תקנת המשקה – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת העריכה הבאה ←

חזותיקוד ויקי

@@ שורה 34: / שורה 34: @@
 למעשה, בפורים הראשון אחר החל תקנת "הגבלת המשקה" – פורים תשכ"ד הדגיש הרבי כי באותו פורים ובאותו התוועדות בטל התקנה. '''מה שהזכרתי ש[בפורים] אין בית דין עם הגבלות וכו', כוונתי גם בנוגע להיום, שהרי ישנה הגבלה דג' כוסות כענין הידוע. ממילא בשביל היום, במסיבה זו, זהו בטל'''.
-אבל ב[[התוועדות]] ד[[י"ב תמוז]] [[תשכ"ה]] תיקן כי הגבלת המשקה הוא גם בפורים. '''בין ב[[שבת]] ובין ב[[יום טוב]] ובין בי"ב תמוז ובין י"ט כסלו ובין שמח"ת  ובין פורים, עם כל הענינים שאפשר להורות בהם היתר. החיוב של ד' כוסות של הסדר הוא דבר אחד, והחיוב של יין לקידוש והבדלה הוא עוד ענין, אבל מה שקשור עם התוועדות הוא ג' כוסות לכל היותר וכל השלש יחד לכל היותר עניין של רביעית'''.
+אבל ב[[התוועדות]] ד[[י"ב תמוז]] [[תשכ"ה]] תיקן כי הגבלת המשקה הוא גם בפורים: '''בין ב[[שבת]] ובין ב[[יום טוב]] ובין בי"ב תמוז ובין י"ט כסלו ובין שמח"ת  ובין פורים, עם כל הענינים שאפשר להורות בהם היתר. החיוב של ד' כוסות של הסדר הוא דבר אחד, והחיוב של יין לקידוש והבדלה הוא עוד ענין, אבל מה שקשור עם התוועדות הוא ג' כוסות לכל היותר וכל השלש יחד לכל היותר עניין של רביעית'''.
 כמובן שמאז, הי' שתיית משקה יותר מההגבלה בפורים, חמורה ומופרכת לגמרי כמו בשאר ימות השנה. איסור השתייה הי' ידוע לכולם ולא הי' מקום לחשוב ולחפש התירים. אדרבה הייתה מפורסמת שיטת הרבי כי ה"חייב אדם לבסומי" של הבחורים הוא ביינה של תורה.