ילד מיוחד

ילד מיוחד, הינו שם שהרבי הנחיל לילדים עם מוגבלות שכליות או נפשיות, יחד עם השם, הרבי הנחה דרך מחודשת ומהפכנית, בטיפול בילדים במצבים אלו, דבר שהשפיע על טיפול בילדים ואנשים אלו בכל העם היהודי, ובעולם כולו.

עיקרי השיטה

במכתב תשובה לד"ר ברוברט ווילקס, מבתי רפואה קוני איילנד בתשל"ט הנחה הרבי שש נקודות יסודות בטיפול בתופעה:

1. על העובד הסוציאלי או המורה, וכן כל מי שעוסק עם ילדים הלוקים בפיגור, לצאת מהנחת היסוד שהפיגור הינו, בכל אחד מהמקרים, נכות ארעית בלבד, ושבמשך הזמן בוודאי יתכנו שיפורים ואף משמעותיים למדי. צריך לנקוט בגישה זו מבלי להתחשב בהצהרות ובתחזיות של מומחים בתחום.

הסיבה לגישה זו היא, קודם כל כיון שזה תנאי מוקדם להצלחה גדולה יותר בהתמודדות עם הלוקים בפיגור. מלבד זאת, בהתחשב בצעדי הענק שנעשו במדע הרפואי, בידע האנושי, במתודולוגיה וביישומם - אין ספק שגם בתחום זה יהיו התפתחויות מרחיקות לכת. כך שעצם הביטחון שהתקדמות שכזו היא בגדר האפשרי, הדבר ישרה התלהבות רבה יותר בעבודה זו, ויש לקוות שיעורר גם מחקר אינטנסיבי יותר.

2. כשם שהגישה האמורה חשובה מנקודת המבט של העובד הסוציאלי ושל המחנך, כך חשוב לעודד את החניכים עצמם - הן באופן מילולי והן באופן ההדרכה איתם. שיחושו בטוחים כי אין הם חלילה "מקרים" ובוודאי שלא מקרים אומללים או חסרי תקווה, אלא שהקושי שלהם הינו, כנ"ל, ארעי בלבד, וכי במאמץ משותף של המחנך ושל החניך, ניתן לזרז ולהעצים את השיפור המיוחל.

3. למותר לציין, שצריכים להיזהר שלא להגזים בציפיות על ידי הבטחות מופרכות, היות שתקוות-שווא יגרמו להתפכחות מאכזבת, אבדן האמינות ותוצאות בלתי רצויות נוספות. עם זאת, ברור שניתן למצוא דרך להימנע מטיפוח תקוות שווא, ויחד עם זאת להעניק עידוד שקול.

4. כחלק מהגישה דלעיל, אציע דבר שככל הידוע לי טרם נוסה - יש לשתף (חלק) מהחניכים בצורה כלשהיא של מנהיגות, כמו ראשי-צוות, מנהיגי קבוצות וכדומה, מבלי לעורר קנאה אצל האחרים. ניתן למנוע את הקנאה באמצעות בחירות לפי וותק, הישגים מיוחדים, התנהגות למופת וכו'.

5. באשר למאמצים שנעשו בשנים האחרונות להקים "בתים קבוצתיים" לאלו הלוקים בפיגור, שלפי דבריך, הדבר הינו נושא למחלוקת - צפוי כי כמו כל דבר בעולם הלא מושלם שלנו, יש בו מעלות וחסרונות. אולם אני מאמין שהגישה צריכה להיות כמו לכל תלמיד או סטודנט המבלים חלק מזמנם בסביבה קבוצתית - בית ספר, פנימייה, מחנה קיץ וכו', וחלק מזמנם בחיק המשפחה, בין אם זה בכל יום או בסופי שבוע וכו'. רק על ידי גישה והערכה יחידנית ניתן לאבחן לאיזו קטגוריה משתייך כל אחד.

6. לבטח אין צורך להדגיש באריכות, שכמו בכל מקרה הקשור עם יהודים, יש לקחת בחשבון את צרכי היהדות הספציפיים שלהם. הדבר אמור במיוחד לגבי ילדים יהודיים הלוקים בפיגור, אך לעיתים קרובות מדי, אין שימת לב לכך.

קישורים חיצוניים

• "תשורה מיוחדת": מבטו של הרבי לילדים המיוחדים
• פרופסור ראובן פורנשטיין על השיטה של הרבי לילדים מיוחדים