נפתלי צבי הלברשטאם: הבדלים בין גרסאות בדף
דוד קורצוג (שיחה | תרומות) מ (דוד קורצוג העביר את הדף נפתלי צבי הלברשטם לשם נפתלי צבי הלברשטאם בלי להשאיר הפניה: איחוד שם משפחה עם א) |
חלוקת קונטרסים (שיחה | תרומות) (הסרת קישורים עודפים) |
||
| שורה 3: | שורה 3: | ||
==תולדות חיים== | ==תולדות חיים== | ||
נולד ב[[כ"ה בסיוון]] [[תרצ"א]] לאביו האדמו"ר רבי [[שלמה הלברשטאם]] מ[[באבוב]], בתקופה של טרום [[השואה]]. עם פרוץ [[מלחמת העולם השנייה]] והתחלת ימי | נולד ב[[כ"ה בסיוון]] [[תרצ"א]] לאביו האדמו"ר רבי [[שלמה הלברשטאם]] מ[[באבוב]], בתקופה של טרום [[השואה]]. עם פרוץ [[מלחמת העולם השנייה]] והתחלת ימי השואה האיומים, נרצח האדמו"ר בעל ה'קדושת ציון' מבאבוב, ובנו ונכדו נמלטו אל בוכניה, לגטו הענק שהקימו שם הנאצים. | ||
מאז ועד סוף המלחמה הקשה והאיומה, חיו השניים חיים של [[מסירות נפש]] כפשוטה, כאשר בכל רגע היו מוכנים למסור את חייהם בעבור יהדותם. ואכן, היו פעמים שהאב והבן הדגולים נתפסו, וברחמי שמים עליהם, ניצלו. היה זה פרק מזהיר בו התגלו האב ובנו במלא יפעת אישיותם המזהירה, כשהם שמים נפשם בכפם להציל יהודים. גולת הכותרת הייתה עמידתו האיתנה של הנער נפתלי צבי שברבות הימים היה למנהיג העדה שהוקמה מתוך ההריסות. פעמים רבות עמד כבר על סף מוות ונשאר איתן ברוחו, כשכל ימיו עמל לעשות למען זולתו ברוחניות ובגשמיות. | מאז ועד סוף המלחמה הקשה והאיומה, חיו השניים חיים של [[מסירות נפש]] כפשוטה, כאשר בכל רגע היו מוכנים למסור את חייהם בעבור יהדותם. ואכן, היו פעמים שהאב והבן הדגולים נתפסו, וברחמי שמים עליהם, ניצלו. היה זה פרק מזהיר בו התגלו האב ובנו במלא יפעת אישיותם המזהירה, כשהם שמים נפשם בכפם להציל יהודים. גולת הכותרת הייתה עמידתו האיתנה של הנער נפתלי צבי שברבות הימים היה למנהיג העדה שהוקמה מתוך ההריסות. פעמים רבות עמד כבר על סף מוות ונשאר איתן ברוחו, כשכל ימיו עמל לעשות למען זולתו ברוחניות ובגשמיות. | ||
דומה כי הצלה זו של השניים הייתה למען הקם מחדש את פארה של חסידות באבוב, שרובה ככולה עלתה בכבשן האש. | דומה כי הצלה זו של השניים הייתה למען הקם מחדש את פארה של חסידות באבוב, שרובה ככולה עלתה בכבשן האש. | ||
בדרך לא דרך ניצל רבי נפתלי צבי, ועלה על אניית מפרש ישנה שהפליגה מרומניה לתורכיה. לאחר תלאות רבות הגיע לתורכיה ומשם לארץ ישראל. מאוחר יותר נפגש שוב עם אביו בארצות הברית, לאחר שגם הוא ניצל בנסים מופלאים. | בדרך לא דרך ניצל רבי נפתלי צבי, ועלה על אניית מפרש ישנה שהפליגה מרומניה לתורכיה. לאחר תלאות רבות הגיע לתורכיה ומשם לארץ ישראל. מאוחר יותר נפגש שוב עם אביו בארצות הברית, לאחר שגם הוא ניצל בנסים מופלאים. | ||
נפטר [[י"ב באדר ב']] [[תשס"ה]]. לאחר פטירתו בשנת | נפטר [[י"ב באדר ב']] [[תשס"ה]]. לאחר פטירתו בשנת תשס"ה, מונה חתנו כבנו רבי מרדכי דוד אונגער לממשיך דרכו. | ||
