ישראל שמעון קלמנסון: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:קלמנסון.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב קלמנסון בערב יום כיפור עם הרבי]] | [[קובץ:קלמנסון.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב קלמנסון בערב יום כיפור עם הרבי]] | ||
{{מפנה|ישראל שמעון קלמנסון|ישראל שמעון קלמנסון (חבר ועד הנחות בלה"ק)}} | {{מפנה|ישראל שמעון קלמנסון|ישראל שמעון קלמנסון (חבר ועד הנחות בלה"ק)}} | ||
| שורה 8: | שורה 7: | ||
נולד ב[[ט"ו בשבט]] [[תרד"ע]] לאביו ר' [[שניאור זלמן קלמנסון]] ולאמו מרת מנוחה ב[[עיירה]] [[וויטבסק]], ובשעת ה[[ברית]] נקרא על שם סבו ר' [[ישראל שמעון קלמנסון (הראשון)|ישראל שמעון קלמנסון]]. בילדותו עברה המשפחה לפושקינה, פרבר של [[לנינגרד]], שם החלה להתפתח קהילה חב"דית. | נולד ב[[ט"ו בשבט]] [[תרד"ע]] לאביו ר' [[שניאור זלמן קלמנסון]] ולאמו מרת מנוחה ב[[עיירה]] [[וויטבסק]], ובשעת ה[[ברית]] נקרא על שם סבו ר' [[ישראל שמעון קלמנסון (הראשון)|ישראל שמעון קלמנסון]]. בילדותו עברה המשפחה לפושקינה, פרבר של [[לנינגרד]], שם החלה להתפתח קהילה חב"דית. | ||
בחורף תרפ"ו נסע ללמוד ב[[תומכי תמימים נעוועל]] ובהמשך בין | בחורף [[תרפ"ו]] נסע ללמוד ב[[תומכי תמימים נעוועל]] ובהמשך נדד בין ישיבות [[תומכי תמימים]] המחתרתיות, ביניהם: [[תומכי תמימים קרמנצ'וג]], [[תומכי תמימים פולוצק]] ו[[תומכי תמימים אודסה]] עד לשנת [[תרצ"ב]]. | ||
התחתן בי' כסלו [[תרצ"ו]] עם רעייתו מרת חיה שרה בתו של הרב [[משה גייסינסקי]] שו"ב בקריביורוג. הזוג התגוררו בסמיכות לבית הוריו בפרבר פושקינה הסמוך | התחתן בי' כסלו [[תרצ"ו]] עם רעייתו מרת חיה שרה בתו של הרב [[משה גייסינסקי]], [[שו"ב]] בקריביורוג. הזוג התגוררו בסמיכות לבית הוריו בפרבר פושקינה הסמוך ל[[לנינגרד]]. | ||
בזמן [[מלחמת העולם השנייה]] נדדו יחד עם משפחות חב"דיות נוספות | בזמן [[מלחמת העולם השנייה]] נדדו יחד עם משפחות חב"דיות נוספות מזרחה ושהו בקולחוז בורטיוק כשנתיים. בהמשך, עם קבלת הידיעות על התייסדות קהילה חב"דית משגשגת ב[[סמרקנד]], עברו להתגורר במקום. | ||
לאחר סיום המלחמה באמצע שנת [[תש"ו]] נסע, יחד עם הרב [[מרדכי שוסטרמן]] ל[[מוסקבה]] ומשם ל[[למברג]], ובט"ו [[אב]] [[תש"ו]] עברו את הגבול לפולין ובהמשך הגיעו למחנה העקורים ב[[פוקינג]], שם למד את מלאכת השחיטה וקיבל 'קבלה' מהרב [[אברהם אליהו פלוטקין]] והרב [[מענדל דוברוסקין]]. בפוקינג נולד לו בנו ר' שלום בער. | לאחר סיום המלחמה באמצע שנת [[תש"ו]] נסע, יחד עם הרב [[מרדכי שוסטרמן]] ל[[מוסקבה]] ומשם ל[[למברג]], ובט"ו [[אב]] [[תש"ו]] עברו את הגבול לפולין ובהמשך הגיעו למחנה העקורים ב[[פוקינג]], שם למד את מלאכת השחיטה וקיבל 'קבלה' מהרב [[אברהם אליהו פלוטקין]] והרב [[מענדל דוברוסקין]]. בפוקינג נולד לו בנו ר' שלום בער. | ||
בשנת [[תש"ט]] עקר בהוראת [[אדמו"ר הריי"צ]] ל[[ניו יורק]] והתיישב בשכונת 'איסט סייד', | בשנת [[תש"ט]] עקר בהוראת [[אדמו"ר הריי"צ]] ל[[ניו יורק]] והתיישב בשכונת 'איסט סייד'. בתקופה שלאחר [[הסתלקות]] אדמו"ר הריי"צ [[התקשרות|התקשר]] הרב קלמנסון אל [[הרבי]] בכל נימי נפשו, ובתקופת קבלת הנשיאות היה חלק מניין מצומצם של חסידים שהתלוו לרב [[ירחמיאל בנימינסון]], מזקני החסידים, שהקריא [[פ"נ]] עליון אדמו"ר הריי"צ, כדי ש'הרמ"ש' יתרצה לקבל עליו את עול הנשיאות. | ||
