תכנון המשפחה

תכנון המשפחה הוא שם כולל לפעולות התערבות אנושיות שמטרתן להשפיע על מספר הילדים במשפחה לפי היכולת הכלכלית והריגשית של ההורים. מבחינה הלכתית ישנו הבדל גדול בין סוגי ההתערבות השונים וחומרתן, כאשר חלק מהפעולות אסורות לחלוטין, וחלקן מותרות בדיעבד בהתייעצות עם רב.

בהיבט המוסרי והרוחני, אל מול התנועות המודרניות שחדרו גם בתוככי הציבור שומר התורה והמצוות הקוראות להורים 'לקחת אחריות' ולתכנן את המשפחה כפי שמתאים להם, הרבי יצא בקריאה גורפת להשתדל להימנע ככל הניתן מפעולות אלו, הנובעות לעיתים מחוסר אמונה, ולהשתדל להרבות ילודה ככל האפשר. הרבי הסביר שילדים זו המתנה הגדולה ביותר שאדם יכול לקבל, ואין זה מן הראוי לסרב למתנה שמקבלים מהמלך, ובאשר לדאגת הפרנסה והכוחות לגדל את הילדים, הרבי קרא לחזק את האמונה ביכולתו של הקב"ה לתת לאדם את מה שנצרך בשביל לגדל את הילדים.

הרבי אף הקים רשת סיוע עולמית תחת השם 'שפרה ופועה' במטרה לסייע ליולדות ולהעניק להן את התמיכה הנצרכת בשביל להקל את תקופת הלידה והכרוך בכך.

רקע

מצוות פריה ורביה היא המצווה הראשונה הכתובה בתורה, והיא גם אחת משבע מצוות בני נח.

מקור המצווה היא מצווי הקב"ה לאדם הראשון:

וַיְבָרֶךְ אֹתָם אֱלֹהִים וַיֹּאמֶר לָהֶם אֱלֹהִים פְּרוּ וּרְבוּ וּמִלְאוּ אֶת הָאָרֶץ וְכִבְשֻׁהָ

— ספר בראשית פרק א פסוק כח

מלבד מצוות ישוב העולם שמוטלת גם על גויים, על יהודי יש תוספת וציווי מיוחד של "פרו ורבו", לדאוג להרבות את זרעו ככל האפשר.

המינימום של חיוב המצווה הוא להוליד לכל הפחות בן אחד ובת אחת, אך גם לאחר שהוליד בן ובת מוטלת עליו המצווה להמשיך ולהשתדל להרבות את צאצאיו.

הגמרא מתבטאת בחריפות כנגד מי שמבטל מצווה זו במזיד, בן הביטויים אנו מוצאים גם את ביטויו של התנא בן עזאי "כאילו שופך דמים". למרות זאת בן עזאי עצמו לא נשא אשה מעולם מפני ש"נפשו חשקה בתורה". אדמו"ר הזקן מסביר כי הסיבה לכך היא מכיון שהוא היה חולה אהבה על התורה, ולא היה יכול להסיח את דעתו לענינים גשמיים. אלא שאם היה מדובר במחלה אחרת, היה מוטל עליו חיוב גמור לפנות לרופא ולטפל בו, אלא שמכיון שהיה מדובר בלימוד התורה היה מותר לו.

התייחסות ישירה של חז"ל לנושא תכנון המשפחה מופיע בנוגע לחזקיהו המלך טען בפני ישעיהו שאינו עוסק בפריה ורביה כיון שרואה ברוח הקודש שיצאו ממנו בנים שאינם הגונים, והוא הוכיח אותו על כך שמתערב במעשי השם, ועליו מצידו לקיים את רצון השם והוא יעשה הטוב בעיניו.

תכנון המשפחה בהיבט ההלכתי

בהיבט ההלכתי, תכנון המשפחה באמצעות הפסקה יזומה (הפלה מלאכותית) של הריון שכבר החל - הוא איסור חמור, ולחלק מהדעות נחשב כאיסור רציחה ממש, והוא מותר רק במידה שהעובר מסכן את חיי האמא, ובמידה ואכן יש הכרח בדבר, כדאי להשתדל להפסיק את ההריון קודם שעוברים ארבעים יום.

