אהרון זאקאן – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת העריכה הבאה ←

חזותיקוד ויקי

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
 [[קובץ:הרבי_בפריז.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תצלום מה[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] הראשונה של הרבי בעת [[ביקור הרבי בפריז (תש"ז)|ביקורו בפריז]] בשנת [[תש"ז]]. יושב מאחורי הרבי: ר' אהרון זאקאן]]
-הרב '''אהרון זאקאן''' ([[כ"ט כסלו]] [[תר"צ]]-[[כ"ג חשוון]] [[תשס"ג]]) היה מ[[שליח|שלוחי]] [[הרבי]] ב[[פילדלפיה]] שעסק בחינוך והוראה במשך עשרות שנים, ובמסגרת פעילותו הקים את אגודת המחנכים, לצד פעילות בהפצת יהדות וחסידות ברחבי פילדפיה.
+הרב '''אהרון זאקאן''' ([[כ"ט כסלו]] [[תר"צ]] – [[כ"ג חשוון]] [[תשס"ג]]) היה מ[[שליח|שלוחי]] [[הרבי]] ב[[פילדלפיה]] שעסק בחינוך והוראה במשך עשרות שנים, ובמסגרת פעילותו הקים את אגודת המחנכים, לצד פעילות בהפצת יהדות וחסידות ברחבי פילדפיה.
 ==תולדות חיים==
@@ שורה 7: / שורה 7: @@
 בהיותו בגיל שנתיים וחצי נאסר אביו על ידי שוטרי ה[[ג.פ.או.]] ולאחרי שהצליח להינצל מבית האסורים באמצעות הסחת הדעת של אחד השומרים, ברח ל[[קייב]] שהייתה עיר גדולה עם חשש קטן יותר להיתפס שוב על ידי המשטרה החשאית, ושם התאחד עם משפחתו והתגורר בבית דודתו.
-בשנת [[תרצ"ח]] עברו הוריו ל[[מוסקבה]], ואביו עסק במסחר לא חוקי בתכשיטי [[זהב]] יחד עם מספר חסידי חב"ד שהתגוררו בעיר, וביניהם עם ר' [[דובער לברטוב]], והוא עצמו היה לומד מחוסר ברירה בבית הספר הממשלתי ('השקאלע'), ובשעות אחר הצהריים היה מסייע לאביו בהעברת תכשיטי [[זהב]] ממקום למקום, מתוך השערה שהשוטרים הרוסיים לא יחשדו בילד הצעיר.
+בשנת [[תרצ"ח]] עברו הוריו ל[[מוסקבה]], ואביו עסק במסחר לא חוקי בתכשיטי [[זהב]] יחד עם מספר חסידי חב"ד שהתגוררו בעיר, וביניהם עם ר' [[דובער לברטוב]], והוא עצמו היה לומד מחוסר ברירה בבית הספר הממשלתי ('השקאלע'), ובשעות אחר הצהריים היה מסייע לאביו בהעברת תכשיטי זהב ממקום למקום, מתוך השערה שהשוטרים הרוסיים לא יחשדו בילד הצעיר.
 כשפרצה [[מלחמת העולם השנייה]] ברחו כמו יהודים רבים לעומק השטח של [[רוסיה]], ועברו להתגור בכפר קאראסו, הסמוך לעיר [[טשקנט]], ובשנת [[תש"ב]] עברו להתגורר בטשקנט עצמה.
@@ שורה 21: / שורה 21: @@
 בזמן ביקורו של הרב [[שמריהו גוראריה]] חתנו של [[אדמו"ר הריי"צ]] שהגיע לבקר את אנ"ש שיצאו מ[[רוסיה]] והתרכזו בפריז, הצליח הרש"ג לסדר ויזות ל[[ארצות הברית]] לחמישה בחורים כשר' אהרון זכה להימנות ביניהם{{הערה|הבחורים הנוספים שקיבלו ויזה היו ר' [[הירש'ל חיטריק]], ר' [[עזריאל חייקין]], ור' [[חיים אשר כהנוב]].}}, וב[[חודש אב]] של אותה שנה הגיע לניו יורק, ונכנס ללמוד ב[[ישיבת תומכי תמימים המרכזית]] שהייתה באותו זמן בבניין ברחוב בדפורד, מרחק של רבע שעה הליכה מ-[[770]].
