2,460
עריכות
אין תקציר עריכה
ישראל בטח בהשם (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
ישראל בטח בהשם (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:קרית_אדהז.jpg|שמאל|ממוזער|250px|קריית רבינו הגדול ממבט מלמעלה]] | [[קובץ:קרית_אדהז.jpg|שמאל|ממוזער|250px|קריית רבינו הגדול ממבט מלמעלה]] | ||
'''קריית רבינו הגדול''' הוא מתחם גדול ומפואר השוכן סמוך ל[[אוהל אדמו"ר הזקן]] בעיירה האדיטש שבאוקרינה. המתחם כולל בית כנסת, ספרייה, מקווה טהרה, מתחמי אירוח ואוכל. | '''קריית רבינו הגדול''' הוא מתחם גדול ומפואר השוכן סמוך ל[[אוהל אדמו"ר הזקן]] בעיירה האדיטש שבאוקרינה. המתחם כולל בית כנסת, ספרייה, מקווה טהרה, מתחמי אירוח ואוכל. | ||
==היסטוריה== | ==היסטוריה== | ||
[[קובץ:בניית_אדהז.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב מענדל דייטש לצד שלט המודיע על בניית המקום]] | |||
במשך שנים רבות, נותרה האדיטש נקודת ציון עראית במפת הדרכים של קברי הצדיקים, עקב מיקומה המרוחק שדרש היטלטלות מתישה בדרכים. לרוב היו הבאים להאדיטש שוהים בציון הקודש מספר שעות לכל היותר, כשמיד לאחר מכן היו שבים אל הדרך הארוכה והמעייפת, ללא שיוכלו לנוח מעמל הדרך או אפילו להאריך את שהותם במקום. | במשך שנים רבות, נותרה האדיטש נקודת ציון עראית במפת הדרכים של קברי הצדיקים, עקב מיקומה המרוחק שדרש היטלטלות מתישה בדרכים. לרוב היו הבאים להאדיטש שוהים בציון הקודש מספר שעות לכל היותר, כשמיד לאחר מכן היו שבים אל הדרך הארוכה והמעייפת, ללא שיוכלו לנוח מעמל הדרך או אפילו להאריך את שהותם במקום. | ||
| שורה 15: | שורה 14: | ||
==הקמת המקום== | ==הקמת המקום== | ||
[[קובץ:היכל_אדהז.jpg|שמאל|ממוזער|250px|היכל אדמו"ר הזקן, בסמיכות לציון בהאדיטש]] | |||
[[קובץ:ביהכנס_אדהז.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בית הכנסת מבפנים]] | |||
בשנת תשס"ד, לאחר כל המאמצים שכשלו בפעים הקודמות, הוקם ועד מיוחד שהחל לטפל בשכלול ופיתוח מתחם הציון והכשרתו לקליטת קהל גדול של מתפללים באופן מאורגן ומסודר. ואכן תוך זמן קצר מצאו קבלן מתאים ואמין, על צוות האדריכלים נמנו, ר' צביקה ויינברגר, הרב [[זאב גכטמן]], והאדריכל הנודע הרב אהרן אסטרייכר, בנוסף הרב [[זאב גכטמן]] שימש כמנהל הפרוייקט. כל הבנייה יוזמה על ידי הרב הלפרין מירושלים, האחים [[מנחם מענדל דייטש|מנחם מענדל]] ומשה דייטש. | בשנת תשס"ד, לאחר כל המאמצים שכשלו בפעים הקודמות, הוקם ועד מיוחד שהחל לטפל בשכלול ופיתוח מתחם הציון והכשרתו לקליטת קהל גדול של מתפללים באופן מאורגן ומסודר. ואכן תוך זמן קצר מצאו קבלן מתאים ואמין, על צוות האדריכלים נמנו, ר' צביקה ויינברגר, הרב [[זאב גכטמן]], והאדריכל הנודע הרב אהרן אסטרייכר, בנוסף הרב [[זאב גכטמן]] שימש כמנהל הפרוייקט. כל הבנייה יוזמה על ידי הרב הלפרין מירושלים, האחים [[מנחם מענדל דייטש|מנחם מענדל]] ומשה דייטש. | ||