כאשר מדובר על תכנון מראש באמצעות נטילת גלולות רפואיות על ידי האשה, או באמצעות התקן פיזי המונע את קליטת ההריון כרוך הדבר כרוך במספר בעיות:

1. ביטול מצוות עשה של 'פרו ורבו'.
2. גרמא של איסור הוצאת זרע לבטלה.

כיון שחיובים הלכתיים אלו מוטלים בעיקרם על הבעל, ניתן למצוא היתרים הלכתיים במידת הצורך להשתמש באמצעים שונים שידחו את האפשרות של האשה להיכנס להריון, וזאת בכפוף להתייעצות הלכתית עם רב מורה הוראה המכיר את פרטי המצב המשפחתי.

בהיבט האמוני

חשיבות המצווה

מצוות פריה ורביה היא המצווה הראשונה הכתובה בתורה, והיא גם אחת משבע מצוות בני נח המוטלת על כל האנושות, דבר המוכיח עד כמה היא חיוב בסיסי והכרחי.

ספר החינוך כותב שמצווה זו חשובה מכל המצוות כי "בסיבתה מתקיימות כל המצוות".

בעלי התוספות כתבו , שמצווה זו גדולה משאר המצוות, כפי שניתן לראות בעובדה שלמרות שאין אומרים לאדם חטא כדי שיזכה חברך, מותר לעבור על איסור שחרור עבד כנעני כדי שיקיים פרו ורבו.

היבט נוסף המופיע בספרים, הוא העובדה שזוהי המצווה היחידה באמצעותה זוכה האדם להיות שותף עם הקב"ה ביצירה.

הרבי הצביע על כך שאדם הראשון נברא יחידי כדי ללמד שכל יהודי הוא עולם מלא, וממילא כל עוד ויש אפשרות, על האדם להשתדל להעמיד 'עולם' נוסף, והוסיף, שזו אחת מחמש השאלות ששואלים את הנשמה בבית דין של מעלה לאחר הפטירה. הרבי הוסיף ודייק ששואלים האם עסקת בכך, כלומר שלא רק שעל האדם לעשות זאת, אלא הוא צריך לעשות זאת באופן של 'עסק', שיהיה אכפת לו מכך ולהשקיע בזה, ועוד, שמכיון שבקיום מצווה זו תלוי זירוז ביאת משיח, שהוא תכלית בריאת העולם, יש להשתדל במיוחד במצווה זו.

בתלמוד ירושלמי מוכיחים מהפסוקים שהקדוש ברוך הוא מחבב מצווה זו אפילו יותר מבניין בית המקדש.

קירוב הגאולה

במצווה זו יש גם חלק בקירוב הגאולה, כאימרת הגמרא: אין בן דוד בא עד שיכלו כל הנשמות שבגוף". רש"י מפרש כי יש אוצר נשמות הקרוי "גוף".

זוהי הסיבה שהשמחה בלידת ילד יהודי אינה רק שמחה פרטית של בני משפחתתו והקרובים אליו, אלא של כלל ישראל.

מסיבה זו יש דעה בגמרא האומרת כי גם אם מתו בניו, קיים את מצוות פרו ורבו, כיון שהביא שני נשמות לעולם וקירב את הגאולה. להלכה אנו פוסקים כדעה השניה, מפני שלמעשה עדיין חסר חלקים אחרים של המצווה, שהם "לשבת יצרה".

בתורת הסוד

אדמו"ר הצמח צדק מסביר כי על פי הסוד אותה ההשפעה הנעשית על ידי מצוות פריה ורביה נעשית על ידי לימוד התורה. בנוסף לכך, מצוות פריה ורביה היא יחוד זו"נ, ואילו מצוות תלמוד תורה היא יחוד גבוה יותר של אבא ואמא, ובכלל מאתים מנה.

