חנוך גכטמן: הבדלים בין גרסאות בדף
ישראל בטח בהשם (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
ישראל בטח בהשם (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| שורה 17: | שורה 17: | ||
בין היתר הרב גכטמן גם משמש בתפקידים שונים ב[[צעירי אגודת חב"ד]] במרכז לעזרי שליחות ובאגף עלייה וקליטה. | בין היתר הרב גכטמן גם משמש בתפקידים שונים ב[[צעירי אגודת חב"ד]] במרכז לעזרי שליחות ובאגף עלייה וקליטה. | ||
בנוסף לכל הרב גכטמן הוא חוקר היסטוריה | בנוסף לכל הרב גכטמן הוא חוקר היסטוריה יהודית-חסידית בעיקר את תקופת הקומוניסטים בברית המועצות ואת תקופת השואה, בתוך כך, משמש כפעיל של יד ושם ומסתובב הרב אצל זקני יוצאי חבר העמים והשואה על מנת לשמוע ולחקור את מוצאם ועברם. | ||
==יד לאחים== | ==יד לאחים== | ||
| שורה 24: | שורה 24: | ||
כיום האגף שתחתיו פועל בהצלחה רבה וביחד עם סגנו הרב [[בנימין קלוגר]] הצליחו למנוע מאות רבות מקרים של פעולות מסיון בהצלחה רבה. | כיום האגף שתחתיו פועל בהצלחה רבה וביחד עם סגנו הרב [[בנימין קלוגר]] הצליחו למנוע מאות רבות מקרים של פעולות מסיון בהצלחה רבה. | ||
ביד לאחים הרב גכטמן פועל רבות במניעת התבוללות ועוזר כספית למשפחות שנקלעו למצוקה ופועל בקרב נוער בסיכון. | |||
בנוסף, פועל בגילוי יהדות לעשרות יהודים ברחבי הארץ ודואג לשמוע את סיפורם המרתק ודואג להמשך חייהם כיהודים באופן אישי. | |||
בין הסיפורים הוא סיפור שפורסם בכל תקשורת רבים של יהודי בשם יעקב{{הערה|[https://www.inn.co.il/news/504270 מפגש מרגש בירושלים: התינוק שגדל ככומר ושב ליהדותו] }} לילה אחד, בסוף החורף של תש"ג (1943) נקשה אישה צעירה ומבוהלת בחלון ביתה של משפחת ואשקינל בעיירה קטנה השוכנת לא הרחק מווילנה, שהייתה שייכת אז לפולין. | |||
הצעירה מסרה בחיפזון לאמיליה ואשקינל צרור קטן עטוף היטב. בצרור היה תינוק בן ימים אחדים. לאותו לילה קדמו כמה פגישות חשאיות בין אמיליה ובתיה, אמו הצעירה של התינוק. בתיה, שידעה שגזר דינה כבר נכתב, רצתה להציל את בנה בכל מחיר. | |||
בעיצומה של שואת יהודי אירופה, פחדה אמיליה פחד מוות לקחת לידיה תינוק יהודי ולגדל אותו. היא אמרה לאמו של התינוק שאם המעשה יתגלה היא תוצא להורג. אבל האם הנחושה להציל את בנה בכל דרך, אמרה לאמיליה: "הרי את נוצרייה וכשיגדל הוא יהיה כומר ומורה". אמיליה היססה, העלתה נימוקים בעד ונגד והתרצתה לאחר שאימצה את הפעוט אל לבה. | |||
בתיה לחשה לה את שמו של התינוק ונעלמה בחשיכה. "היה לך שם משפחה מאוד יהודי", סיפרה האם המאמצת לבנה כשגילתה לו את הסוד לאחר 35 שנה, "אבל מהר מאוד שכחתי אותו. פחדתי שזה יהיה גזר דין מוות. לכן לא רציתי לזכור שום דבר מאותו לילה". | |||
זהו סיפורו של הילד היהודי יעקב. חייו של יעקב התגלגלו וידעו תחנות רבות. את יהדותו גילה באורח סופי כשהוא כומר גדול על אדמת פולין. בשנים האחרונות חל מפנה גדול שבמרכזו התקרבות משמעותית של יעקב לחיי תורה ומצוות. | |||
