תקנת המשקה – הבדלי גרסאות

אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1:
בש"פ שמיני, [[שבת מברכים]] חודש [[אייר]] [[תשכ"ג]] , בעקבות מאורע בלתי רצוי שהתרחש כתוצאה משתיית ה'[[משקה]]' יתר על המדה, יצא [[כ"ק אדמו"ר שליט"א]] בתקנה לכלל אנ"ש, ובפרט לאלו שקודם לגיל ארבעים ובייחוד לתלמידי התמימים, למעט בשתיית ה'[[משקה]]' (ישנם כאלה אבל הטוענים כי הגזירה הינה '[[אתערותא דלעילא]]' ובלי כל קשר לאף אחד מהחסידים).
בש"פ שמיני, [[שבת מברכים]] חודש [[אייר]] [[תשכ"ג]] , בעקבות מאורע בלתי רצוי שהתרחש כתוצאה משתיית ה'[[משקה]]' יתר על המדה, יצא [[כ"ק אדמו"ר שליט"א]] בתקנה לכלל אנ"ש, ובפרט לאלו שקודם לגיל ארבעים ובייחוד לתלמידי התמימים, למעט בשתיית ה'[[משקה]]' (ישנם כאלה אבל הטוענים כי הגזירה הינה '[[אתערותא דלעילא]]' ובלי כל קשר לאף אחד מהחסידים).


במשך השנים הזכיר [[כ"ק אדמו"ר שליט"א]] את "הגבלת המשקה" שוב ושוב, ואף פעמים דיבר בחריפות על הזהירות הנדרשת מהשתייה יתר על המידה.
במשך השנים הזכיר [[כ"ק אדמו"ר שליט"א]] את "הגבלת המשקה" שוב ושוב, ואף פעמים דיבר בחריפות<REF>ראה משיחת ש"פ נשא תשכ"ח – שיחות קודש תשכ"ח ח"ב (" . . הרי הוא כזה שוטה שלא יודע איפה הוא אוחז בעולם שאין שוטה יותר גדול מזה שאוחז עצמו לחכם . . וכשיודעים שהוא חב"ד'ניק הרי הוא ממאיס את כל חב"ד!"). משיחת ש"פ דברים תש"מ (" . . ודווקא אז כשהוא לא שותה, הוא בחור טוב ותמים טוב"). משיחת ש"פ כי תשא תשד"מ – תו"מ תשד"מ ח"ב עמ' 1087 ואילך (" . . אין זו חלוקת וודקה, שבא פלוני ואומר "ז'יד, דאַוואַי וודקה" . . – אינני מחלק "וודקה", אינני רוצה ואין לי כל שייכות עם "וודקה" ח"ו"). משיחת ש"פ ויק"פ תשמ"ח - תו"מ תשמ"ח ח"ב עמ' 459 ("אלו שמבינים שעדיין לא אמרו "לחיים" כדבעי – יאמרו עוד הפעם "לחיים", ומתוך שמחה וטוב לבב, שמחה שלמעלה ממדידה והגבלה, אבל, כמובן, בהגבלות הידועות, באופן של ד"ידע" דוקא, ובהדגשה יתירה – כראוי לדרך חסידות חב"ד (חכמה בינה דעת)". משיחת ש"פ תצא תשמ"ח – תו"מ תשמ"ח ח"ד עמ' 273 (ופשיטא, שאין הכוונה לשמחה ע"י שתיית כוסית ועוד כוסית כו', עד למצב של שיכרות – כי, "שיכור" אינו "חסיד", ועאכו"כ חב"ד'ניק, שאצלו מודגש יותר ענין של ההבנה וההשגה, ויתירה מזה: "שכרות" – שייכת ללוט") ועוד.</REF>. על הזהירות הנדרשת מהשתייה יתר על המידה.


==פרטי התקנה==
==פרטי התקנה==
שורה 22: שורה 22:
ז. ההגבלה עומדת כל השנה ללא יוצא מן הכלל, כולל [[שמחת תורה]].
ז. ההגבלה עומדת כל השנה ללא יוצא מן הכלל, כולל [[שמחת תורה]].


ח. היתר השתיה (אפילו רק ארבע פעמים) היא לא בכל הזמנים, כי אם בשמחה של מצוה (ובתנאי שאין דרך אחרת לפעול את השמחה).
ח. היתר השתיה (אפילו רק ארבע פעמים) היא לא בכל הזמנים, כי אם בשמחה של מצוה (ובתנאי שאין דרך אחרת לפעול את השמחה)<REF>שיחת אור לי"ב טבת תשמ"ז תורת מנחם תשמ"ז ח"ב עמ' 246-7.</REF>.


ט. במקרה של ספק - אין להיכנס לספיקות אלא יש להחמיר ופשוט לא לשתות.
ט. במקרה של ספק - אין להיכנס לספיקות אלא יש להחמיר ופשוט לא לשתות.
שורה 28: שורה 28:
י. בנוגע למצות שתיית רביעית יין ביום טוב, אפשר לצאת ידי חובה בשתיית יין-הקידוש<REF>שיחות קודש תשל"א ח"ב עמ' 87 (ומשם ל'שערי הלכה ומנהג' ח"ה עמ' סח').</REF>.
י. בנוגע למצות שתיית רביעית יין ביום טוב, אפשר לצאת ידי חובה בשתיית יין-הקידוש<REF>שיחות קודש תשל"א ח"ב עמ' 87 (ומשם ל'שערי הלכה ומנהג' ח"ה עמ' סח').</REF>.


י"א . חייבים לשמור לא רק על עצמו אלא גם על השני<REF>שבת פרשת נח תשכ"ז – שיחת קודש תשכ"ז. עד"ז אמר בשיחת ש"פ בלק (ז' תמוז) תשד"מ (תו"מ תשד"מ ח"ג עמ' 2122): " . . ואם ישנו מישהו שכבר עושה "משהו" – הנה במוצאי יו"ט שולח מכתב ל"770" ומודיע שאירע כך וכך, ומכיון שהוא לא יכול לעשות מאומה בנידון, לכן מודיע את העובדות! – אילו לא היית יכול לעשות מאומה בנידון – לא היו מראים לך כל זה, ומכיון שבהשגחה פרטית ראית זאת, הרי זה סימן שתפקידך להעמיד תלמיד זה על דרך האמת, ולא להסתפק במשלוח "מכתב"! ואין צריך להאריך בדבר המבהיל".</REF>.
י"א. חייבים לשמור לא רק על עצמו אלא גם על השני<REF>שבת פרשת נח תשכ"ז – שיחת קודש תשכ"ז. עד"ז אמר בשיחת ש"פ בלק (ז' תמוז) תשד"מ (תו"מ תשד"מ ח"ג עמ' 2122): " . . ואם ישנו מישהו שכבר עושה "משהו" – הנה במוצאי יו"ט שולח מכתב ל"770" ומודיע שאירע כך וכך, ומכיון שהוא לא יכול לעשות מאומה בנידון, לכן מודיע את העובדות! – אילו לא היית יכול לעשות מאומה בנידון – לא היו מראים לך כל זה, ומכיון שבהשגחה פרטית ראית זאת, הרי זה סימן שתפקידך להעמיד תלמיד זה על דרך האמת, ולא להסתפק במשלוח "מכתב"! ואין צריך להאריך בדבר המבהיל".</REF>.


==היתר השתיה==
==היתר השתיה==