רבינו גרשום – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת העריכה הבאה ←

חזותיקוד ויקי

@@ שורה 61: / שורה 61: @@
 ==חרמותיו==
-רבנו גרשום תיקן שלש תקנות חמורות, וגזר עליהן בחרם. תקנות אלו מכונות ''''חרם דרבנו גרשום''''.
+רבנו גרשום תיקן מספר תקנות, [מהו שלש תקנות ידועות], וגזר עליהן בחרם. תקנות אלו מכונות ''''חרם דרבנו גרשום''''.
-תקנותיו הן:
+תקנותיו היותר ידועות הן:
-*לא להתחתן עם יותר מאשה אחת{{הערה|בטעם התקנה מצינו שכותב המהר"ם פדובה (שו"ת מהר"ם פדובה סימן יד) ש"חששו ושקדו על בנות ישראל בהיותינו בגולה אשר ירבה לו נשים ויולד בנים הרבה לא יוכל להספיקן, כי אפילו לרבא דהלכתא כוותיה דאמר בפרק הבא על יבמתו נושא אדם כמה נשים הא מסיים והוא דאית ליה למיזיינינהי, ועל אלה חששו קדמונינו בהיותינו בגולה טרודים וכעניים וכל ממונינו על קרן הצבי". ובשו"ת הר"ן (סימן מח) נכתב ש"שמא חרם זה לא לתקנת נשים לבד נעשה אלא אף לתקנת האנשים כדי שלא יכניסו מריבה לתוך ביתם"}}.
+לא להתחתן עם יותר מאשה אחת{{הערה|בטעם התקנה מצינו שכותב המהר"ם פדובה (שו"ת מהר"ם פדובה סימן יד) ש"חששו ושקדו על בנות ישראל בהיותינו בגולה אשר ירבה לו נשים ויולד בנים הרבה לא יוכל להספיקן, כי אפילו לרבא דהלכתא כוותיה דאמר בפרק הבא על יבמתו נושא אדם כמה נשים הא מסיים והוא דאית ליה למיזיינינהי, ועל אלה חששו קדמונינו בהיותינו בגולה טרודים וכעניים וכל ממונינו על קרן הצבי". ובשו"ת הר"ן (סימן מח) נכתב ש"שמא חרם זה לא לתקנת נשים לבד נעשה אלא אף לתקנת האנשים כדי שלא יכניסו מריבה לתוך ביתם"}}.
-*לא לגרש אשה בעל כרחה.
+לא לגרש אשה בעל כרחה.
-*אין לאדם לפתוח את מכתבי חברו{{הערה|וכן שאר הדברים השייכים אליו.}} ללא רשותו.
+אין לאדם לפתוח את מכתבי חברו{{הערה|וכן שאר הדברים השייכים אליו.}} ללא רשותו.
 תקנות אלו נקבעו מראש רק עד לסוף שנות האלף החמישי ל[[בריאת העולם]]{{הערה|שו"ת הרשב"א סימן קנ"ז. [[שולחן ערוך]] אבן העזר סי' א ס' י'.}}. אמנם במשך השנים המשיכו אותם גם מעבר לכך.
 תקנות אלו נוהגות רק אצל האשכנזים, אמנם ה[[ספרדים]] ויהודי תימן, שעליהם לא נגזרו תקנות אלו (כי לא גרו באזורו של רבנו גרשום) לא מחוייבים אליהם.
+ונוסף על אלו:
+בדיני אישות
+חרשת יוצאת בגט, גם אם נישאה כשהייתה בריאה.
+בעל שאשתו נפטרה בתוך השנה הראשונה לחתונה מחזיר את הנדוניה (תקנת הנדוניה מיוחסת גם לרבנו תם)
+על הקהילה לפרנס אישה שנעזבה מבעלה או שלבעלה אין במה לפרנסה.
+שלא יתרחק אדם מאשתו יותר משמונה עשר חודשים.
+כתובה דאירכסא (כתובה הניתנת במקרה של איבוד הכתובה המקורית).
+בעל לא יהנה מגזל שגזלה אשתו.
+בדיני בית כנסת
+קנס מסוים למכה את חברו, וכפול למכהו בבית הכנסת.
+איסור להוציא תשמישי קדושה מבית הכנסת ללא רשות.
+איסור להפוך את ביתו למקום תפילה על מנת לאסור מיחיד להתפלל שם.
+מותר על כל יחידים לבנות עוד בית כנסת בעיר, ואין יכולים מתפללי בית הכנסת הקודם לעצור בידם.
+במקרה של מניין מדויק (בדיוק עשרה גברים), אסור לעזוב את התפילה, ואם עזב אחד המתפללים, ממשיכים בלעדיו.
+בדיני אדם לחברו
+מאבד אבדה יכול לדרוש מהציבור לחייב את כל היודע על האבדה ליידע אותו.
+רשות לחייב נתבע לעמוד לדין במקום שבו תבעו אותו.
+אדם לא יוכל למנוע משונאו להתפלל בבית כנסת שאותו הקדיש עבור הרבים.
+על המיעוט להיכנע לרצון "רוב טובי העיר".
+על עוברי אורח להשתתף במתן מתנות לאביונים בפורים.
+איסור לעכב ספרים שניתנו בפיקדון כערבות לתשלום חוב.
+שלא לשכור מגוי דירה שגר שם יהודי בשנה האחרונה (על מנת שלא יעלה את דמי השכירות).
+וכן:
+איסור להזכיר לאנוסים שחזרו ליהדות את עברם (תקנה זו לא הוזכרה בכל המקורות, אך נראה שהיא מתאימה לשיטתו של רבנו גרשום שפסק כי אין להזכיר לחוזר בתשובה את חטאו).
+שלא לקנות אביזרים המשמשים תשמישי הנוצרים.
+איסור הגהת ספרים על-פי סברה (תקנה זו נזכרת על ידי רבנו תם ואינה מופיעה ברשימות אחרות, אך קדמות דבריו של רבנו תם מעידה על אמינותה).
+שלא לקרוע מספר על מנת לכתוב עליו.
 ==יחסו של הרבי לרבנו גרשום==