בשנת [[תשי"ד]] קיבל את תפקיד ה[[שוחט]] של תרנגול ה[[כפרות]] של [[הרבי]]. | בשנת [[תשי"ד]] קיבל את תפקיד ה[[שוחט]] של תרנגול ה[[כפרות]] של [[הרבי]]. בזכות היותו השוחט זכה בכל פעם להיכנס ל[[יחידות]] אחר כפרות. ביחידות זו הרבי היה מדבר עמו על ענייני שחיטה בכלל כמו גם על פרטים ב[[שחיטת ליובאוויטש]]. בשנים מאוחרות יותר ביקש הרבי להניאו מלפרוש מעבודת השחיטה, ואמר לו פעם ביחידות "מקומך אל תנח". ביחידויות אלו גם קיבל ברכות אישיות לו ולבני המשפחה. | ||
במשך השנים נהג הרבי לקחת ממנו [[יין]] (ללא [[סוכר]]) לקידוש ול[[ליל הסדר]]. לאחר פטירת ר' [[יוחנן גורדון]] ב[[תשכ"ט]], קיבל את התפקיד 'המלקה' במנהג של ערב יום הכיפורים. באופן טבעי התנגד בתחילה למלא תפקיד זה, אך הרבי הורה למסור לו כי השחיטה תלויה במלקות, ואז לקח על עצמו את התפקיד. | |||
היה חבר בצוות החינוכי בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]] ולימד תלמידים רבים את אומנות הזביחה כמו גם אברכים מהכולל בקראון הייטס. | |||
בשנותיו האחרונות מצב בריאותו התרופף וביום [[א' אדר|ראש חודש אדר]] [[תשע"ב]] נפטר בשיבה טובה. הלוויתו עברה מול [[770]]. | |||
==משפחתו== | ==משפחתו== | ||
*הרב [[שלום בער קלמנסון]] שליח הרבי ב[[סינסינטי]], אוהיו | *בנו, הרב [[שלום בער קלמנסון]] - שליח הרבי ב[[סינסינטי]], אוהיו | ||
*הרב [[מרדכי קלמנסון]] | *בנו, הרב [[מרדכי לייב קלמנסון]] - קראון הייטס | ||
* | *בתו מרת מרים גולדה אשת הרב יוסף בליז'ינסקי - ניו יורק | ||
* | *בתו מרת רחל לאה אשת הרב [[שמואל הבר]] מלפנים ראש ישיבת ב[[תומכי תמימים מוריסטון]] | ||
* | *בתו מרת ביתר רישא אשת הרב יעקב גרינבוים - קראון הייטס\לוס אנג'לס | ||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||
*'''[https://drive.google.com/file/d/1yY9_a2uAi6Z1Q8eqekAVwJ0fPeK-pzkf/view?usp=drivesdk השוחט של הרבי]''', [[שבועון בית משיח]] גיליון 825 | *[[שניאור זלמן ברגר]], '''[https://drive.google.com/file/d/1yY9_a2uAi6Z1Q8eqekAVwJ0fPeK-pzkf/view?usp=drivesdk השוחט של הרבי]''', [[שבועון בית משיח]] גיליון 825 {{בית משיח|}} | ||
{{מיון רגיל:קלמנסון, ישראל שמעון}} | {{מיון רגיל:קלמנסון, ישראל שמעון}} | ||
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]] | [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]] | ||
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]] | [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]] | ||
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים נעוועל]] | |||
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים קרמנצ'וג]] | [[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים קרמנצ'וג]] | ||
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים פולוצק]] | [[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים פולוצק]] | ||
גרסה מ־06:25, 2 בפברואר 2022
המונח "ישראל שמעון קלמנסון" מפנה לכאן. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו ישראל שמעון קלמנסון (חבר ועד הנחות בלה"ק).
הרב ישראל שמעון קלמנסון (ט"ו שבטתרע"ד-א' אדר תשע"ב) היה חבר הצוות החינוכי בישיבת תומכי תמימים המרכזית ב-770. שימש בקודש שו"ב. זכה להיות השוחט של תרנגול הכפרות של הרבי בערב יום כיפור וכן זכה להכין יין עבור הרבי לקראת חג הפסח.