== מקים את מוסדות באבוב == | == מקים את מוסדות באבוב == | ||
במשך כל השנים עמד רבי נפתלי צבי לימין אביו בהקמת פארה של חסידות באבוב ב[[ארה"ב]] ובעולם כולו, בהקמת מוסדות חינוך על טהרת הקודש. לאחר פטירת אביו האדמו"ר לפני כחמש שנים, מילא רבי נפתלי צבי את מקומו בהנהגת העדה. | במשך כל השנים עמד רבי נפתלי צבי לימין אביו בהקמת פארה של חסידות באבוב ב[[ארה"ב]] ובעולם כולו, בהקמת מוסדות חינוך על טהרת הקודש. לאחר פטירת אביו האדמו"ר לפני כחמש שנים, מילא רבי נפתלי צבי את מקומו בהנהגת העדה. | ||
האדמו"ר התגורר בשכנות למזכיר הרבי הרב [[יהודה לייב גרונר]], ולעיתים תכופות היה מתעניין אצלו לשלומו של הרבי, ועל אודות פעולותיו. בשנת [[תשל"ח]], לאחר המאורע הבריאותי, הרבה בשם אביו האדמו"ר לשאול בשלום הרבי. | האדמו"ר התגורר בשכנות למזכיר הרבי הרב [[יהודה לייב גרונר]], ולעיתים תכופות היה מתעניין אצלו לשלומו של הרבי, ועל אודות פעולותיו. בשנת [[תשל"ח]], לאחר המאורע הבריאותי, הרבה בשם אביו האדמו"ר לשאול בשלום הרבי. | ||
סיפר אחד מ[[אנ"ש]] כי לפני מספר שנים, השתתף ביחד עם האדמו"ר מבאבוב בחתונה, שם היו כמה חסידים שלעגו על אמונתם של חסידי חב"ד אודות כך שהרבי הוא ה[[מלך המשיח]]. האדמו"ר לא נתן לחסידיו ללעוג, ואמר כי אביו האדמו"ר הסכים שהאדמו"ר מליובאוויטש ראוי להיות משיח, אבל שיתגלה כבר. | סיפר אחד מ[[אנ"ש]] כי לפני מספר שנים, השתתף ביחד עם האדמו"ר מבאבוב בחתונה, שם היו כמה חסידים שלעגו על אמונתם של חסידי חב"ד אודות כך שהרבי הוא ה[[מלך המשיח]]. האדמו"ר לא נתן לחסידיו ללעוג, ואמר כי אביו האדמו"ר הסכים שהאדמו"ר מליובאוויטש ראוי להיות משיח, אבל שיתגלה כבר. | ||
בשנת [[תשמ"ח]], בעת ה'שבעה' על הרבנית הצדקנית מרת חיה מושקא, הגיע רבי נפתלי צבי לרבי כדי להביע את ניחומיו. | בשנת [[תשמ"ח]], בעת ה'שבעה' על הרבנית הצדקנית מרת חיה מושקא, הגיע רבי נפתלי צבי לרבי כדי להביע את ניחומיו. | ||
| שורה 28: | שורה 28: | ||
{{סדרה|הקודם=האדמו"ר רבי [[שלמה הלברשטם]]|רשימה=אדמו"רי [[באבוב]]|שנה= [[א' מנחם אב]] [[תש"ס]] - [[י"ב אדר ב']] [[תשס"ה]]|הבא=האדמו"ר רבי [[מרדכי דוד אונגר]]}} | {{סדרה|הקודם=האדמו"ר רבי [[שלמה הלברשטם]]|רשימה=אדמו"רי [[באבוב]]|שנה= [[א' מנחם אב]] [[תש"ס]] - [[י"ב אדר ב']] [[תשס"ה]]|הבא=האדמו"ר רבי [[מרדכי דוד אונגר]]}} | ||
[[קטגוריה:אדמו"רי צאנז | {{מיון רגיל:הלברשטאם, נפתלי צבי}} | ||
[[קטגוריה:אדמו"רי צאנז]] | |||
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרצ"א]] | |||
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשס"ה]] | [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשס"ה]] | ||
גרסה מ־07:00, 28 בפברואר 2022
רבי נפתלי צבי הלברשטאם (כ"ה בסיוון תרצ"א – י"ב באדר ב' תשס"ה) היה האדמו"ר הרביעי מבאבוב.
