חנושקא - הרבי חי וקיים

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת

חזותיקוד ויקי

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
-'''''חגגג שמח!!!'''''
 '''העיקר שהרבי יתגלה! וזה תלוי בנו.'''
@@ שורה 22: / שורה 22: @@
 שלום! אני חנושקא. הרבי חי וקיים. ומי שחושב אחרת יכול לשאול שאלות על כך פה.
-== הלכות | פורים ==
-הלכות מגילה:
-חודש אדר
-א. משנכנס אדר מרבין בשמחה.
-ב. ישראל שיש לו משפט עם נכרי, ישתדל להשפט עמו בחודש זה כיוון שהוא מסוגל להצלחה.
-פורים קטן
-ג. ביום י"ד וט"ו שבאדר ראשון, [והם הנקראים פורים קטן], אין אומרים לא תחנון ולא א-ל ארך אפים ולא למנצח, ואסורין בהספד ותענית.
-ד. ביום י"ד (ורצוי גם בט"ו) אדר ראשון מרבים קצת בסעודה.
-תענית אסתר
-ה. בימי מרדכי ואסתר נקהלו (=נאספו) היהודים בשלושה עשר לחודש אדר לעמוד על נפשם (=להיתגונן) ולהנקם מאויביהם, והיו צריכין לבקש רחמים מאת השם יתברך שמו שיעזרם. ומצינו שכאשר היו ישראל במלחמה, התענו שיעזרם השם, וגם משה רבינו עליו השלום ביום שנלחם עם עמלק התענה. ואם כן, כנראה גם אז בימי מרדכי ואסתר התענו ביום י"ג אדר.
-ו. לכן קיבלו עליהם כל ישראל את יום י"ג באדר לתענית ציבור ונקרא תענית אסתר, כדי לזכור שהבורא, יתברך שמו, רואה ושומע תפילת כל איש בעת צרתו, כאשר יתענה וישוב אל השם בכל לבבו כמו שעשה לאבותינו בימים ההם.
-ז. אין תענית זו חובה כל כך, כמו ארבע התעניות שכתובות במקרא, לכן יש להקל בה בעת הצורך, כגון מעוברות ומיניקות או אפילו חולה קצת בכאב עינים, שאם מצטערים הרבה - לא יתענו. וכן יולדת כל שלושים יום אחר הלדה, וכן חתן בתוך שבעת ימי המשתה שלו, אינו צריך להתענות. ויפרעו (=ישלימו) את התענית אחר כך.
-ח. שאר הבריאים יתענו, ולא יפרשו מן הציבור.
-ט. אפילו מי שהולך בדרך קשה עליו התענית - מכל מקום צריך להתענות.
-י. אם חל פורים בראשון, מקדימין להתענות ביום חמישי שלפניו, שהוא יום אחד עשר באדר.
-יא. מי ששכח ואכל ביום חמישי - יתענה ביום שישי, שנים עשר באדר