זלמן אידל זיסלין: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
חלוקת קונטרסים (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
חלוקת קונטרסים (שיחה | תרומות) מ (הגהה) |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:Zhislin2.jpg|שמאל|ממוזער|450px|כתב ידו של ר' זלמן אידל על הספר 'זִכְרוּ תּוֹרַת משֶׁה' ( | [[קובץ:Zhislin2.jpg|שמאל|ממוזער|450px|כתב ידו של ר' זלמן אידל על הספר 'זִכְרוּ תּוֹרַת משֶׁה' (וילנה תרמ"ה)]] | ||
[[קובץ:Zhislin.jpg|שמאל|ממוזער|180px|חותמו של ר' זלמן אידל]] | [[קובץ:Zhislin.jpg|שמאל|ממוזער|180px|חותמו של ר' זלמן אידל]] | ||
החסיד ר' '''שניאור זלמן אידל זיסלין''' (בסביבות [[תרל"ה]] – [[י"א באדר]] [[תרצ"ו]]) מחסידי [[אדמו"ר הרש"ב]]. | החסיד ר' '''שניאור זלמן אידל זיסלין''' (בסביבות [[תרל"ה]] – [[י"א באדר]] [[תרצ"ו]]) מחסידי [[אדמו"ר הרש"ב]]. | ||
| שורה 6: | שורה 6: | ||
החסיד ר' זלמן אידל זיסלין נולד בעיירה מְגְלִין (בפלך צ'רניגוב), לאמו הֶניה ולאביו הרב ברוך יהודה לייב ששימש שם כרב מטעם הממשלה. | החסיד ר' זלמן אידל זיסלין נולד בעיירה מְגְלִין (בפלך צ'רניגוב), לאמו הֶניה ולאביו הרב ברוך יהודה לייב ששימש שם כרב מטעם הממשלה. | ||
בשנת [[תר"ס]] עסק בהגהת והכנת ספר התניא לדפוס{{הערה|[[יהושע דוברבסקי]] (עורך), '''[[אלה תולדות פרץ]]''', כפר חב"ד תשע"ה, עמ' 633.}}. | בשנת [[תר"ס]] עסק בהגהת והכנת [[ספר התניא]] לדפוס{{הערה|[[יהושע דוברבסקי]] (עורך), '''[[אלה תולדות פרץ]]''', כפר חב"ד תשע"ה, עמ' 633.}}. | ||
ר' זלמן אידל דר ב[[ליובאוויטש]] בתקופות מסוימות, כך אנו מוצאים את קיומו בה בין השנים [[תרע"ג]]{{הערה|'''[[האח]]''', ב' כסלו תרע"ג, עמ' 56.}}–[[תרע"ה]]{{הערה|שם=כור|ישראל גוטין, '''כור עוני''', תל אביב 1979, עמ' 147-148.}}. | ר' זלמן אידל דר ב[[ליובאוויטש]] בתקופות מסוימות, כך אנו מוצאים את קיומו בה בין השנים [[תרע"ג]]{{הערה|'''[[האח]]''', ב' כסלו תרע"ג, עמ' 56.}}–[[תרע"ה]]{{הערה|שם=כור|ישראל גוטין, '''כור עוני''', תל אביב 1979, עמ' 147-148.}}. תקופת זמן הוא עסק בפיקוח אחרי צעירי התלמידים ב[[ישיבת תומכי תמימים]]{{הערה|שם=כור}}. | ||
לאורך השנים עסק ר' זלמן אידל בהעתקת כתבי דא"ח, ביניהם היו: [[המשך יום טוב של ראש השנה תרס"ו]]{{הערה|'''[[קובץ יגדיל תורה (ניו יורק)|יגדיל תורה]]''', כולל אברכים שע"י המזכירות, חוברת לה (ניסן-אייר תש"מ), עמ' רלב, הערה 83.}}, [[המשך בשעה שהקדימו תרע"ב]]{{הערה|'''בשעה שהקדימו תער"ב''', כרך א, ניו יורק תשנ"ב, הוספות, עמ' ז, ט.