יד לאחים עמד לצידו של יעקב פעמים במישרין, ופעמים בעקיפין. יד לאחים דאג לו לתשמישי קדושה, ועוד. בימים האחרונים התקיימה פגישה מרגשת של יעקב עם הרב חנוך גכטמן, מנהל מחלקת מניעה ומאבק במיסיון ביד לאחים. במפגש הוסבר ליעקב תוכנה של תקיעת שופר, שזו, התקיעה, היא צעקה עמוקה של בן השב לאביו מדרך רחוקה. | |||
"זה אני התינוק שנשבה" הגיב בהתרגשות יעקב. הנוכחים בחדר לא יכלו לעצור את התרגשותם למשמע הדברים, של היהודי בן ה81, שנשבה כתינוק קטן בימי השואה האיומים ועתה שב הביתה. יעקב המשיך בדברים מצמררים "ראו זה פלא. ההשגחה העליונה גלגלה את הדברים שכבר מגיל צעיר הייתי פרח כמורה ולאחר מכן הייתי כומר. בתור שכזה, לא נישאתי מעודי. כך לא נישאתי לנכרית ולא נולדו לי יהודים שאינם יהודים. אני משער שאילו התפתחו הדברים אחרת, היה לי הרבה יותר קשה לעזוב הכל ולשוב אל דת אבותיי". | |||
יעקב חי בימים אלו חיים יהודיים כיהודי ירא ושלם בירושלים, עובד ב'יד ושם', יד לאחים ממשיך את הקשר החם עם יעקב. | |||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||
* '''[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=56327 סיקור היציאה] - [[חב"ד און ליין]]''' - סיקור היציאה לשליחות של הזוג גכטמן לאחר הפיגוע. | * '''[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=56327 סיקור היציאה] - [[חב"ד און ליין]]''' - סיקור היציאה לשליחות של הזוג גכטמן לאחר הפיגוע. | ||
{{הערות שוליים}} | |||
{{מיון רגיל:גכטמן, חנוך}} | {{מיון רגיל:גכטמן, חנוך}} | ||
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]] | [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]] | ||
גרסה מ־22:08, 11 בינואר 2022
הרב חנוך גכטמן (יליד שנת תשמ"ד, 1994) הוא שליח הרבי בגדרה, ומנהל האגף ללחימה במיסיון בארגון יד לאחים.
תולדות חיים
נולד בי"ח אב תשמ"ד בחיפה לאביו הרב מיכאל גכטמן ולאמו מרת אלונה.
למד בישיבות תומכי תמימים קריית שמואל ותומכי תמימים מגדל העמק ולקראת שנת הלימודים תשס"ד נסע ללמוד בישיבת תומכי תמימים המרכזית 770 במסגרת שנת ה'קבוצה'.
בשנת תשס"ו נישא למרת דבורה לאה בת הרב בנימין קרניאל והתיישב בעיר גדרה על-מנת לעזור בשליחות של השווער שלו.
לאחר הפיגוע בבית חב"ד מומבאי בשנת תשס"ט, טס עם משפחתו להחליף בשליחות בבית חב"ד מומביי את השלוחים שנרצחו וזכה להערכה רבה. לאחר זמן קצר בשנת תשע"ד חזר לארץ לעיר גדרה.
החל בפעילות נרחבת בעיר גדרה ועד היום הוא שליח מרכזי שם ופועל שם בהצלחה רבה.
בשליחות בעיר גדרה הרב גכטמן זכה לתואר יקיר העיר גדרה לשנת תש"פ על דאגה ומסירות לתושבים בזמן תקופת הקורונה.
בין היתר הרב גכטמן גם משמש בתפקידים שונים בצעירי אגודת חב"ד במרכז לעזרי שליחות ובאגף עלייה וקליטה.
בנוסף לכל הרב גכטמן הוא חוקר היסטוריה יהודית-חסידית בעיקר את תקופת הקומוניסטים בברית המועצות ואת תקופת השואה, בתוך כך, משמש כפעיל של יד ושם ומסתובב הרב אצל זקני יוצאי חבר העמים והשואה על מנת לשמוע ולחקור את מוצאם ועברם.
יד לאחים
לקראת שנת תשע"ה החל בפעילות ביד לאחים ולאחר כשנה מונה לראש האגף ללחימה במיסיון ביד לאחים תחת ראש הארגון ישראל לייב ליפשיץ.
