

גרסה מ־21:12, 3 באפריל 2022

הרב א' לנדא

הרב חיים אברהם אליהו לנדא (יליד שנת תרח"צ) הוא מראשי ישיבת תומכי תמימים כפר חב"ד ידען עצום בתורה ובעל שמועה חסידי.

תולדות חיים

הרב לנדא בהתוועדות עם תלמידי ישיבה תיכונית

הרב אליהו לנדא, נולד בכ"ו תמוז תרצ"ח בבני ברק, לאביו רב העיר הרב יעקב לנדא ולאמו מרת חיה מינא.

בילדותו התחנך במוסדות הלימוד המקומיים בבני ברק ובתל אביב. בישיבה קטנה למד בישיבת 'אור ישראל' בפתח תקווה אצל הגאון ר' יוסף רוזובסקי ולאחר מכן נכנס ללמוד בישיבת פוניבז', שם התחבב על רבותיו ועסק בקירוב התלמידים לחסידות חב"ד על ידי שיעור תניא שמסר ביישוב על פי הוראת הרבי[1], ובפעילות הצלה בקרב העולים במבצע 'מרבד הקסמים' - במסגרת ה'פעילים'[2]. לאחר מכן למד שלוש שנים בישיבת תומכי תמימים לוד שם התקרב למשפיע ר' שלמה חיים קסלמן.

לאחר מכן, נתמנה למגיד שיעור בישיבת אחי תמימים ראשון לציון תחת הנהלת הרב חיים שאול ברוק. בהמשך, עוד לפני נישואיו התמנה בהוראת הרבי לשמש כר"מ בישיבות תומכי תמימים לוד ותומכי תמימים כפר חב"ד.

נשא את רעייתו מרת לאה.

לאחר פטירת אביו, עזר לאחיו בביסוס רבנותו וניהול מערכת הכשרות.

בשנות השמיטה, חבר בועדת השמיטה של העיר בני ברק והיה אחראי על עניני כשרות גידולי הקרקע וההשגחה עליהם מבחינת הלכות השמיטה.

הרב לנדא הוא אחד מגדולי התורה החב"דיים, ובעל שמועה גדול.[3].

כיום הרב לנדא הוא מראשי ישיבת תומכי תמימים כפר חב"ד.

הרב לנדא מופיע רבות בציבורים שונים, למסירת שיעורים, הרצאות ולהתוועדויות חסידיות.

משפחתו

אחיו

בניו

חתניו

  • הרב מאיר פישר.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. אחד מאלו שהתקרבו היה: הרב אברהם דונין.
  2. כיום - 'יד לאחים'.
  3. ביום ב' דראש השנה תשכ"א ביקר בחצרות קודשנו, והרבי בירר אצלו בנוגע למנהגי אביו בתקיעת שופר.