}}. מלבד כתבי הדא"ח אנו מוצאים | לאורך השנים עסק ר' זלמן אידל בהעתקת כתבי [[דא"ח]], ביניהם היו: [[המשך יום טוב של ראש השנה תרס"ו]]{{הערה|'''[[קובץ יגדיל תורה (ניו יורק)|יגדיל תורה]]''', כולל אברכים שע"י המזכירות, חוברת לה (ניסן-אייר תש"מ), עמ' רלב, הערה 83.}}, [[המשך בשעה שהקדימו תרע"ב]]{{הערה|'''בשעה שהקדימו תער"ב''', כרך א, ניו יורק תשנ"ב, הוספות, עמ' ז, ט.}}. מלבד כתבי הדא"ח אנו מוצאים ש[[אדמו"ר הרש"ב]] שכר את שירותיו לצרכי העתקת החיבור 'ירח יקר'{{הערה|[[רפאל נחמן כהן]], '''[[ליובאוויטש וחייליה]]''', כפר חב"ד תשמ"ג, עמ' 59.}}. | ||
לאחר מעברו של אדמו"ר הרש"ב ל[[רוסטוב]] עקר ר' זלמן אידל לרוסטוב והיה גר בחדר בבית הרבי, והיה מקורב ל | לאחר מעברו של אדמו"ר הרש"ב ל[[רוסטוב]] עקר ר' זלמן אידל לרוסטוב והיה גר בחדר בבית הרבי, והיה מקורב ל[[בית הרב]] בתקופה זו{{הערה|[[יהודה חיטריק]], '''רשימות דברים''', תשס"ט, עמ' 180, 406.}}. כך גם הוא מוזכר כמשמש בקודש{{הערה|משה דובער ריבקין, '''[[אשכבתא דרבי]]''', ניו יורק תשל"ו, עמ' 7; רפאל נחמן כהן, '''[[שמועות וסיפורים]]''', כרך א, כפר חב"ד תש"נ, עמ' 315.}}. בתקופה זו גם סייע בהצלת רכוש בית הרב{{הערה|'''ליובאוויטש וחייליה''', עמ' 33, הערה 4.}}. | ||
בשנת [[תרע"ז]] הדפיס את אגרת אדמו"ר הרש"ב 'חסדי ה' אזכיר', אשר נדפסה כדף בודד, והיא תוקנה בכמה מקומות לפני ההדפסה{{הערה|'''[[אגרות קודש (אדמו"ר הרש"ב)|אגרות קודש אדמו"ר הרש"ב]]''', כרך ב, עמ' תתכט ואילך; כרך ה, עמ' קיב.}}. | בשנת [[תרע"ז]] הדפיס את אגרת אדמו"ר הרש"ב 'חסדי ה' אזכיר', אשר נדפסה כדף בודד, והיא תוקנה בכמה מקומות לפני ההדפסה{{הערה|'''[[אגרות קודש (אדמו"ר הרש"ב)|אגרות קודש אדמו"ר הרש"ב]]''', כרך ב, עמ' תתכט ואילך; כרך ה, עמ' קיב.}}. | ||
בשנת [[תרע"ח]] הדפיס את [[סידור רוסטוב]]. ר' זלמן אידל בהיותו פדנט שאל כל דבר, קטן כגדול, אצל אדמו"ר הרש"ב ודקדקנותו זו הייתה | בשנת [[תרע"ח]] הדפיס את [[סידור רוסטוב]]. ר' זלמן אידל בהיותו פדנט שאל כל דבר, קטן כגדול, אצל אדמו"ר הרש"ב ודקדקנותו זו הייתה לשם דבר{{הערה|על כך בהרחבה: דניאל גולדברג, 'הערות לקובץ יגדיל תורה ה (א)', '''[[קובץ יגדיל תורה (ירושלים)|יגדיל תורה]]''', כולל צמח צדק, גליון ז (תמוז תשל"ח), עמ' 85-86; [[יהושע מונדשיין]], 'סידור ראסטאוו', '''יגדיל תורה''', כולל צמח צדק, גליון ט (טבת תשל"ט), עמ' 81-83; הנ"ל, 'סידורו של רבינו הזקן נ"ע: פרקי עיון, בירור וסקירה', בתוך: [[גדליה אוברלנדר]] (עורך), '''הסידור''', מונסי תשס"ג, עמ' קיט-קכא.}}. כמה משאלותיו הוזכרו על ידי הרב [[יעקב לנדא]]{{הערה|'''שמועות וסיפורים''', כרך א, כפר חב"ד תש"נ, עמ' 312; [[יוסף שמחה גינזבורג]], 'תיבת חדתין', '''[[הערות וביאורים]]''', אהלי תורה, גליון תתנט (ש"פ אמור תשס"ג), עמ' 91.}}. | ||
