תקנת המשקה – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת העריכה הבאה ←

חזותיקוד ויקי

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
 בש"פ שמיני, [[שבת מברכים]] חודש [[אייר]] [[תשכ"ג]] , בעקבות מאורע בלתי רצוי שהתרחש כתוצאה משתיית ה'[[משקה]]' יתר על המדה, יצא [[כ"ק אדמו"ר שליט"א]] בתקנה לכלל אנ"ש, ובפרט לאלו שקודם לגיל ארבעים ובייחוד לתלמידי התמימים, למעט בשתיית ה'[[משקה]]' (ישנם כאלה אבל הטוענים כי הגזירה הינה '[[אתערותא דלעילא]]' ובלי כל קשר לאף אחד מהחסידים).
@@ שורה 11: / שורה 10: @@
 (ברשימה (בלתי מוגה) מיחידות מא' התמימים מליל ט"ז טבת תשל"ח כתוב: "ג' ד' כוסיות".) בשאר השיחות מזכיר כ"ק אד"ש מה"מ את הגבלת המשקה בתור “ההגבלה הידועה”.
 ויש לברר מהו דינו של הכוסית הנוספת שהוסיף כ"ק אד"ש מה"מ במשך השנים, האם הוא נכלל בה"רביעית", או שהוא הוספה לה"רביעית", דהיינו שמותר לשתות קצת יותר מרביעית.</REF>.
-.
 ג. החשבון של ארבע פעמים היא דוקא על כוסיות קטנות באופן שכולן יחד עולים רק למידת "רביעית".
-ד. החשבון של ארבע פעמים היא רק לאחד שלא ישתכר מזה, אבל אם יש חשש שישתכר אפילו במדה קטנה של משקה אז אסור לשתות אפילו מדה קטנה.
+ד. החשבון של ארבע פעמים היא רק לאחד שלא ישתכר מזה, אבל אם יש חשש שישתכר אפילו במדה קטנה של משקה אז אסור לשתות אפילו מדה קטנה<REF>ראה בשיחת י"א ניסן תשמ"ח - התוועדויות תשמ"ח ח"ג עמ' 38 בהערה 19 (" . . ופשיטא – בהגבלות הידועות (ד' כוסיות, וכוסיות קטנות, וגם זה – לאו כל מוחא סביל כו'), ואין להאריך בדבר הפשוט ומובן גם לקטנים בשכל"). וראה שם משיחת אחרון של פסח – עמ' 173 ("ופשיטא – באופן של זהירות משכרות, ח"ו, היפך הציווי והיפך הרצוי כו', עי"ז שיקח כוסות שלפי ערכו, או שישתה רוב כוס, וכיו"ב"). וכן במכתב הנ"ל מיום כ' מ"ח תשי"ח ("וכאו"א באופן המתאים אליו, ז.א. באם יש חשש ומורא שישתכר אפי' במדה קטנה של משקה, גם במדה זה אסור ענין השתי'").</REF>.
 ה.  אסור לקדש על משקה, כי אם על יין (או על הפת), וגם בשעה שעושים קידוש על יין, אסור לשתות עד סוף הכוס, לא יותר מרוב כוס – (חוץ מארבע כוסות של פסח שאותם צריך לשתות כוס שלימה).