-לימודיו ב-[[770]] נמשכו כחמש שנים, כשבמהלכם התעסק בלימודי השחיטה וקיבל הסמכה לשחיטה מהשוחטים החב"דיים ר' [[אברהם גורדון]] ר' [[ירחמיאל בנימינסון]] ור' [[ישראל פיקרסקי]]. בשנת [[תשי"ג]] הרב [[אליעזר סילבר]] ביקש מהנהלת הישיבה לשלוח אליו [[מלמד]] למוסד שהקים ב[[סינסינטי]], ולאחר קבלת ברכה מהרבי נסע למקום וסייע בפעילותו של הרבי סילבר (אף שהיה מחוגי ה[[מתנגדים]]) ובשנת הלימודים [[תשי"ד]] שימש כ[[מלמד]] ב'בית יעקב' שבהנהלתו, כשבשבתות היה סועד על שולחנו של ר' [[יוסף גולדשטיין]].
+לימודיו ב-770 נמשכו כחמש שנים, כשבמהלכם התעסק בלימודי השחיטה וקיבל הסמכה לשחיטה מהשוחטים החב"דיים ר' [[אברהם גורדון]] ר' [[ירחמיאל בנימינסון]] ור' [[ישראל פיקרסקי]]. בשנת [[תשי"ג]] הרב [[אליעזר סילבר]] ביקש מהנהלת הישיבה לשלוח אליו [[מלמד]] למוסד שהקים ב[[סינסינטי]], ולאחר קבלת ברכה מהרבי נסע למקום וסייע בפעילותו של הרבי סילבר (אף שהיה מחוגי ה[[מתנגדים]]) ובשנת הלימודים [[תשי"ד]] שימש כמלמד ב'בית יעקב' שבהנהלתו, כשבשבתות היה סועד על שולחנו של ר' [[יוסף גולדשטיין]].
 ===השליחות בפילדלפיה===
-עם סיום שנת הלימודים החליט לחזור ללמוד ב-[[770]], כשאת מקומו החליף ר' [[עזריאל זעליג שרפשטיין]], אך לימודיו לא ארכו זמן רב בעקבות בקשתו של הרב [[אהרון פופאק]] שיבוא ללמד בבית הספר בית יעקב ב[[פילדלפיה]], ואכן ר' אהרן התחיל לעסוק בהוראה בבית הספר בפילדלפיה כשמידי [[שבת]] הוא חוזר ל-[[770]] לשהות במחיצת הרבי, ובימות החול היה פועל עם יהודי פילדפיה בהפצת יהדות וחסידות.
+עם סיום שנת הלימודים החליט לחזור ללמוד ב-[[770]], כשאת מקומו החליף ר' [[עזריאל זעליג שרפשטיין]], אך לימודיו לא ארכו זמן רב בעקבות בקשתו של הרב [[אהרון פופאק]] שיבוא ללמד בבית הספר בית יעקב ב[[פילדלפיה]], ואכן ר' אהרן התחיל לעסוק בהוראה בבית הספר בפילדלפיה כשמידי [[שבת]] הוא חוזר ל-770 לשהות במחיצת הרבי, ובימות החול היה פועל עם יהודי פילדפיה בהפצת יהדות וחסידות.
 בקיץ של שנת [[תשט"ז]] השתדך עם מרת סימה, בתו של הרב [[ישעיה מטלין]] והחתונה התקיימה בה' [[אלול]] כשהרבי עצמו היה ה[[מסדר קידושין]] בחתונה. מכיון שה[[חתונה]] הייתה עם בתו של כהן, הורה לו הרבי להוסיף על שאר ההכנות לחתונה ללמוד ארבעים פעמים את מסכת כלה.
@@ שורה 40: / שורה 40: @@
 ==לקריאה נוספת==
-בשנה האחרונה לחייו סיפר את זכרונותיו לבני משפחתו. זכרונות אלו הועלו על גבי הכתב והתפרסמו בשתי חלקים ב[[תשורה|תשורות]] לחתונת נכדיו:
+בשנה האחרונה לחייו סיפר את זכרונותיו לבני משפחתו. זכרונות אלו הועלו על גבי הכתב והתפרסמו בשני חלקים ב[[תשורה|תשורות]] לחתונת נכדיו:
 *חלק א' - שמחת ה[[נישואין]] של יצחק ונחמה דינה נפרסטק, י"ד אדר ראשון תשס"ה.
-*חלק ב' - שמחת ה[[נישואין]] של מנחם מענדל ואיידא נפרסטק, א' חשוון תשס"ז.
+*חלק ב' - שמחת הנישואין של מנחם מענדל ואיידא נפרסטק, א' חשוון תשס"ז.
 {{הערות שוליים}}
@@ שורה 50: / שורה 50: @@
 [[קטגוריה:חסידים שיצאו מרוסיה בבריחה הגדולה]]
 [[קטגוריה:אישים שהרבי סידר עבורם קידושין]]
+[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תר"צ]]
 [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשס"ג]]