בסוף קיץ [[תר"פ]] ציווה עליו אדמו"ר הריי"צ לשרוף כתבי-יד הנמצאים במרתף. ר' זלמן אידל סיפר זאת לתלמידים ומצאו שם רשימות וכתבים | בסוף קיץ [[תר"פ]] ציווה עליו [[אדמו"ר הריי"צ]] לשרוף כתבי-יד הנמצאים במרתף. ר' זלמן אידל סיפר זאת לתלמידים ומצאו שם רשימות וכתבים מאדמו"ר הריי"צ. ר' זלמן אידל לא שרף את כל הכתבים, ואדמו"ר הריי"צ הקפיד על כך, ואמר: {{ציטוטון|דבר זה נוגע בנפשי, ואיך לא יחוסו על נפשו}}{{הערה|'''רשימות דברים''', עמ' 399.}}. בתקופה זו גם הדפיס בשכפול עותקים מצוואת אדמו"ר הרש"ב והפיצה בין אנ"ש, עם התוספת המיועדת לאדמו"ר הריי"צ: {{ציטוטון|יש צעטיל מיוחד לבני יחיה והוא בתקפו עומד}}. אדמו"ר הריי"צ הקפיד על הוספת משפט זה{{הערה|'''אשכבתא דרבי''', עמ' 123-124.}}. | ||
בשנת [[תרפ"א]] היה ממנהלי ישיבת | בשנת [[תרפ"א]] היה ממנהלי ישיבת [[תומכי תמימים רוסטוב|תומכי תמימים ברוסטוב]], ובעת מאסר מנהלי הישיבה נעצר גם הוא לחמישה ימים{{הערה|'''[[אגרות קודש (אדמו"ר הריי"צ)|אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ]]''', כרך יג, עמ' לח.}}. ר' זלמן אידל דאג להסדיר את קיום הישיבה כמוסד אקדמי הזכאי למימון ממשלתי{{הערה|'''רשימות דברים''', עמ' 408.}}. | ||
ב[[י"ט תשרי]] [[תרצ"ו]] כתב מכתב אל אדמו"ר הריי"צ ובו שטח את רצונו להדפיס מחדש את סידור | ב[[י"ט תשרי]] [[תרצ"ו]] כתב מכתב אל אדמו"ר הריי"צ ובו שטח את רצונו להדפיס מחדש את [[סידור תהילת ה']] והעלה כמה שאלות בנוסח{{הערה|'''יגדיל תורה''', כולל אברכים שע"י המזכירות, גליון לה (ניסן-אייר תש"מ), עמ' רלב-רלד.}}. במכתב זה גם העלה הצעה להעלאת כתיבת תווי ניגוני חב"ד{{הערה|'''אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ''', כרך ג, עמ' תמו, בשולי הגליון.}}, לימים התקיימה הצעה זו והתגבשה בהוצאת [[ספר הניגונים]]. | ||
בתקופת חייו האחרונה התגורר | בתקופת חייו האחרונה התגורר ב[[לנינגרד]], ואדמו"ר הריי"צ הציע לו לעבוד בתקופה זו כספרן באחת הספריות בלנינגרד{{הערה|'''אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ''', כרך יא, עמ' רעא; כרך יג, עמ' רמד-רמה.}}. ר' זלמן אידל נפטר כרווק{{הערה|שם=כור}} ב[[י"א אדר]] [[תרצ"ו]], ונקבר בסמיכות לר' [[חיים בן ציון רסקין]]{{הערה|[https://chabad.info/news/544030/ לניגרד: נחשפה מצבתו של הרב חיים בן ציון רסקין ע"ה] {{חב"ד אינפו}}}}. | ||
==פרוייקטי הדפסה== | ==פרוייקטי הדפסה== | ||
גרסה מ־00:30, 8 בדצמבר 2021
החסיד ר' שניאור זלמן אידל זיסלין (בסביבות תרל"ה – י"א באדר תרצ"ו) מחסידי אדמו"ר הרש"ב.
