מחזיקי הדת: הבדלים בין גרסאות בדף
שמואל חיים (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
שמואל חיים (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{בעבודה}} | {{בעבודה}} | ||
'''תנועת מחזיקי הדת''' | '''תנועת מחזיקי הדת''' הוא ארגון שנוסד במטרה לחזק ולשמר את ה[[יהדות]] ב[[רוסיה]], [[פולין]] ו[[גליציה]]. לאחר ירידת קרנו של הארגון, הוקמו מספר ארגונים דומים שנשאו את שם זה והמשיכהו במטרתו. | ||
==היסטוריה== | ==היסטוריה== | ||
הארגון נוסד בשנת [[תרל"ט]] כתגובה לארגון "שומר ישראל" שנוסד במשך שנים לפני כן שהיה בעל מאפיינים [[משכיל]]ים, ובין השאר דגל בשילוב היהודים בחברה. מי שעמד מאחורי ייסוד התנועה היה ה[[אדמו"ר]] מ[[בעלז]] רבי [[יהושע רוקח]]. לנשיא התנועה נבחר רבי [[שמעון סופר]]. מבין פעולות הארגון היה ייסוד העיתון "מחזיקי הדת" (ששונה לאחר מכן ל"קול מחזיקי הדת") שסיקר את הקהילה החרדית ב[[אירופה]]. לאחר פטירת רבי שמעון סופר בשנת [[תרמ"ג]] מונה אחיינו רבי יצחק לייב סופר לנישא התנועה, ובשנת [[תרס"ז]] לאחר שגם הוא נפטר החליף אותו בתפקיד בנו רבי אברהם חיים דוד סופר. | הארגון נוסד בשנת [[תרל"ט]] כתגובה לארגון "שומר ישראל" שנוסד במשך שנים לפני כן שהיה בעל מאפיינים [[משכיל]]ים, ובין השאר דגל בשילוב היהודים בחברה. מי שעמד מאחורי ייסוד התנועה היה ה[[אדמו"ר]] מ[[בעלז]] רבי [[יהושע רוקח]]. לנשיא התנועה נבחר רבי [[שמעון סופר]]. מבין פעולות הארגון היה ייסוד העיתון "מחזיקי הדת" (ששונה לאחר מכן ל"קול מחזיקי הדת") שסיקר את הקהילה החרדית ב[[אירופה]]. לאחר פטירת רבי שמעון סופר בשנת [[תרמ"ג]] מונה אחיינו רבי יצחק לייב סופר לנישא התנועה, ובשנת [[תרס"ז]] לאחר שגם הוא נפטר החליף אותו בתפקיד בנו רבי אברהם חיים דוד סופר. | ||
עם זאת, לאחר פטירת רבי שמעון סופר ירד קרנו של הארגון ופעילותו החלה להתדרדר עד שהופסק כליל ב[[מלחמת עולם הראשונה]]. עוד לפני סגירת הארגון, ניסו ר' יעקב ליפשיץ ור' זלמן לנדא להקים את ארגון מחדש, והקימו ב[[קובנה]] לשכה שפעלה תחת השם "מחזיקי הדת". אחת מפעולות הלשכה היה המאבק נגד ה[[ציונות]]. בשנת [[תרנ"ט]] הגיע נציג הלשכה אליעזר משה מאדייעווסקי אל [[אדמו"ר הרש"ב]] ושכנעו להצטרף למאבק נגד הציונות{{הערה|[[בן ציון דינור]], '''בעולם ששקע''', עמ' 86 - 87.}}. אדמו"ר הרש"ב הסכים לכך ואף כתב מאמר נגד הציונות שפורסם בספר [[אור לישרים]] שיצא על ידי הלשכה. | עם זאת, לאחר פטירת רבי שמעון סופר ירד קרנו של הארגון ופעילותו החלה להתדרדר עד שהופסק כליל ב[[מלחמת עולם הראשונה]]. עוד לפני סגירת הארגון, ניסו ר' יעקב ליפשיץ ור' זלמן לנדא להקים את ארגון מחדש, והקימו ב[[קובנה]] לשכה שפעלה תחת השם "מחזיקי הדת". אחת מפעולות הלשכה היה המאבק נגד ה[[ציונות]]. בשנת [[תרנ"ט]] הגיע נציג הלשכה אליעזר משה מאדייעווסקי אל [[אדמו"ר הרש"ב]] ושכנעו להצטרף למאבק נגד הציונות{{הערה|[[בן ציון דינור]], '''בעולם ששקע''', עמ' 86 - 87.}}. אדמו"ר הרש"ב הסכים לכך ואף כתב מאמר נגד הציונות שפורסם בספר [[אור לישרים]] שיצא על ידי הלשכה. אדמו"ר הרש"ב במכתב לגביר [[ישעיה ברלין]] כתב ש:"ראוים המה הלשכה דקאוונא לתמוך בידם, כי מתעסקים המה בחריצות ובטוב"{{הערה|[[אגרות קודש (אדמו"ר הרש"ב)|אגרות קודש]], חלק ג', אגרת תשפ"ט.}}. | ||
