קריית רבינו הגדול: הבדלים בין גרסאות בדף
ישראל בטח בהשם (שיחה | תרומות) |
ישראל בטח בהשם (שיחה | תרומות) |
||
שורה 25: | שורה 25: | ||
יש לציין, כי הבנייה כולה התאפשרה אודות לנדיבות ליבם של בני משפחת ראהר הנכבדה ובראשם הנגיד המפורסם הרב יקותיאל יהודה ראהר, שהשכיל להבין את חשיבות המטרה והקדיש את המבנה לזכר אביו, היקר באדם, הרב שמואל ראהר ז"ל. | יש לציין, כי הבנייה כולה התאפשרה אודות לנדיבות ליבם של בני משפחת ראהר הנכבדה ובראשם הנגיד המפורסם הרב יקותיאל יהודה ראהר, שהשכיל להבין את חשיבות המטרה והקדיש את המבנה לזכר אביו, היקר באדם, הרב שמואל ראהר ז"ל. | ||
ואכן, לאחר 8 שנים של בנייה ממושכת ומסובכת | ואכן, לאחר 8 שנים של בנייה ממושכת ומסובכת ב[[חג הגאולה י"ט כסלו]] תשע"ג - 200 שנה להסתלקות רבינו הזקן נחנך המתחם במעמד מפואר והשתתפו בו אורחים רבים{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=73204/ במעמד מרשים נחנך "היכל אדמו"ר הזקן" בהאדיטש] {{תמונה}} {{אינפו}}}}. | ||
==כיום== | ==כיום== |
גרסה מ־23:22, 6 בינואר 2022
קריית רבינו הגדול הוא מתחם גדול ומפואר השוכן סמוך לאוהל אדמו"ר הזקן בעיירה האדיטש שבאוקרינה. המתחם כולל בית כנסת, ספרייה, מקווה טהרה, מתחמי אירוח ואוכל.
היסטוריה
במשך שנים רבות, נותרה האדיטש נקודת ציון עראית במפת הדרכים של קברי הצדיקים, עקב מיקומה המרוחק שדרש היטלטלות מתישה בדרכים. לרוב היו הבאים להאדיטש שוהים בציון הקודש מספר שעות לכל היותר, כשמיד לאחר מכן היו שבים אל הדרך הארוכה והמעייפת, ללא שיוכלו לנוח מעמל הדרך או אפילו להאריך את שהותם במקום.
בשנת תשנ"ו הוחלט כי צריך שיהיה מבנה מפואר שיהיה ראוי לשהיית אורחים, עם זאת פנה הרב מנחם מענדל דייטש למהנדס זאב גכטמן שיעשה שרטוט ראשוני והוא וכמה מהנדסים נוספים החלו בעבודה, כבר כמה חודשים היה בידיהם תכנון ראשוני של המקום והרב דייטש ויוזמי ההיכל הנוספים החלו בחיפושים אחר קבלן שיבצע זאת ובסוף אותה שנה מצאו קבלן חסידי מפולטובה הסמוכה להאדיטש והפקידו בידיו מליון דולר. לאחר כמה זמן ראו שהעבודה לא מתקדמת וראו שאותו קבלן ביצע רק את קומת המרתף של המקום, ושאלו אותו מתי הוא ממשיך בעבודה כשלהפתעתם הוא טוען שנגמר הכסף, היוזמים הטילו ספק בדבריו של הקבלן כי הרי הפקידו בידיו מיליון דולר אז איך יכול להיות שרק בנה מרתף.
לאחר כמה הבינו שאין מה להתווכח ושלחו את הרב גכטמן לאוקראינה לשלושה משימות: לבדוק את מסמכי הבנייה אצל הקבלן, לראות את השטח ולהכינו לבנייה, ולטפל במשבר שנוצר עם מתן אישורי הבנייה עם העירייה המקומית, והרב גכטמן היותו דובר רוסים ומהיכרותו את המקום תוך זמן קצר סיים את כל המשימות שניתנו לו וחזר לארץ אחרי שהכין את השטח לבנייה, סידר את האישורים אצל העירייה המקומית ובדק את מסמכי הבנייה של הקבלן.
בינתיים יצאו היוזמים למסע תרומות נרחב ברחבי העולם והצליחו להשיג סכום נכבד של כסף שיאפשר את המשך הבנייה אך מסיבות שונות הבנייה לא התקדמה.
לבנתיים, בשנת תשנ"ח, אחיו של הרב מנדל דייטש - הרב משה, רכש מבנה קטן השוכן לא הרחק מהציון והכשיר אותו למגורים, מה שאפשר לבאים לציון הקודש למצוא קורת גג ראויה בה יכלו לפוש מעמל וטורח הדרך, ואף לשהות במקום פרקי זמן ארוכים יותר, כולל שבתות וימים טובים.
