מרדכי אהרון מלוב: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
(הוספת ערך)
 
אין תקציר עריכה
שורה 12: שורה 12:
עבודת החלבנות הקשה והמפרכת התרכזה בעיקר בשעות הלילה המאוחרות ובשעות הבוקר המוקדמות, ולאחר שסיים את עבודתו הקדיש את שאר זמנו לעבודת השם.
עבודת החלבנות הקשה והמפרכת התרכזה בעיקר בשעות הלילה המאוחרות ובשעות הבוקר המוקדמות, ולאחר שסיים את עבודתו הקדיש את שאר זמנו לעבודת השם.


את כוחותיו ניצל ללימוד ולהפצת חסידות ולהתעסקות בהוראות ובמבצעי הרבי{{כך לדוגמא, לאחר ההכרזה על [[מבצע מזוזה]] החליף לבדו בתוך חודש כאלפיים מזוזות בבתים בהם היו המזוזות פסולות או שהיו חסרות.}}.
את כוחותיו ניצל ללימוד ולהפצת חסידות ולהתעסקות בהוראות ובמבצעי הרבי{{הערה|כך לדוגמא, לאחר ההכרזה על [[מבצע מזוזה]] החליף לבדו בתוך חודש כאלפיים מזוזות בבתים בהם היו המזוזות פסולות או שהיו חסרות.}}.


התעסק ב[[מבצע תפילין]] באופן מיוחד מספר שנים עוד קודם שהרבי יצא בהכרזה על המבצע, ועמד אלפי שעות בתחנה המרכזית בתל אביב יחד עם ידידו ר' [[אברהם ליסון]].
התעסק ב[[מבצע תפילין]] באופן מיוחד מספר שנים עוד קודם שהרבי יצא בהכרזה על המבצע, ועמד אלפי שעות בתחנה המרכזית בתל אביב יחד עם ידידו ר' [[אברהם ליסון]].

גרסה מ־15:45, 7 בינואר 2022

הרב מרדכי אהרון מלוב (י"ז ניסן תרפ"ד-ל' סיון תש"ע) היה מתלמידיו הקרובים של הרב חיים שאול ברוק, שעסק לפרנסתו כחלבן חסידי, ועסק רבות במבצע הרבי ובפרט במבצע תפילין ובמבצע אות בספר התורה לילדי ישראל.

תולדות חיים

נולד בגרמניה בי"ז ניסן תרפ"ד לאביו הרב שמואל מלוב ולאמו מרת פסיה דבורה.

לאחר עלייתם לארץ הקודש, למד בישיבת אחי תמימים תל אביב בין השנים ת"ש-תש"ג, ונמנה על תלמידיו הקרובים של המשפיע ר' חיים שאול ברוק.

בהגיעו לגיל נישואין, התחתן עם רעייתו מרת מלכה חיה (חנה) בת ר' שמואל חיים ויהודית.

לאחר נישואיו, התיישב בתל אביב והחל לעסוק לפרנסתו כחלבן, ובמקביל שימש כגבאי צדקה עבור בית הכנסת, אך למרות המצב הכלכלי הקשה לא הסכים לקחת אפילו פרוטה אחת כ'אחוזים' על התעסקותו עבור עניני בית הכנסת[1].

עבודת החלבנות הקשה והמפרכת התרכזה בעיקר בשעות הלילה המאוחרות ובשעות הבוקר המוקדמות, ולאחר שסיים את עבודתו הקדיש את שאר זמנו לעבודת השם.

את כוחותיו ניצל ללימוד ולהפצת חסידות ולהתעסקות בהוראות ובמבצעי הרבי[2].

התעסק במבצע תפילין באופן מיוחד מספר שנים עוד קודם שהרבי יצא בהכרזה על המבצע, ועמד אלפי שעות בתחנה המרכזית בתל אביב יחד עם ידידו ר' אברהם ליסון.

כן התעסק באופן מיוחד ברישום ילדים לאות בספר התורה של ילדי ישראל, ובאחת ההזדמנויות כשפרסמו מי מהמתעסקים בנושא זיכה הכי הרבה יהודים במבצע, היה במקום הראשון עם מעל 25,000 יהודים.

שימש באופן קבוע כבעל קורא, ולימד פעמיים בשבוע יהדות בבית הספר הכללי "חביב" בראשון לציון,

נפטר בשבת קודש, ל' סיון תש"ע, א' דראש חודש תמוז, ונטמן בבית העלמין הר הזיתים בגוש 'גניזת סת”ם' של חברא קדישא פרושים.

משפחתו


הערות שוליים

  1. רעייתו אמרה על כך 'את האחוזים נקבל אחרי 120'...
  2. כך לדוגמא, לאחר ההכרזה על מבצע מזוזה החליף לבדו בתוך חודש כאלפיים מזוזות בבתים בהם היו המזוזות פסולות או שהיו חסרות.