כיום האגף שתחתיו פועל בהצלחה רבה וביחד עם סגנו הרב בנימין קלוגר הצליחו למנוע מאות רבות מקרים של פעולות מסיון בהצלחה רבה.
ביד לאחים הרב גכטמן פועל רבות במניעת התבוללות ועוזר כספית למשפחות שנקלעו למצוקה ופועל בקרב נוער בסיכון.
בנוסף, פועל בגילוי יהדות לעשרות יהודים ברחבי הארץ ודואג לשמוע את סיפורם המרתק ודואג להמשך חייהם כיהודים באופן אישי.
בין הסיפורים הוא סיפור שפורסם בכל תקשורת רבים של יהודי בשם יעקב[1] לילה אחד, בסוף החורף של תש"ג (1943) נקשה אישה צעירה ומבוהלת בחלון ביתה של משפחת ואשקינל בעיירה קטנה השוכנת לא הרחק מווילנה, שהייתה שייכת אז לפולין.
הצעירה מסרה בחיפזון לאמיליה ואשקינל צרור קטן עטוף היטב. בצרור היה תינוק בן ימים אחדים. לאותו לילה קדמו כמה פגישות חשאיות בין אמיליה ובתיה, אמו הצעירה של התינוק. בתיה, שידעה שגזר דינה כבר נכתב, רצתה להציל את בנה בכל מחיר.
בעיצומה של שואת יהודי אירופה, פחדה אמיליה פחד מוות לקחת לידיה תינוק יהודי ולגדל אותו. היא אמרה לאמו של התינוק שאם המעשה יתגלה היא תוצא להורג. אבל האם הנחושה להציל את בנה בכל דרך, אמרה לאמיליה: "הרי את נוצרייה וכשיגדל הוא יהיה כומר ומורה". אמיליה היססה, העלתה נימוקים בעד ונגד והתרצתה לאחר שאימצה את הפעוט אל לבה.
בתיה לחשה לה את שמו של התינוק ונעלמה בחשיכה. "היה לך שם משפחה מאוד יהודי", סיפרה האם המאמצת לבנה כשגילתה לו את הסוד לאחר 35 שנה, "אבל מהר מאוד שכחתי אותו. פחדתי שזה יהיה גזר דין מוות. לכן לא רציתי לזכור שום דבר מאותו לילה".
זהו סיפורו של הילד היהודי יעקב. חייו של יעקב התגלגלו וידעו תחנות רבות. את יהדותו גילה באורח סופי כשהוא כומר גדול על אדמת פולין. בשנים האחרונות חל מפנה גדול שבמרכזו התקרבות משמעותית של יעקב לחיי תורה ומצוות.
יד לאחים עמד לצידו של יעקב פעמים במישרין, ופעמים בעקיפין. יד לאחים דאג לו לתשמישי קדושה, ועוד. בימים האחרונים התקיימה פגישה מרגשת של יעקב עם הרב חנוך גכטמן, מנהל מחלקת מניעה ומאבק במיסיון ביד לאחים. במפגש הוסבר ליעקב תוכנה של תקיעת שופר, שזו, התקיעה, היא צעקה עמוקה של בן השב לאביו מדרך רחוקה.
"זה אני התינוק שנשבה" הגיב בהתרגשות יעקב. הנוכחים בחדר לא יכלו לעצור את התרגשותם למשמע הדברים, של היהודי בן ה81, שנשבה כתינוק קטן בימי השואה האיומים ועתה שב הביתה. יעקב המשיך בדברים מצמררים "ראו זה פלא. ההשגחה העליונה גלגלה את הדברים שכבר מגיל צעיר הייתי פרח כמורה ולאחר מכן הייתי כומר. בתור שכזה, לא נישאתי מעודי. כך לא נישאתי לנכרית ולא נולדו לי יהודים שאינם יהודים. אני משער שאילו התפתחו הדברים אחרת, היה לי הרבה יותר קשה לעזוב הכל ולשוב אל דת אבותיי".
יעקב חי בימים אלו חיים יהודיים כיהודי ירא ושלם בירושלים, עובד ב'יד ושם', יד לאחים ממשיך את הקשר החם עם יעקב.
קישורים חיצוניים
- סיקור היציאה - חב"ד און ליין - סיקור היציאה לשליחות של הזוג גכטמן לאחר הפיגוע.