נפש: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
שורה 33: שורה 33:


===רוח===
===רוח===
[[רוח]] היא הדרגה השניה בדרגות ה[[נשמה]]. דרגה זו שוכנת ב[[לב]], וענינה הוא ה[[מדות]], [[אהבה]] ו[[יראה]] וכדומה. דרגה זו של ה[[נשמה]] היא כנגד אות [[וא"ו]] של [[שם הוי"ה]].
[[רוח]] היא הדרגה השניה בדרגות ה[[נשמה]]. דרגה זו שוכנת ב[[לב]], וענינה הוא ה[[מדות]], [[אהבה]] ו[[יראה]] וכדומה. דרגה זו של ה[[נשמה]] היא כנגד אות [[וא"ו]] של [[שם הוי"ה]]. אצל גוי יש את חלק הרוח, מה שאין כן אצל בהמה שיש לה רק נפש.
 
===נשמה===
===נשמה===
[[נשמה]] היא הדרגה השלישית בדרגות ה[[נשמות]], והדרגה הגבוהה ביותר המתלבשת באופן [[פנימי]]. דרגה זו שוכנת ב[[מוח]]. דרגה זו היא כנגד [[ה"א]] ראשונה של [[שם הוי"ה]]
[[נשמה]] היא הדרגה השלישית בדרגות ה[[נשמות]], והדרגה הגבוהה ביותר המתלבשת באופן [[פנימי]]. דרגה זו שוכנת ב[[מוח]]. דרגה זו היא כנגד [[ה"א]] ראשונה של [[שם הוי"ה]]

גרסה מ־01:33, 2 במרץ 2010

הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה אתם מתבקשים שלא לערוך ערך זה בטרם תוסר הודעה זו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניחי התבנית.
אם הדף לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך רצוי לתת קודם תזכורת בדף שיחת הכותבים.

נפש זהו החלק הרוחני המופשט המקיים והמחיה את האדם.

זהו החלק שבנשמה שמתלבש להחיות את הגוף. היא מפעילה את הגוף ואיבריו ואת כוחות העשייה. בעבודת-ה', 'נפש' היא החוויה הנפשית המניעה את האדם לקיים בפועל את התורה והמצוות.

נשמה היא כינוי כללי לישות רוחנית המחיה את האדם באשר הוא אדם, בין אם הוא יהודי ובין אם לאו.

הנשמה עצמה היא אור פשוט בלי התחלקות של שכל ומידות. ואם כן מובן כי כל הכוחות של הנפש הם בחינת לבושים לנפש, ולא מעצם הנפש. ואף שכתוב כי הנפש מתחלקת לשכל ומדות הכוונה היא שביחס למחשבה דיבור ומעשה, שהם לבושים ממש, נחשבים הכוחות הפנימיים כחלק ממהות הנפש. אבל מובן כי הנשמה עצמה אין בה התחלקות.

עוד מובן שבכל כוחות הנשמה יש שינויים, כי במידות יש קטנות וגדלות, שהקטן אוהב דברים קטנים, וכן יש חילוק במוחין. וכל זה אינו שייך בעצמיות הנשמה שהיא אינה מקבלת שינויים כלל.


מבנה הנשמה

הרמב"ם והרמב"ן

ישנה מחלוקת בין גדולי-ישראל באם מדובר בנשמה אחת בעלת חלקים שונים, או שמא מדובר בכמה נשמות, שלכל אחת פעולה נפרדת. הרמב"ם סובר שמדובר בנשמה אחת, המחולקת לג' פעולות. הרמב"ן סובר שמדובר בשלוש נשמות ממש. שלושת החלקים או הפעולות נקראות בשם "נפש השכלית", "נפש החיונית", ו"נפש הטבעית".

תורת החסידות

בחסידות מוסבר שיש ליהודי שתי נשמות שהן הנפש הבהמית והנפש אלוקית. הנפש בהמית ביהודי שורשה היא מקליפת נוגה והנפש אלוקית היא חלק אלוקה ממעל ממש. למי שאינו יהודי יש נפש אחת, והיא נפש הבהמית שאינה מקליפת נוגה כמו ביהודי, אלא מג' קליפות הטמאות.

כאשר גר נתגייר, התברר למפרע כי נפשו הבהמית לא היתה מג' קליפות הטמאות כבכל הנכרים, אלא מקליפת נוגה כמו היהודי.

בנוגע למבנה הנפש לדעת הרמב"ם והרמב"ן שהובאו לעיל, החסידות פוסקת כדעת הרמב"ם ואומרת שנפש השכלית והנפש הטבעית הם חלקים של הנפש הבהמית. במקום אחר בחסידות מוסבר שהנפש השכלית היא ממוצע בין הנפש הבהמית לנפש האלוקית. מוסבר כי הנפש השכלית היא גם מקליפת נוגה אך היא מוחין ולא מידות כמו הנפש הבהמית, והיא מהדרגות העליונות שבקליפת נוגה.


דרגות הנפש

בנפש האדם חמש דרגות; נפש, רוח, נשמה, חיה ויחידה (או בקיצור נרנח"י). שלושת הדרגות הראשונות (נפש, רוח ונשמה) מתייחסים לכוחות הפנימיים באדם והשתיים האחרונים (חיה ויחידה) הם כוחות המקיפים.

נפש

נפש היא הדרגה הנמוכה בנשמה. דרגה זו מתלבשת בגוף להחיות אותו. נפש היא כנגד ה"א אחרונה של שם הוי"ה.

רוח

רוח היא הדרגה השניה בדרגות הנשמה. דרגה זו שוכנת בלב, וענינה הוא המדות, אהבה ויראה וכדומה. דרגה זו של הנשמה היא כנגד אות וא"ו של שם הוי"ה. אצל גוי יש את חלק הרוח, מה שאין כן אצל בהמה שיש לה רק נפש.

נשמה

נשמה היא הדרגה השלישית בדרגות הנשמות, והדרגה הגבוהה ביותר המתלבשת באופן פנימי. דרגה זו שוכנת במוח. דרגה זו היא כנגד ה"א ראשונה של שם הוי"ה

חיה

חיה היא הדרגה הרביעית בנשמה. דרגה זו אינה מתלבשת באופן פנימי אלא היא בבחינת מקיף. מקיף זה נקרא בשם מקיף הקרוב. דרגה זו היא כנגד אות יו"ד של שם הוי"ה

יחידה

יחידה היא הדרגה הגלויה העליונה ביותר בנשמה. דרגה זו אינה מתלבשת באופן פנימי אלא היא בבחינת מקיף, ובפרטות, מקיף זה נקרא בשם מקיף הרחוק. דרגה זו היא כנגד קוצו של יו"ד של שם הוי"ה.

לקריאה נוספת

  • רמב"ם, תחילת פרק א' מ"שמונה פרקים להרמב"ם" (הקדמתו לפירושו על פרקי-אבות).
  • הרמב"ן, פירושו על התורה בספר בראשית פרק ב' פס' ז'.
  • ספר-המאמרים קיץ ה'ש"ת ד"ה "אשרינו מה טוב חלקנו" אות ו', ד"ה אם בחקותי תלכו" אות ו' ואות ז', ד"ה "חביב אדם" אות ג' ואות ד'
  • ספר המאמרים תש"מ, ד"ה "כי ישאלך בנך" אור לי"א ניסן ה'תש"מ.