בשנת [[תר"ס]] החליט האדמו"ר מ[[חסידות סלונים]] רבי [[שמואל וינברג]] גם לנסות לחדש את הארגון, והוא פנה לאדמו"ר הרש"ב שיעזור לו בהקמת הארגון{{הערה|הקדמה לקונטרס ומעין.}}. | |||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
גרסה מ־11:59, 9 בינואר 2022
|
הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה אתם מתבקשים שלא לערוך ערך זה בטרם תוסר הודעה זו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניחי התבנית. | ||
| אם הדף לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך רצוי לתת קודם תזכורת בדף שיחת הכותבים. | |||
תנועת מחזיקי הדת הוא ארגון שנוסד במטרה לחזק ולשמר את היהדות ברוסיה, פולין וגליציה. לאחר ירידת קרנו של הארגון, הוקמו מספר ארגונים דומים שנשאו את שם זה והמשיכהו במטרתו.
היסטוריה
הארגון נוסד בשנת תרל"ט כתגובה לארגון "שומר ישראל" שנוסד במשך שנים לפני כן שהיה בעל מאפיינים משכילים, ובין השאר דגל בשילוב היהודים בחברה. מי שעמד מאחורי ייסוד התנועה היה האדמו"ר מבעלז רבי יהושע רוקח. לנשיא התנועה נבחר רבי שמעון סופר. מבין פעולות הארגון היה ייסוד העיתון "מחזיקי הדת" (ששונה לאחר מכן ל"קול מחזיקי הדת") שסיקר את הקהילה החרדית באירופה. לאחר פטירת רבי שמעון סופר בשנת תרמ"ג מונה אחיינו רבי יצחק לייב סופר לנישא התנועה, ובשנת תרס"ז לאחר שגם הוא נפטר החליף אותו בתפקיד בנו רבי אברהם חיים דוד סופר.
עם זאת, לאחר פטירת רבי שמעון סופר ירד קרנו של הארגון ופעילותו החלה להתדרדר עד שהופסק כליל במלחמת עולם הראשונה. עוד לפני סגירת הארגון, ניסו ר' יעקב ליפשיץ ור' זלמן לנדא להקים את ארגון מחדש, והקימו בקובנה לשכה שפעלה תחת השם "מחזיקי הדת". אחת מפעולות הלשכה היה המאבק נגד הציונות. בשנת תרנ"ט הגיע נציג הלשכה אליעזר משה מאדייעווסקי אל אדמו"ר הרש"ב ושכנעו להצטרף למאבק נגד הציונות[1]. אדמו"ר הרש"ב הסכים לכך ואף כתב מאמר נגד הציונות שפורסם בספר אור לישרים שיצא על ידי הלשכה. אדמו"ר הרש"ב במכתב לגביר ישעיה ברלין כתב ש:"ראוים המה הלשכה דקאוונא לתמוך בידם, כי מתעסקים המה בחריצות ובטוב"[2].
בשנת תר"ס החליט האדמו"ר מחסידות סלונים רבי שמואל וינברג גם לנסות לחדש את הארגון, והוא פנה לאדמו"ר הרש"ב שיעזור לו בהקמת הארגון[3].
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ↑ בן ציון דינור, בעולם ששקע, עמ' 86 - 87.
- ↑ אגרות קודש, חלק ג', אגרת תשפ"ט.
- ↑ הקדמה לקונטרס ומעין.