דוד פורקס: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
(יצירת דף עם התוכן "{{בעבודה}} רבי '''דוד פורקעס''' (נפטר בט' באב תקל"ד) היה מגדולי תלמידי הבעל שם טוב, שימש...")
 
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1:
{{בעבודה}}
{{דמות
| מקום לידה = יאניווא
| תאריך פטירה = [[ט' באב]] [[ה'תקל"ד]]
| מקום פטירה = "עיר חדש"
| מקום מגורים = [[מזיבוז']]
| מקום פעילות = [[מזיבוז']]
| השתייכות = [[חסידות]]
| תחומי עיסוק = [[מגיד מישרים]]
| רבותיו = [[הבעל שם טוב]]
}}
רבי '''דוד פורקעס''' (נפטר ב[[ט' באב]] [[תקל"ד]]) היה מגדולי תלמידי [[הבעל שם טוב]], שימש כ[[מגיד מישרים]] ב[[מזיבוז']].
רבי '''דוד פורקעס''' (נפטר ב[[ט' באב]] [[תקל"ד]]) היה מגדולי תלמידי [[הבעל שם טוב]], שימש כ[[מגיד מישרים]] ב[[מזיבוז']].
==תולדות חיים==
==תולדות חיים==

גרסה מ־16:06, 9 בינואר 2022

דוד פורקס
יאניווא
פטירה ט' באב ה'תקל"ד
"עיר חדש"
מקום מגורים מזיבוז'
מקום פעילות מזיבוז'
השתייכות חסידות
תחומי עיסוק מגיד מישרים
רבותיו הבעל שם טוב

רבי דוד פורקעס (נפטר בט' באב תקל"ד) היה מגדולי תלמידי הבעל שם טוב, שימש כמגיד מישרים במזיבוז'.

תולדות חיים

רבי דוד התגורר בעיירה מזיבוז' בה כיהן כמגיד מישרים. לאחר שהבעל שם טוב התיישב בעירו, נמנה רבי דוד יחד עם רבי זאב וולף קיצס מגדולי מתנגדיו, עם זאת לאחר שהשניים היו עדים למופת של הבעל שם טוב, הם נמנו על גדולי חסידיו ומעריציו[1]. הוא היה מצטרף יחד עם רבי דוד לייקס ורבי דוד ממקולאייב למסעותיו של הבעל שם טוב. באחת מנסיעותיהם הצביע לו הבעש"ט על המקום שבו הוא הולך להיקבר. שימש כחזן בתפילת כל נדרי אצל הבעש"ט.

מסופר שפעם אחת הוא ניסה לעלות לארץ ישראל, אך בדרך האוניה עצרה באי בודד. רבי דוד ירד מהאוניה לאי, ושהה באי למשך זמן קצר, אולם האוניה המשיכה בנסיעה בלעדיו. באי פגש רבי דוד זקן שהתעניין אצלו בשלום מצב היהודים בגולה, ורבי דוד בתגובה ענה לו שהם בסדר. לאחר תקופה הגיע לאי אוניה שהחזירה אותו לעירו. כאשר הוא פגש את רבו הבעש"ט, אמר לו הבעש"ט שאותו זקן היה אברהם אבינו שרצה לגאול את עם ישראל, אולם לאחר שהוא השיב שלו שהם בסדר, חשב אברהם אבינו שעם ישראל מסתדר בגלות ואינו זקוק לגאולה[2].

נפטר בט' באב תקל"ד.

משפחתו

בנו, ר' דוד - שימש כמגיד מישרים בטולטשין.

הערות שוליים

  1. שבחי הבעש"ט, אות ק"כ.
  2. אור החסידים, עמ' ז'.