חיים דובער חן – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת העריכה הבאה ←

חזותיקוד ויקי

@@ שורה 2: / שורה 2: @@
 החסיד הרב '''דובער חן''', הידוע בפי כל “ר’ בערק’ה”, נולד בשנת [[תרס"ח]], בעיירה החסידית [[נעוועל]], לאביו הרב [[פרץ חן]] ואמו מרת חנה פרידא דבורה.
-ר’ בערק’ה היה דמות חסידית אופיינית. גם לאחר שיחרורו, לא הניחו השלטונות לר’ בערק’ה חן, והם רדפו אחריו בהתמדה ובעיקשות. הוא נאלץ לרדת למחבוא למשך שנים ארוכות, בעודו נודד ממקום למקום. כמה פעמים כמעט נתפס, ורק ברגע האחרון הצליח להימלט  למרות המצב הקשה, ר’ בערק’ה המשיך להתפלל וללמוד במשך כל שעות היום, בהוותו דוגמה לחסיד מורם מעם, המקפיד על מנהג קל כמו על מצווה חמורה. בארה"ק בחר ר' בערק'ה להתפרנס כ'מלמד דרדקי', אותם חינך מהי 'מסירות נפש' אמיתית.
+ר’ בערק’ה היה דמות חסידית אופיינית, סמל לאיש מסירות נפש אשר סבל רבות במאסר בברית המועצות. גם לאחר שיחרורו, לא הניחו השלטונות לר’ בערק’ה חן, והם רדפו אחריו בהתמדה ובעיקשות. הוא נאלץ לרדת למחבוא למשך שנים ארוכות, בעודו נודד ממקום למקום. כמה פעמים כמעט נתפס, ורק ברגע האחרון הצליח להימלט  למרות המצב הקשה, ר’ בערק’ה המשיך להתפלל וללמוד במשך כל שעות היום, בהוותו דוגמה לחסיד מורם מעם, המקפיד על מנהג קל כמו על מצווה חמורה. בארה"ק בחר ר' בערק'ה להתפרנס כ'מלמד דרדקי', אותם חינך מהי 'מסירות נפש' אמיתית.
 בבוקר בו נפטר הספיק להניח תפילין. כמה שעות לאחר מכן גברו כאביו, עיניו נעצמו והוא היה שרוי בהכרה חלקית. גם אז לא פסק פיו מלמלמל פרקי תהילים ותניא. בשעות אחר הצהרים החליטו הרופאים, לאחר התלבטות, לערוך ניתוח שאולי יציל את חייו, אולם בעיצומן של ההכנות לניתוח, השיב ר' בערק'ה את נשמתו לבורא עולם, והוא בן 82.
@@ שורה 19: / שורה 19: @@
 בעיני השלטונות לא מצאה חן העובדה שבני המשפחה ממשיכים לדבוק בדרכי החסידות, והם החלו לרדוף את בני המשפחה. כשהרדיפות לא הועילו, שולחה המשפחה מנעוול, רכושה הוחרם, והם נותרו בחוסר כל ממש. המשפחה עברה ל[[קרמנצ’וג]] בה התגוררו חסידים רבים.
-לאחר שנים אחדות, עברה המשפחה למוסקבה, שם מצא אביו של ר’ בערק’ה מקור פרנסה באפיית מיני מאפה בביתו, וזאת כדי שלא יצטרך לחלל שבת. בעבודה זו הצליח לפרנס בדוחק את שבעת ילדיו.
+לאחר שנים אחדות, עברה המשפחה ל[[מוסקבה]], שם מצא אביו של ר’ בערק’ה מקור פרנסה באפיית מיני מאפה בביתו, וזאת כדי שלא יצטרך לחלל שבת. בעבודה זו הצליח לפרנס בדוחק את שבעת ילדיו.
 ==מסוחר ל’עובד’==
-בשנת תרצ”ג בא ר’ בערק’ה בברית הנישואין עם מרת פייגא, בת החסיד הרב [[שניאור זלמן קלמנסון]] מויטבסק.
+בשנת תרצ”ג בא ר’ בערק’ה בברית הנישואין עם מרת פייגא, בת החסיד הרב [[שניאור זלמן קלמנסון]] מ[[ויטבסק]].
-לאחר נישואין התגורר בויטבסק שם נולד לו בנו הבכור ר’ מאיר שמחה. כמה שנים לאחר מכן, עבר להתגורר בדיטסקי סילו - שבפרברי לנינגרד, שם התגוררה קהילה חב”דית קטנה.
+לאחר נישואין התגורר בויטבסק שם נולד לו בנו הבכור ר’ מאיר שמחה. כמה שנים לאחר מכן, עבר להתגורר בדיטסקי סילו - שבפרברי [[לנינגרד]], שם התגוררה קהילה חב”דית קטנה.
 לאחר נישואיו נמשך ר’ בערק’ה למסחר ולעסקים. רוב יומו הוקדש לצרכי המסחר.
@@ שורה 38: / שורה 38: @@
 ==נידודים==
-בתוך הבורחים מהעיר לנינגרד בעקבות הפצצותיהם של הגרמנים בקיץ [[תש"א]], היו גם משפחות רבות של אנ”ש וביניהם ר’ בערק’ה חן ומשפחתו. בקבוצה היו גם מספר אברכים ונערים מעל לגיל בר מצוה, וביחד היוו מניין שאפשר לבורחים לקיים תפילות כסידרן גם בימים קשים אלו.
+בתוך הבורחים מהעיר לנינגרד בעקבות הפצצותיהם של הגרמנים בקיץ [[תש"א]], היתה גם קבוצה חסידית מיוחדת עליה נמנה ר’ בערק’ה חן ומשפחתו. בקבוצה היו גם מספר אברכים ונערים מעל לגיל בר מצוה, וביחד היוו מניין שאפשר לבורחים לקיים תפילות כסידרן גם בימים קשים אלו.
 בנסים גדולים הצליחה הקבוצה לעלות על אחת הרכבות האחרונות שיצאו את לנינגרד. ר’ בערק’ה, כמו שאר המשפחות, הפקיר את כל רכושו שנותר בעיר, ועלה על הרכבת למרות שלא ידע את יעדה. העיקר להמלט הרחק ככל האפשר.