עידוד הילודה

בשנת תש"מ הרעיש הרבי אודות החיוב של מצוות פריה ורביה, ונגד "תכנון המשפחה".

הרבי התבטא שאנשי התנועות המודרניות הקוראות לתכנן את המשפחה, מהפכים את היוצרות ושמים חושך לאור וטוענים שהברכה בבית תלויה במשפחה מצומצמת, בעוד ההיפך הוא הנכון והברכה היא דווקא בריבוי ילדים, ומופרך לדחות בידיים את אחת הברכות הגדולות ביותר שהקב"ה נותן לאדם, ואף אם יש לאדם תירוצים הלכתיים מדוע הדבר מותר, אם האדם יעשה חשבון נפש אמיתי מהו רצון השם ומהיכן נובע הרצון של תכנון המשפחה - יגיע ללא ספק למסקנה שעליו להשתדל להרבות ככל האפשר בהרחבת המשפחה, ומכיון שמדובר במעשה המשותף להורים ולקדוש ברוך הוא, יש להתחשב בדעתו של השותף השלישי, הקב"ה.

מענה לטענות

ריבוי ילדים מביא לא רק להסתדרות בפרנסה, אלא לברכה מיוחדת באופן של עשירות, ואם הקב"ה מפרנס את כל העולם, בוודאי שיכול לפרנס עוד ילד יהודי אחד.

הרבי שלל גם טענות רוחניות שיש להמתין עד לשלום בית בין בני הזוג או להתחזקות בפרטים מסויימים בשמירת המצוות כגון צניעות וכדומה, ואם הקב"ה מחליט שבני הזוג יפקדו בילד נוסף, אין שום צדק בדחיית הברכה.

הוראות והדרכות

הרבי התבטא שיש להשתדל בהרחבת המשפחה מתוך שמחה דווקא.

כאשר יהודי נכנס ליחידות אצל הרבי וסיפר שאשתו רוצה להגדיל את המשפחה והוא מתנגד, קם הרבי מכסאו וזעק (כאשר את הזעקה היה ניתן לשמוע גם מחוץ לחדר): "לשולחן זה מגיעות בקשות להיפקד, ואתה רוצה לעשות ההיפך?!...".

רבנים נוספים שהצטרפו לקריאת הרבי

הרבנים הראשיים לישראל, שלמה משה עמאר ויונה מצגר, יצאו בחורף של שנת תשע"ג בקריאה לכל הרבנים שיפעלו בדרשותיהם "לעידוד הילודה בעם היהודי ומניעת הפלות שאינן הכרחיות".

ראו גם

• לידה

לקריאה נוספת

• הרב מענדל דובוב, Shall We Have Another? (יהיה לנו עוד), עידוד הילודה במשנת הרבי - תש"פ
• הרבנית סימה אשכנזי, סדרת כתבות במוסף 'נשי' לשבועון כפר חב"ד: הברכה הגדולה ביותר, גליון 1859 עמוד 22  •  הזכות להיות הורים, גליון 1859 עמוד 15
• להתברך בבנים - עצות וסגולות לזכות בפרי בטן, מוסף 'נשי' לשבועון כפר חב"ד גליון 1859 עמוד 20
• הדרך להגיע למנוחת נפש אמיתית, במדור 'חיי רבי' שבועון כפר חב"ד: חלק ראשון - גליון 1896  •  חלק שני - גליון 1897 עמוד 58
• לכל משפחה – מניין משלה סביב השולחן, שבועון כפר חב"ד מדור 'חיי רבי' גליון 1896 עמוד 30

קישורים חיצונים

• שיחות קודש תשכ"ט חלק א' (346)
• מוסף אושר ועושר, מוסף בנושא עידוד הילודה של מגזין "דרך המלך", מבית התאחדות החסידים לקבלת פני משיח, טבת ה'תשע"ה
• גאולת מצרים - בזכות נשות ישראל שהתעקשו להתאמץ ולהמשיך לגדל דורות של יהודים