תומכי תמימים ראשון לציון (גדולה): הבדלים בין גרסאות בדף
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
חיים לוי יצחק (שיחה | תרומות) תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
| שורה 21: | שורה 21: | ||
==היסטוריה== | ==היסטוריה== | ||
הישיבה בעת הקמתה נועדה עבור בחורים מישיבות תיכוניות ומישיבות ההסדר, שעדיין לא בשלו התנאים להשתלב בישיבת [[תומכי תמימים]] ותיקה. בשנת [[תש"ע]] נפתחה הישיבה גם ל[[תמימים]] מבתים [[חב"ד]]יים המונים כיום את רוב תלמידי הישיבה. | הישיבה הוקמה בשנת תשס"ו ע"י הרב שי הרמתי (ששימש כראש הישיבה עד שנת תש"ע) הרב חיים לוי יצחק גינזבורג הרב שמעון וויצהנדלר והרב מנחם קעניג.בעת הקמתה נועדה עבור בחורים מישיבות תיכוניות ומישיבות ההסדר, שעדיין לא בשלו התנאים להשתלב בישיבת [[תומכי תמימים]] ותיקה. בשנת [[תש"ע]] נפתחה הישיבה גם ל[[תמימים]] מבתים [[חב"ד]]יים המונים כיום את רוב תלמידי הישיבה. | ||
בשנת [[תשע"ב]] נפתחה בישיבה מסגרת של [[מכון סמיכה]], בראשה עומד הרב אלחנן רקובר מירושלים, אשר מוסר גם שיעורים בענייני הלכה ומנהג מדי שבוע. | בשנת [[תשע"ב]] נפתחה בישיבה מסגרת של [[מכון סמיכה]], בראשה עומד הרב אלחנן רקובר מירושלים, אשר מוסר גם שיעורים בענייני הלכה ומנהג מדי שבוע לתלמידי הישיבה. | ||
בשנת [[תשע"ג]] הוכנס [[ספר תורה]], ובשנת [[תשע"ד]] [[הדפסת התניא|הודפס ספר התניא]] בהיכל הישיבה. | בשנת [[תשע"ג]] הוכנס [[ספר תורה]], ובשנת [[תשע"ד]] [[הדפסת התניא|הודפס ספר התניא]] בהיכל הישיבה. | ||
לקראת שנת הלימודים | לקראת שנת הלימודים [[תש"פ]] עברה הישיבה שינוי יסודי, מהלך שהתבטא בכך שעד אז כל שיעור מנה לערך כעשרה בחורים ואף פחות, ומשנה זו כל שיעור מונה כשלושים תמימים. | ||
לקראת מעבר הישיבה לשנת הלימודים [[תשפ"א]] ערכה הישיבה קמפיין התרמה. | לקראת מעבר הישיבה לשנת הלימודים [[תשפ"א]] ערכה הישיבה קמפיין התרמה. | ||
גרסה מ־01:38, 6 בפברואר 2022
| תומכי תמימים ליובאוויטש, ראשון לציון | |
|---|---|
 מבנה הישיבה | |
| אפיון | ישיבה גדולה |
| תאריך יסוד | אלול תשס"ו |
| מיקום | קריית קאליב ראשון לציון. |
| ראש הישיבה | הרב שמעון וייצהנדלר |
| מספר תלמידים | 70 |
| קובץ הערות | הערות התמימים ואנ"ש, מגזין החייל. |
ישיבת תומכי תמימים ראשון לציון הינה ישיבה גדולה שנוסדה בשנת תשס"ו על ידי הרב יואל רוזן ובראשה עומד הרב שמעון ויצהנדלר.
היסטוריה
הישיבה הוקמה בשנת תשס"ו ע"י הרב שי הרמתי (ששימש כראש הישיבה עד שנת תש"ע) הרב חיים לוי יצחק גינזבורג הרב שמעון וויצהנדלר והרב מנחם קעניג.בעת הקמתה נועדה עבור בחורים מישיבות תיכוניות ומישיבות ההסדר, שעדיין לא בשלו התנאים להשתלב בישיבת תומכי תמימים ותיקה. בשנת תש"ע נפתחה הישיבה גם לתמימים מבתים חב"דיים המונים כיום את רוב תלמידי הישיבה.
בשנת תשע"ב נפתחה בישיבה מסגרת של מכון סמיכה, בראשה עומד הרב אלחנן רקובר מירושלים, אשר מוסר גם שיעורים בענייני הלכה ומנהג מדי שבוע לתלמידי הישיבה.
בשנת תשע"ג הוכנס ספר תורה, ובשנת תשע"ד הודפס ספר התניא בהיכל הישיבה.
לקראת שנת הלימודים תש"פ עברה הישיבה שינוי יסודי, מהלך שהתבטא בכך שעד אז כל שיעור מנה לערך כעשרה בחורים ואף פחות, ומשנה זו כל שיעור מונה כשלושים תמימים.
לקראת מעבר הישיבה לשנת הלימודים תשפ"א ערכה הישיבה קמפיין התרמה. נכון לשנת תשפ"א מונה הישיבה כ-70 תלמידים.
הישיבה הקטנה
לקראת שנת הלימודים תשפ"א החליטה הנהלת הישיבה הגדולה להקים גם ישיבה קטנה בעיר כסניף של הישיבה הגדולה, לצוות ההרכב הראשוני של הישיבה התמנה הרב זלמן פלדמן כמנהל רוחני, הרב לוי דורון והרב שלום דובער טאלער כמשפיעים, הרב מנחם קעניג כיועץ חינוכי והרב חי קלנגל כמשגיח.
