אליהו ליפסקר: הבדלים בין גרסאות בדף

גרסה אחרונה מ־13:29, 16 בינואר 2022

ר' אליהו (אלי) ליפסקר (כ"א בסיון ת"ש - כ' בשבט תשע"ז) היה בעל תפילה, מוזיקאי חב"די, כותב ומלחין שכונה על ידי הרבי "בעל המנגן שלי".

תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]

נולד בכ"א סיון ת"ש בעיר כותאיסי שבמערב גאורגיה לאביו הרב אריה זאב ליפסקר ולאמו מרת מלכה, במשפחה שמנתה 14 ילדים.

בשנת תש"ו הצליחה משפחתו לצאת מרוסיה במבצע שנודע לימים בשם יציאת רוסיה תש"ו, ועל פי הוראת וברכת אדמו"ר הריי"צ בט"ו בכסלו תש"ט עלתה משפחתו לישראל והתיישבו תחילה באופן זמני במעברה, ולאחר מכן עברו להתגורר בשיכון חב"ד המתהווה בלוד והיו מראשוני המתיישבים שייסדו את הקהילה החב"דית המקומית, הסמוכה לתחנת הרכבת.

בשנות ילדותו ונערותו למד במוסדות חב"ד המקומיים, ובחורף תשי"ז נסע לרבי יחד עם אחיו שניאור זלמן ללמוד בחצר הרבי בישיבת תומכי תמימים המרכזית - 770. במקביל לשקידתו על לימודו, החל בארצות הברית ללמוד מוזיקה אצל מורה מקצועי ובהמשך בבית ספר למוזיקה, כשהדבר נודע להנהלת הישיבה הוחלט לסלקו מן הישיבה, אולם כשהודיעו על כך לרבי ביחידות הקבועה לחברי ההנהלה הורה הרבי להשאיר אותו בישיבה ולעזור לו במימון ללימודי המוזיקה.

בשנת תשל"ז הקים ליפסקר את "קרן אברהם אליעזר" - במטרה להעניק לילדים מועטי יכולת הזדמנות להשתתף בקעמפ^[1].

קריירה מוזיקלית[עריכה | עריכת קוד מקור]

בשנת תש"כ, בעודו בחור בישיבה, התבקש לשלב רעיון מוזיקלי בפאראד שנערך לכבוד ל"ג בעומר על שדירת איסטערן פארקווי בחזית 770 בהשתתפות הרבי, והוא הקים תזמורת של ילדים מתופפים שעברו מול הרבי בתהלוכה.

בשנת תשכ"ג התחתן עם רעייתו מרת לאה לבית בוקטמן, ובני הזוג קבעו את מגוריהם בשכונת קראון הייטס.

בשנת תשכ"ז הקים את מקהלת הילדים 'אלי והילדים', שהייתה המקהלה החרדית הראשונה בניו יורק. המקהלה הופיעה בקרב קהילות יהודיות ברחבי ארצות הברית וישראל, בין ילדי המקהלה היה הזמר אברהם פריד. אחד השירים המפורסמים של המקהלה היה "ישמחו". ליפסקר היה גם הראשון שהקליט את הניגונים החב"דים "פדה בשלום" ו"הנרות הללו" ועוד.

במסגרת עבודתו הוא הקליט את נוסח התפילה החב"די לימים הנוראים^[2], שבתות וחגים.

בימים הנוראים שימש כבעל תפילה במניין של הרבי ב-770, שהתבטא אודותיו שהוא 'הבעל המנגן שלי'. בנוסף, שימש כחזן בבתי כנסת בקהילות שונות בעולם, הוציא מספר אלבומים וכן השתתף כחזן אורח באלבומים נוספים, כמו ניח"ח ועוד.

שימש כחבר בועדת הניגונים ליובאוויטש, וכתב תווים לספר הניגונים.

בכ' שבט תשע"ז נפטר ממחלה קשה בגיל 76, ונטמן בבית העלמין על שם מונטיפיורי בניו יורק בסמיכות לאוהל אדמו"ר הריי"צ.

משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]

בתו פערל רייזל שושנה רעיית הרב מנחם מנדל הכהן כצמאן
בנו הרב יוסף יצחק ליפסקר ורעייתו חנה
בנו הרב מנחם מנדל ליפסקר רעייתו איטה שרה

דיסקוגרפיה חלקית[עריכה | עריכת קוד מקור]

אליך ה' אקרא
יבנה המקדש
אנחנו נביא משיח עכשיו - תשמ"א
ניגונים חסידים אורגנלים 1
ניגונים חסידים אורגנלים 2
פרחי ציון, (שני דיסקים) - תשמ"ה
אשא עיני אל ההרים - תשמ"ז
שירה חדשה שבחו גאולים
הנרות הללו
נוסח התפילה לשבת
נוסח התפילה לראש השנה ויום כיפור^[3]
נוסח התפילה לשלש הרגלים, הלל ותפילת הגשם וטל

כמו כן הוציא שני ספרי מוזיקה המכילים תווי ניגוני חב"ד.

לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]

חיים גיל, פס הקול נדם, עיתון כפר חב"ד, גיליון 1696, כ"ח בשבט תשע"ז
שניאור חביב ואברהם רייניץ, הבעל מנגן של הרבי, בשבועון בית משיח גיליון 1058

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

ספר הניגונים ההקלטות של ר' אלי ליפסקר על סדר ספר הניגונים
שניאור חביב, גלו את הזדמנות חייכם, טור שהתפרסם בשבועון בית משיח ועוסק בסיפור מחיי ר' אלי ליפסקר, כ"ז בשבט ה'תשע"ז
האיש שהרבי כינה אותו: "הבעל מנגן שלי", כ"ג בשבט ה'תשע"ז
מירי שניאורסון, לזרוק מהישיבה? מה למדתי מסיפור על דודי, בעל המנגן אלי ליפסקר, באתר חרדים 10
יאיר בורוכוב, "עורי נא, התעוררי נא": לזכר ר' אלי ליפסקר באתר col, שבט תשע"ז
וידאו היום: סגירת מעגל מרגשת באתר col, אב תשע"ז
[www.93fm.co.il/radio/384201/ "ער איז מיין בעל מנגן" • לייבל'ה ליפסקר מספר על הדוד אלי] רדיו קול חי כ"ו בשבט תשע"ז
צבי סופר, קטעי חזנות שלו אתר col

הערות שוליים

↑ 40 שנה לרצח שזיעזע את קראון הייטס באתר col כ"ז בסיוון תשע"ז
↑ כנסו לאווירה: נוסח תפילות ראש השנה עם ר' אלי ליפסקר, אתר col אלול תשע"ט
↑ לשמיעה

[1] 40 שנה לרצח שזיעזע את קראון הייטס באתר col כ"ז בסיוון תשע"ז

[2] כנסו לאווירה: נוסח תפילות ראש השנה עם ר' אלי ליפסקר, אתר col אלול תשע"ט

[3] לשמיעה

[1]

[2]

[3]

@@ שורה 7: / שורה 7: @@
 בשנת [[תש"ו]] הצליחה משפחתו לצאת מרוסיה במבצע שנודע לימים בשם [[יציאת רוסיה תש"ו]], ועל פי הוראת וברכת אדמו"ר הריי"צ בט"ו בכסלו [[תש"ט]] עלתה משפחתו לישראל והתיישבו תחילה באופן זמני במעברה, ולאחר מכן עברו להתגורר בשיכון חב"ד המתהווה ב[[לוד]] והיו מראשוני המתיישבים שייסדו את הקהילה החב"דית המקומית, הסמוכה לתחנת הרכבת.
-בשנות ילדותו ונערותו למד במוסדות חב"ד המקומיים, ובחורף [[תשי"ז]] [[נסיעה לרבי|נסע לרבי]] יחד עם אחיו [[שניאור זלמן ליפסקר|שניאור זלמן]] ללמוד בחצר [[הרבי]] ב[[ישיבת תומכי תמימים המרכזית - 770]]. במקביל לשקידתו על לימודו, החל בארצות הברית ללמוד מוזיקה אצל מורה מקצועי ובהמשך בבית ספר למוזיקה, כשהדבר נודע להנהלת הישיבה הוחלט לסלקו מן הישיבה, אולם כשהודיעו על כך לרבי ביחידות הקבועה לחברי ההנהלה הורה הרבי להשאיר אותו בישיבה ולעזור לו במימון ללימודי המוזיקה.
+בשנות ילדותו ונערותו למד במוסדות חב"ד המקומיים, ובחורף [[תשי"ז]] [[נסיעה לרבי|נסע לרבי]] יחד עם אחיו [[אלתר שניאור זלמן ליפסקר|שניאור זלמן]] ללמוד בחצר [[הרבי]] ב[[ישיבת תומכי תמימים המרכזית - 770]]. במקביל לשקידתו על לימודו, החל בארצות הברית ללמוד מוזיקה אצל מורה מקצועי ובהמשך בבית ספר למוזיקה, כשהדבר נודע להנהלת הישיבה הוחלט לסלקו מן הישיבה, אולם כשהודיעו על כך לרבי ביחידות הקבועה לחברי ההנהלה הורה הרבי להשאיר אותו בישיבה ולעזור לו במימון ללימודי המוזיקה.
 בשנת [[תשל"ז]] הקים ליפסקר את "קרן אברהם אליעזר" - במטרה להעניק לילדים מועטי יכולת הזדמנות להשתתף ב[[גן ישראל|קעמפ]]{{הערה|[http://www.col.org.il/חדשות_חבד_40_שנה_לרצח_שזיעזע_את_קראון_הייטס_104979.html 40 שנה לרצח שזיעזע את קראון הייטס] באתר col כ"ז בסיוון תשע"ז}}.