ביוגרפיה
החסיד ר' זלמן אידל זיסלין נולד בעיירה מְגְלִין (בפלך צ'רניגוב), לאמו הֶניה ולאביו הרב ברוך יהודה לייב ששימש שם כרב מטעם הממשלה.
בשנת תר"ס עסק בהגהת והכנת ספר התניא לדפוס[1].
ר' זלמן אידל דר בליובאוויטש בתקופות מסוימות, כך אנו מוצאים את קיומו בה בין השנים תרע"ג[2]–תרע"ה[3]. תקופת זמן הוא עסק בפיקוח אחרי צעירי התלמידים בישיבת תומכי תמימים[3].
לאורך השנים עסק ר' זלמן אידל בהעתקת כתבי דא"ח, ביניהם היו: המשך יום טוב של ראש השנה תרס"ו[4], המשך בשעה שהקדימו תרע"ב[5]. מלבד כתבי הדא"ח אנו מוצאים שאדמו"ר הרש"ב שכר את שירותיו לצרכי העתקת החיבור 'ירח יקר'[6].
לאחר מעברו של אדמו"ר הרש"ב לרוסטוב עקר ר' זלמן אידל לרוסטוב והיה גר בחדר בבית הרבי, והיה מקורב לבית הרב בתקופה זו[7]. כך גם הוא מוזכר כמשמש בקודש[8]. בתקופה זו גם סייע בהצלת רכוש בית הרב[9].
בשנת תרע"ז הדפיס את אגרת אדמו"ר הרש"ב 'חסדי ה' אזכיר', אשר נדפסה כדף בודד, והיא תוקנה בכמה מקומות לפני ההדפסה[10].
בשנת תרע"ח הדפיס את סידור רוסטוב. ר' זלמן אידל בהיותו פדנט שאל כל דבר, קטן כגדול, אצל אדמו"ר הרש"ב ודקדקנותו זו הייתה לשם דבר[11]. כמה משאלותיו הוזכרו על ידי הרב יעקב לנדא[12].
בסוף קיץ תר"פ ציווה עליו אדמו"ר הריי"צ לשרוף כתבי-יד הנמצאים במרתף. ר' זלמן אידל סיפר זאת לתלמידים ומצאו שם רשימות וכתבים מאדמו"ר הריי"צ. ר' זלמן אידל לא שרף את כל הכתבים, ואדמו"ר הריי"צ הקפיד על כך, ואמר: "דבר זה נוגע בנפשי, ואיך לא יחוסו על נפשו"[13]. בתקופה זו גם הדפיס בשכפול עותקים מצוואת אדמו"ר הרש"ב והפיצה בין אנ"ש, עם התוספת המיועדת לאדמו"ר הריי"צ: "יש צעטיל מיוחד לבני יחיה והוא בתקפו עומד". אדמו"ר הריי"צ הקפיד על הוספת משפט זה[14].
בשנת תרפ"א היה ממנהלי ישיבת תומכי תמימים ברוסטוב, ובעת מאסר מנהלי הישיבה נעצר גם הוא לחמישה ימים[15]. ר' זלמן אידל דאג להסדיר את קיום הישיבה כמוסד אקדמי הזכאי למימון ממשלתי[16].
