חיים יוסף דוד אזולאי: הבדלים בין גרסאות בדף

הסרת קישורים עודפים
(הסרת קישורים עודפים)
שורה 1: שורה 1:
{{דמות
{{דמות
|שם=רבי חיים יוסף דוד אזולאי  
|שם=רבי חיים יוסף דוד אזולאי
|תמונה=[[קובץ:החיד"א.jpg|200px]]
|תמונה=[[קובץ:החיד"א.jpg|200px]]
|כינוי=החיד"א
|כינוי=החיד"א
|תאריך לידה=[[תפ"ד]]
|תאריך לידה=[[תפ"ד]]
|מקום לידה=[[ירושלים]]
|מקום לידה=[[ירושלים]]
|תאריך פטירה=[[י"א באדר]] [[תקס"ו]]  
|תאריך פטירה=[[י"א באדר]] [[תקס"ו]]
|רבותיו=רבי [[חיים בן עטר]], רבי [[שלום שרעבי]], רבי יצחק רפפורט, רבי יונה נבון ועוד
|רבותיו=רבי [[חיים בן עטר]], רבי [[שלום שרעבי]], רבי יצחק רפפורט, רבי יונה נבון ועוד
|חיבוריו= [[חיים יוסף דוד אזולאי#חיבוריו|ראה להלן]]
|חיבוריו= [[חיים יוסף דוד אזולאי#חיבוריו|ראה להלן]]
שורה 11: שורה 11:
'''רבי חיים יוסף דוד אזולאי''' ('''החיד"א''') (ה'תפ"ד - [[י"א אדר]] [[תקס"ו]]) היה מגדולי פוסקי ה[[הלכה]], [[קבלה|מקובל]], [[שד"ר]] וביבליוגרף. חיבר עשרות ספרים.
'''רבי חיים יוסף דוד אזולאי''' ('''החיד"א''') (ה'תפ"ד - [[י"א אדר]] [[תקס"ו]]) היה מגדולי פוסקי ה[[הלכה]], [[קבלה|מקובל]], [[שד"ר]] וביבליוגרף. חיבר עשרות ספרים.
==תולדות חיים==
==תולדות חיים==
נולד לר' רפאל יצחק זרחיה אזולאי ב[[ירושלים]] בשנת ה'תפ"ד. למד בישיבות "יפאר ענוים", "בית יעקב" ו"ישיבת המקובלים בבית א-ל". נישא עם רחל בת הרב ניסים ברכה מירושלים. שימש כשד"ר עבור עניי [[חברון]] ו[[ירושלים]], והוא היה נודד בין ברחבי העולם בשביל כך. את מסעותיו תיעד בספרו "מעגל טוב".
נולד לר' רפאל יצחק זרחיה אזולאי ב[[ירושלים]] בשנת ה'תפ"ד. למד בישיבות "יפאר ענוים", "בית יעקב" ו"ישיבת המקובלים בבית א-ל". נישא עם רחל בת הרב ניסים ברכה מירושלים. שימש כשד"ר עבור עניי [[חברון]] וירושלים, והוא היה נודד בין ברחבי העולם בשביל כך. את מסעותיו תיעד בספרו "מעגל טוב".


בשנת [[תקל"ח]] לאחר שסיים את מסעו בליבורנו, הוא נשאר במקום, לבקשת תושבי העיר, והתגורר שם עד לפטירתו. נפטר ב[[י"א אדר]] [[תקס"ו]] וטמן בליבורנו. בשנת [[תשט"ז]], ביוזמתו של הרב [[יצחק נסים]] הועלו עצמותיו ל[[ארץ ישראל]] והוא נקבר ב[[הר המנוחות]] ב[[ירושלים]].
בשנת [[תקל"ח]] לאחר שסיים את מסעו בליבורנו, הוא נשאר במקום, לבקשת תושבי העיר, והתגורר שם עד לפטירתו. נפטר ב[[י"א אדר]] [[תקס"ו]] וטמן בליבורנו. בשנת [[תשט"ז]], ביוזמתו של הרב [[יצחק נסים]] הועלו עצמותיו ל[[ארץ ישראל]] והוא נקבר ב[[הר המנוחות]] בירושלים.
==חיבוריו==
==חיבוריו==
{{טורים|תוכן=
{{טורים|תוכן=
שורה 64: שורה 64:
*פסקי סידור החיד"א ריח ניחוח - 4 כרכים.
*פסקי סידור החיד"א ריח ניחוח - 4 כרכים.
*פרדס החיד"א - ליקוטים מתורת החיד'''א על שבת ומועד. עורך הרב שמעון גוטמן.
*פרדס החיד"א - ליקוטים מתורת החיד'''א על שבת ומועד. עורך הרב שמעון גוטמן.
*תורת החיד"א - פירושים, רמזים ודרשות על פרשת השבוע מלוקטים מספרי החיד"א 5 כרכים.  
*תורת החיד"א - פירושים, רמזים ודרשות על פרשת השבוע מלוקטים מספרי החיד"א 5 כרכים.
*אגרות והסכמות רבינו חיד"א, עם תולדות חייו, רשימת ספריו, מכון רבינו חיד"א בני ברק, תשס"ו
*אגרות והסכמות רבינו חיד"א, עם תולדות חייו, רשימת ספריו, מכון רבינו חיד"א בני ברק, תשס"ו
|}}
}}
==בתורת רבותינו נשיאנו==
==בתורת רבותינו נשיאנו==
פסקיו ודבריו של החיד"א בספריו, צוטטו פעמים רבות אצל [[רבותינו נשיאנו]].
פסקיו ודבריו של החיד"א בספריו, צוטטו אצל [[רבותינו נשיאנו]].