מבנה הישיבה
בתקופת הקמתה על ידי הרב יואל רוזן הייתה הישיבה במרכז העיר בסמיכות לבית הכנסת הגדול ברחוב פינסקר. בשנת תשס"ט עברה למזרח העיר (שיכון המזרח) לבניין תלמוד תורה של ש"ס שנסגר, בסמיכות לתלמוד תורה החב"די, ולאחר שנה עברה לשכונה החרדית בעיר, קריית קאליב[1]. בתחילה שכרה הישיבה רק את קומת הקרקע וכעבור שנתיים החלה לשכור קומה נוספת.
מפעולות הישיבה
הישיבה גדולה בראשון לציון מתאפיינת בעיקר בפעילויות אותם מארגנים תלמידיה, מהם נתן למנות:
- פרסום משיח - בהזדמנויות שונות יוצאים התמימים למבצע פרסום משיח על ידי תליית דגלים והדבקת פוסטרים (על חשבון זמנם הפנוי ומחוץ לסדרים).
- יפוצו מעיינותיך - מדי ליל שישי מתארגנים מספר קבוצות של תמימים שמחלקים עלונים לשבת (בעיקר גיליונות אחרית הימים ושיחת הגאולה) ברחבי הארץ.
- מבצע קידוש - מדי ליל שבת יוצאים מספר תמימים מהישיבה לזכות יהודים בשמיעת קידוש.
- הקהלת קהילות - התמימים בישיבה לומדים חסידות עם אברכים שאינם חב"דיים בחברותא ובאופן ווירטואלי. וכן מדי שבוע מוסרים שיעורים בישיבות חסידי פולין.
- מידי שבוע עולה סרטון לרשת ובו תימצות הדבר מלכות השבועי.
הוצאה לאור
החל מחודש אייר תשע"ח החל לצאת לאור על ידי תלמידי וצוות הישיבה גיליון 'החייל' הכולל כתבות תורניות בנושאים הנלמדים בישיבה וכתבות השקפה חסידיות, הגיליון נקרא בשם 'החייל' על שם המדור המרכזי בגיליון, המספר את סיפורו של תמים בדור השביעי ומבוסס על דמויות ומקרים שאירעו בישיבה לאורך השנים, בשנת תשפ"א לוקט המדור לספר. מיד לאחר סיום כתיבת פרק החייל החלו בכתיבת חלקו השני של הספר שנקרא בשם "הלמדן" המבוסס גם הוא על אירועים שאירעו בישיבה.
בנוסף לכך מזמן לזמן מוציאה הישיבה לאור קובץ מפרשים המלקט את המפרשים העוסקים בסוגיות הנלמדות בישיבה מסוכמים ומבוארים על ידי רבני הישיבה. האחראי להוצאת הקובץ הוא הרב יוסף יצחק רוך ר"מ ומשפיע בישיבה. כמו כן בשנת תשפ"א החל לצאת קובץ מפרשים לסדרי הלכה.
לקראת י' שבט תשפ"ב הוציאה הישיבה ספר הערות התמימים ואנ"ש (290 עמודים) ובו מאמרים עם פיענוחים, קובץ 'אוצרות' ובו פירושים של רבותינו נשיאנו על מסכת שבת שנלמדת בשנה זו בכלל ישיבות תות"ל בעולם, והערות של התמימים ורבני הישיבה[2].
צוות הישיבה
- ראש הישיבה ר"מ ש"ב ומשפיע ש"ג- הרב שמעון ויצהנדלר.
- מנכ"ל הישיבה - הרב אלירן שלום.
- הרב ישראל קופצ'יק - משפיע שיעור ג'
- הרב לב לייבמן - משפיע שיעור ב'
- הרב חיים אלתר בן ציון פרישמן משפיע שיעור ב'
- הרב חיים משה אלפרוביץ' - משפיע שיעור א'
- הרב יוסף יצחק רוך - ר"מ ומשפיע שיעור א'
- הרב חיים טל - ר"מ שיעור א'
- הרב אלחנן רקובר - ר"מ שיעור ג'.
- הרב טוביה בולטון
- הרב שמואל מרדכי נוטיק
- הרב ירחמיאל רוך
- הרב מאיר כהן
- הרב יעקב לנצ'נר
- הרב לוי יוסף יצחק קראוס
- הרב מנחם מענדל קעניג
- הרב אליעזר יוסף חי קלנגל (משגיח ראשי)
- הרב אביחי פנחס רוטשילד
- הרב מנחם מענדל הרצל
צוות הישיבה בעבר
- הרב שי הרמתי - ראש הישיבה (תשס"ו - תשס"ט).
- הרב יואל חיים רוזן - מנכ"ל הישיבה (תשס"ו - תשע"ח).
- הרב אברהם בן ציון מייזליש - משפיע ראשי (תשע"א - תשע"ה).
- הרב חיים לוי יצחק גינזבורג - משפיע ראשי (תשע"ה - תשע"ט).
- הרב זלמן ניסן פנחס נוטיק - משפיע ראשי (תשע"ט - תשפ"א).
קישורים חיצוניים
- אתר בו מופיעים שיעורים מרבני הישיבה
- תקיית 'גוגל דרייב' המכילה את גליונות 'החייל' שיו"ל על ידי הישיבה
הערות שוליים
- ↑ על קריית קאליב היה מענה מהרבי לישיבת אחי תמימים ראשון לציון (לפני שעברה לכפר חב"ד) לשאלתם בדבר מיקום הישיבה בקריית קאליב: "עוד חזון למועד".
- ↑ תות"ל ראשל"צ: מנחת עשיר – קובץ הערות לכבוד י' שבט