בי"ט תשרי תרצ"ו כתב מכתב אל אדמו"ר הריי"צ ובו שטח את רצונו להדפיס מחדש את סידור תהילת ה' והעלה כמה שאלות בנוסח[17]. במכתב זה גם העלה הצעה להעלאת כתיבת תווי ניגוני חב"ד[18], לימים התקיימה הצעה זו והתגבשה בהוצאת ספר הניגונים.
בתקופת חייו האחרונה התגורר בלנינגרד, ואדמו"ר הריי"צ הציע לו לעבוד בתקופה זו כספרן באחת הספריות בלנינגרד[19]. ר' זלמן אידל נפטר כרווק[3] בי"א אדר תרצ"ו, ונקבר בסמיכות לר' חיים בן ציון רסקין[20].
פרוייקטי הדפסה
- אגרת 'חסדי ה' אזכיר' (רוסטוב תרע"ז)
- סידור תהלת ה' (רוסטוב תרע"ח)
הערות שוליים
- ↑ יהושע דוברבסקי (עורך), אלה תולדות פרץ, כפר חב"ד תשע"ה, עמ' 633.
- ↑ האח, ב' כסלו תרע"ג, עמ' 56.
- ↑ 3.0 3.1 3.2 ישראל גוטין, כור עוני, תל אביב 1979, עמ' 147-148.
- ↑ יגדיל תורה, כולל אברכים שע"י המזכירות, חוברת לה (ניסן-אייר תש"מ), עמ' רלב, הערה 83.
- ↑ בשעה שהקדימו תער"ב, כרך א, ניו יורק תשנ"ב, הוספות, עמ' ז, ט.
- ↑ רפאל נחמן כהן, ליובאוויטש וחייליה, כפר חב"ד תשמ"ג, עמ' 59.
- ↑ יהודה חיטריק, רשימות דברים, תשס"ט, עמ' 180, 406.
- ↑ משה דובער ריבקין, אשכבתא דרבי, ניו יורק תשל"ו, עמ' 7; רפאל נחמן כהן, שמועות וסיפורים, כרך א, כפר חב"ד תש"נ, עמ' 315.
- ↑ ליובאוויטש וחייליה, עמ' 33, הערה 4.
- ↑ אגרות קודש אדמו"ר הרש"ב, כרך ב, עמ' תתכט ואילך; כרך ה, עמ' קיב.
- ↑ על כך בהרחבה: דניאל גולדברג, 'הערות לקובץ יגדיל תורה ה (א)', יגדיל תורה, כולל צמח צדק, גליון ז (תמוז תשל"ח), עמ' 85-86; יהושע מונדשיין, 'סידור ראסטאוו', יגדיל תורה, כולל צמח צדק, גליון ט (טבת תשל"ט), עמ' 81-83; הנ"ל, 'סידורו של רבינו הזקן נ"ע: פרקי עיון, בירור וסקירה', בתוך: גדליה אוברלנדר (עורך), הסידור, מונסי תשס"ג, עמ' קיט-קכא.
- ↑ שמועות וסיפורים, כרך א, כפר חב"ד תש"נ, עמ' 312; יוסף שמחה גינזבורג, 'תיבת חדתין', הערות וביאורים, אהלי תורה, גליון תתנט (ש"פ אמור תשס"ג), עמ' 91.
- ↑ רשימות דברים, עמ' 399.
- ↑ אשכבתא דרבי, עמ' 123-124.
- ↑ אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ, כרך יג, עמ' לח.
- ↑ רשימות דברים, עמ' 408.
- ↑ יגדיל תורה, כולל אברכים שע"י המזכירות, גליון לה (ניסן-אייר תש"מ), עמ' רלב-רלד.
- ↑ אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ, כרך ג, עמ' תמו, בשולי הגליון.
- ↑ אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ, כרך יא, עמ' רעא; כרך יג, עמ' רמד-רמה.
- ↑ לניגרד: נחשפה מצבתו של הרב חיים בן ציון רסקין ע"ה