הקמת המקום
בשנת תשס"ד, לאחר כל המאמצים שכשלו בפעים הקודמות, הוקם ועד מיוחד שהחל לטפל בשכלול ופיתוח מתחם הציון על ידי בניית מתחם גדול ומרווח שיכלול מקומות לינה ואוכל, ובניין מרכזי שיקרא היכל אדמו"ר הזקן ושיכלול בתוכו בית כנסת, אולם אירועים, חדר אוכל, מרכזי תורה ומורשת החסידות ומרכזים נוספים. כמובן בהתחשבות הצורך הרב שהמתחם יהיה רחב ומרווח כדי שיהיה מוכן לקליטת קהל גדול של מתפללים באופן מאורגן ומסודר.
ואכן תוך זמן קצר מצאו קבלן מתאים ואמין, על צוות האדריכלים נמנו, ר' צביקה ויינברגר, הרב זאב גכטמן, והאדריכל הנודע הרב אהרן אסטרייכר, בנוסף הרב גכטמן שימש גם כמנהל הפרוייקט. כל הבנייה יוזמה על ידי הרב הלפרין מירושלים והאחים מנחם מענדל ומשה דייטש.
עם הזמן החל להתברר כי הבנייה תערוך זמן רב ותהיה מסובכת מאוד היות ובשונה ממקומות אחרים, היה על הבונים להתמודד עם נתון שהפך את הבנייה למשימה מורכבת. האזור כולו רווי במים, ובעומק של שני מטרים בלבד מפני השטח, עוברים זרמים מנהר 'פסול' הסמוך. בכדי להתגבר על הבעיה נבנה הבניין בשיטה ייחודית, שבבסיסה בנייה רוויית יסודות. לא פחות ממאתיים ושישים (!) עמודי בטון נוצקו ועליהם הועמד הבניין על תילו, ביציבות ובבטחה.
יש לציין, כי הבנייה כולה התאפשרה אודות לנדיבות ליבם של בני משפחת ראהר הנכבדה ובראשם הנגיד המפורסם הרב יקותיאל יהודה ראהר, שהשכיל להבין את חשיבות המטרה והקדיש את המבנה לזכר אביו, היקר באדם, הרב שמואל ראהר ז"ל.
ואכן, לאחר 8 שנים של בנייה ממושכת ומסובכת בחג הגאולה י"ט כסלו תשע"ג - 200 שנה להסתלקות רבינו הזקן נחנך המתחם במעמד מפואר והשתתפו בו אורחים רבים[1].
כיום
האדיטש כיום היא שונה בתכלית. מתחם האירוח הסמוך לקריית רבינו הגדול בהאדיטש, מאפשר לקבוצות וליחידים לשהות בהאדיטש ככל שיחפצו, וליהנות מאירוח מושלם הכולל שירותי מלון ברמה גבוהה ובמגוון אפשרויות, ארוחות מפוארות כיד המלך ובכשרות מהודרת, לצד שירותי תיירות נוספים כמו הסעות משדה התעופה ואליו, ונסיעות לאתרים נוספים ברחבי אוקראינה.
קריית רבינו הגדול בהאדיטש נהפכה לאבן שואבת ועומד כמרכז יהודי בכל מה שקשור ליהדות ולקירוב היהדות כמו סמינרים, בריתות, חופות. ופעילות עניפה בכל מעגל השנה כך שהמקום מתעצם משנה לשנה בכמות האנשים הבאים לקריית רבינו הגדול ולציון הק'.
במרכז המבנה שוכן בית המדרש המפואר לתורה ולתפילה שבו עד 250 מקומות. היכל בית הכנסת מרוהט בסגנון עשיר ומכובד ומעוצב באריסטוקרטיות וברמת גימור גבוהה כיאה וכיאות לבית אלוקים. בקומה השנייה (שם נמצאת עזרת הנשים עם כ-50 מקומות ישיבה) הוקמה ספרייה ענקית ומפוארת ובה מאות ספרי לימוד בכל מקצועות התורה. באגפים נוספים במבנה, מוקמו המשרדים ועמדת המודיעין, מקווה טהרה נאה ומשוכלל, חנות נוחות לממכר מוצרי מזון ודרך, ומצרכים חיוניים, מלתחות, חדר אבטחה ומצלמות, חדר קפה, מסעדה נוחה ומרווחת, ועוד.
בכך התמלאה בקשתו של הרבי הרש"ב, ליצור אפשרות לכמה שיותר יהודים להגיע להתפלל באוהל.
השליח שפועל במקום הוא הרב שניאור זלמן דייטש בנוסף לרב מנחם מענדל טייכמן השליח בעיר האדיטש עצמה.