[[הרבי]] ציטט מספר פעמים את דבריו של החיד"א{{הערה|ב"מדבר קדמות", מערכת ק', אות ט"ז.}}, בנוע לחשיבותה והמעלה של ה[[ציפייה לגאולה]], שעצם הציפייה מקרבת את [[ביאת משיח]], וביקש לפרסם דברים אלו{{הערה|שם=גאולה}}.  
[[הרבי]] ציטט מספר פעמים את דבריו של החיד"א{{הערה|ב"מדבר קדמות", מערכת ק', אות ט"ז.}} בנוגע לחשיבותה והמעלה של ה[[ציפייה לגאולה]], שעצם הציפייה מקרבת את [[ביאת משיח]], וביקש לפרסם דברים אלו{{הערה|שם=גאולה}}.


בהקשר לכך ציין גם הרבי בדבר גדולתו של החיד"א: "שאין צורך להאריך על דבר גדולתו של החיד"א - פוסק בנגלה דתורה, כפי שרואים בספרי השו"ת שלו (חיים שאל ועוד), ופוסק גם בנסתר דתורה, כפי שמצינו בספריו שמביא כמה עניינים בנסתר דתורה, ומכריע בהם כו'". בהמשך גם ציין הרבי את העובדה שהחיד"א היה [[שד"ר]], ובכך היה הופך את המעות שקיבל בחו"ל - למעות ארץ ישראל, שהוא בדוגמת אמרת [[אדמו"ר הצמח צדק]] "[[עשה כאן ארץ ישראל]]", ובהזדמנות נוספת: "שמביאים כמה הלכות בשמו, מספרו שו"ת חיים שאל וכיו"ב, וכמו כן מביאים בשמו עניינים השייכים לפנימיות התורה, סודות התורה"{{הערה|שם=גאולה|[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16057&st=&pgnum=161&hilite= ש"פ האזינו תשמ"ו]. [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16057&st=&pgnum=541&hilite= ז' מרחשון תשמ"ו].}}.
בהקשר לכך ציין גם הרבי בדבר גדולתו של החיד"א: "שאין צורך להאריך על דבר גדולתו של החיד"א - פוסק בנגלה דתורה, כפי שרואים בספרי השו"ת שלו (חיים שאל ועוד), ופוסק גם בנסתר דתורה, כפי שמצינו בספריו שמביא כמה עניינים בנסתר דתורה, ומכריע בהם כו'". בהמשך גם ציין הרבי את העובדה שהחיד"א היה [[שד"ר]], ובכך היה הופך את המעות שקיבל בחו"ל - למעות ארץ ישראל, שהוא בדוגמת אמרת [[אדמו"ר הצמח צדק]] "[[עשה כאן ארץ ישראל]]", ובהזדמנות נוספת: "שמביאים כמה הלכות בשמו, מספרו שו"ת חיים שאל וכיו"ב, וכמו כן מביאים בשמו עניינים השייכים לפנימיות התורה, סודות התורה"{{הערה|שם=גאולה|[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16057&st=&pgnum=161&hilite= ש"פ האזינו תשמ"ו]. [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16057&st=&pgnum=541&hilite= ז' מרחשון תשמ"ו].}}.