תולדות חיים
נולד בט"ו בשבט תרד"ע לאביו ר' שניאור זלמן קלמנסון ולאמו מרת מנוחה בעיירה וויטבסק, ובשעת הברית נקרא על שם סבו ר' ישראל שמעון קלמנסון. בילדותו עברה המשפחה לפושקינה, פרבר של לנינגרד, שם החלה להתפתח קהילה חב"דית.
בחורף תרפ"ו נסע ללמוד בתומכי תמימים נעוועל ובהמשך נדד בין ישיבות תומכי תמימים המחתרתיות, ביניהם: תומכי תמימים קרמנצ'וג, תומכי תמימים פולוצק ותומכי תמימים אודסה עד לשנת תרצ"ב.
התחתן בי' כסלו תרצ"ו עם רעייתו מרת חיה שרה בתו של הרב משה גייסינסקי, שו"ב בקריביורוג. הזוג התגוררו בסמיכות לבית הוריו בפרבר פושקינה הסמוך ללנינגרד.
בזמן מלחמת העולם השנייה נדדו יחד עם משפחות חב"דיות נוספות מזרחה ושהו בקולחוז בורטיוק כשנתיים. בהמשך, עם קבלת הידיעות על התייסדות קהילה חב"דית משגשגת בסמרקנד, עברו להתגורר במקום.
לאחר סיום המלחמה באמצע שנת תש"ו נסע, יחד עם הרב מרדכי שוסטרמן למוסקבה ומשם ללמברג, ובט"ו אב תש"ו עברו את הגבול לפולין ובהמשך הגיעו למחנה העקורים בפוקינג, שם למד את מלאכת השחיטה וקיבל 'קבלה' מהרב אברהם אליהו פלוטקין והרב מענדל דוברוסקין. בפוקינג נולד לו בנו ר' שלום בער.
בשנת תש"ט עקר בהוראת אדמו"ר הריי"צ לניו יורק והתיישב בשכונת 'איסט סייד'. בתקופה שלאחר הסתלקות אדמו"ר הריי"צ התקשר הרב קלמנסון אל הרבי בכל נימי נפשו, ובתקופת קבלת הנשיאות היה חלק מניין מצומצם של חסידים שהתלוו לרב ירחמיאל בנימינסון, מזקני החסידים, שהקריא פ"נ עליון אדמו"ר הריי"צ, כדי ש'הרמ"ש' יתרצה לקבל עליו את עול הנשיאות.
בשנת תשי"ד קיבל את תפקיד השוחט של תרנגול הכפרות של הרבי. בזכות היותו השוחט זכה בכל פעם להיכנס ליחידות אחר כפרות. ביחידות זו הרבי היה מדבר עמו על ענייני שחיטה בכלל כמו גם על פרטים בשחיטת ליובאוויטש. בשנים מאוחרות יותר ביקש הרבי להניאו מלפרוש מעבודת השחיטה, ואמר לו פעם ביחידות "מקומך אל תנח". ביחידויות אלו גם קיבל ברכות אישיות לו ולבני המשפחה.
במשך השנים נהג הרבי לקחת ממנו יין (ללא סוכר) לקידוש ולליל הסדר. לאחר פטירת ר' יוחנן גורדון בתשכ"ט, קיבל את התפקיד 'המלקה' במנהג של ערב יום הכיפורים. באופן טבעי התנגד בתחילה למלא תפקיד זה, אך הרבי הורה למסור לו כי השחיטה תלויה במלקות, ואז לקח על עצמו את התפקיד.
היה חבר בצוות החינוכי בישיבת תומכי תמימים המרכזית ב-770 ולימד תלמידים רבים את אומנות הזביחה כמו גם אברכים מהכולל בקראון הייטס.
בשנותיו האחרונות מצב בריאותו התרופף וביום ראש חודש אדר תשע"ב נפטר בשיבה טובה. הלוויתו עברה מול 770.
משפחתו
- בנו, הרב שלום בער קלמנסון - שליח הרבי בסינסינטי, אוהיו
- בנו, הרב מרדכי לייב קלמנסון - קראון הייטס
- בתו מרת מרים גולדה אשת הרב יוסף בליז'ינסקי - ניו יורק
- בתו מרת רחל לאה אשת הרב שמואל הבר מלפנים ראש ישיבת בתומכי תמימים מוריסטון
- בתו מרת ביתר רישא אשת הרב יעקב גרינבוים - קראון הייטס\לוס אנג'לס
קישורים חיצוניים
- שניאור זלמן ברגר, השוחט של הרבי, שבועון בית משיח גיליון 825