תולדות חיים
נולד בכ"ה בסיוון תרצ"א לאביו האדמו"ר רבי שלמה הלברשטאם מבאבוב, בתקופה של טרום השואה. עם פרוץ מלחמת העולם השנייה והתחלת ימי השואה האיומים, נרצח האדמו"ר בעל ה'קדושת ציון' מבאבוב, ובנו ונכדו נמלטו אל בוכניה, לגטו הענק שהקימו שם הנאצים.
מאז ועד סוף המלחמה הקשה והאיומה, חיו השניים חיים של מסירות נפש כפשוטה, כאשר בכל רגע היו מוכנים למסור את חייהם בעבור יהדותם. ואכן, היו פעמים שהאב והבן הדגולים נתפסו, וברחמי שמים עליהם, ניצלו. היה זה פרק מזהיר בו התגלו האב ובנו במלא יפעת אישיותם המזהירה, כשהם שמים נפשם בכפם להציל יהודים. גולת הכותרת הייתה עמידתו האיתנה של הנער נפתלי צבי שברבות הימים היה למנהיג העדה שהוקמה מתוך ההריסות. פעמים רבות עמד כבר על סף מוות ונשאר איתן ברוחו, כשכל ימיו עמל לעשות למען זולתו ברוחניות ובגשמיות.
דומה כי הצלה זו של השניים הייתה למען הקם מחדש את פארה של חסידות באבוב, שרובה ככולה עלתה בכבשן האש.
בדרך לא דרך ניצל רבי נפתלי צבי, ועלה על אניית מפרש ישנה שהפליגה מרומניה לתורכיה. לאחר תלאות רבות הגיע לתורכיה ומשם לארץ ישראל. מאוחר יותר נפגש שוב עם אביו בארצות הברית, לאחר שגם הוא ניצל בנסים מופלאים.
נפטר י"ב באדר ב' תשס"ה. לאחר פטירתו בשנת תשס"ה, מונה חתנו כבנו רבי מרדכי דוד אונגער לממשיך דרכו.
מקים את מוסדות באבוב
במשך כל השנים עמד רבי נפתלי צבי לימין אביו בהקמת פארה של חסידות באבוב בארה"ב ובעולם כולו, בהקמת מוסדות חינוך על טהרת הקודש. לאחר פטירת אביו האדמו"ר לפני כחמש שנים, מילא רבי נפתלי צבי את מקומו בהנהגת העדה.
האדמו"ר התגורר בשכנות למזכיר הרבי הרב יהודה לייב גרונר, ולעיתים תכופות היה מתעניין אצלו לשלומו של הרבי, ועל אודות פעולותיו. בשנת תשל"ח, לאחר המאורע הבריאותי, הרבה בשם אביו האדמו"ר לשאול בשלום הרבי.
סיפר אחד מאנ"ש כי לפני מספר שנים, השתתף ביחד עם האדמו"ר מבאבוב בחתונה, שם היו כמה חסידים שלעגו על אמונתם של חסידי חב"ד אודות כך שהרבי הוא המלך המשיח. האדמו"ר לא נתן לחסידיו ללעוג, ואמר כי אביו האדמו"ר הסכים שהאדמו"ר מליובאוויטש ראוי להיות משיח, אבל שיתגלה כבר.
בשנת תשמ"ח, בעת ה'שבעה' על הרבנית הצדקנית מרת חיה מושקא, הגיע רבי נפתלי צבי לרבי כדי להביע את ניחומיו.
מקור
| הקודם: האדמו"ר רבי שלמה הלברשטם |
אדמו"רי באבוב א' מנחם אב תש"ס - י"ב אדר ב' תשס"ה |
הבא: האדמו"ר רבי מרדכי דוד אונגר |