טעמי המקרא – הבדלי גרסאות
הפניה לדף ניגון טעמים |
חב"דפדי פעיל (שיחה | תרומות) הסרת ההפניה לדף ניגון טעמים תגית: הסרת הפניה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:טעמים.jpg|ממוזער|'''טעמי הנגינה''' - נוסח חב"ד]] | |||
'''טעמי הנגינה''' ל[[קריאת התורה|קריאה בתורה]] (או '''טעמי המקרא''', '''טעמים''') הינם סימנים מיוחדים המצורפים ל{{מונחון|תיבות|מילות}} ה{{מונחון|תנ"ך|תורה, נביאים וכתובים}} (מעל כל מילה, מתחתיה או אחריה), ומנחים את הקורא בנגינת התיבות ובצורת הגיית המילים. טעמי הנגינה מלווים את מילות [[תורה|התורה]], לכל מילה טעם אחד בדרך כלל. הטעם מלמד על הטעמתה של המילה ועל מידת הפסקתה מהמילה שאחריה. | |||
נוסח חב"ד של הטעמים, הועבר במסורת מ[[אדמו"ר הזקן]] ל[[אדמו"ר הצמח צדק]], עד שהגיע לידי [[אדמו"ר הריי"צ]]. בנוסח זה, משתמשים כיום [[חסידי חב"ד ליובאוויטש]] ב[[קריאת התורה]] בימות החול, שבת ומועדים. ניגוני טעמים דומים משמשים את החסידים ל[[מגילת אסתר|קריאת המגילה]] ב[[פורים]], [[קריאת התורה]] ב[[ימים נוראים]] ו[[הפטרה]] בכל שבוע. | |||
== המקור לטעמים == | |||
ישנם חילוקי דעות בנוגע למקורם של טעמי הנגינה וסימניהם, לרוב הדעות המנגינה של הטעמים היא [[הלכה למשה מסיני]], והסימנים היו בהתחלה רק עם הידיים ולאחר מכן ציירו אותם איך שהם כיום בספרים. | |||
יש דעה נוספת שהמנגינה נוספה לצורך הפיסוק הנכון ובשביל להקל ללמידה בעל פה. | |||
== נגינת הטעמים == | |||
{{רשימת מדיה|כותרת={{יישור טקסט|מרכז|הקריאה בטעמי הנגינה לימות החול, שבת ומועדים}}|יישור=שמאל}} | |||
{{פריט מדיה | |||
|שם=טעמי הקריאה - שבת ויום טוב (מיכאל סלאווין).mp3 | |||
|כותרת=הרב מיכאל סלאווין:{{ש}}}} | |||
{{פריט מדיה | |||
|שם=טעמי הקריאה - שבת ויום טוב (דוד הורביץ).mp3 | |||
|כותרת=הרב דוד הורביץ:{{ש}}}} | |||
{{סוף רשימת מדיה}} | |||
<big><span style="font-family:SBL Hebrew,Ezra SIL SR,Ezra SIL,David,Arial Unicode MS; font-size:130%"> פַּשְׁטָ֙א מֻנַּ֣ח זַרְקָא֮, מֻנַּ֣ח סֶג֒וֺל, מֻנַּ֣ח | מֻנַּ֣ח רְבִ֗יעִי,</span>{{ש}} | |||
<span style="font-family:SBL Hebrew,Ezra SIL SR,Ezra SIL,David,Arial Unicode MS; font-size:130%"> מַהְפָּ֤ךְ פַּשְׁטָא֙, זָקֵף־קָטֹ֔ן, זָקֵף־גָּד֕וֹל,</span>{{ש}} | |||
<span style="font-family:SBL Hebrew,Ezra SIL SR,Ezra SIL,David,Arial Unicode MS; font-size:130%">מֵרְכָ֥א טִפְּחָ֖א, מֻנַּ֣ח אֶתְנַחְתָּ֑א,</span>{{ש}} | |||
<span style="font-family:SBL Hebrew,Ezra SIL SR,Ezra SIL,David,Arial Unicode MS; font-size:130%">פָּזֵ֡ר, תְּלִישָא־קְטַנָּה֩, תְּ֠לִישָא־גְדוֹלָה,</span>{{ש}} | |||
<span style="font-family:SBL Hebrew,Ezra SIL SR,Ezra SIL,David,Arial Unicode MS; font-size:130%">קַדְמָ֙א־וְאַזְלָ֜א, אַזְלָ֨א־גֵּ֜רֵשׁ, גֵּרְשַ֞יִּים,</span>{{ש}} | |||
<span style="font-family:SBL Hebrew,Ezra SIL SR,Ezra SIL,David,Arial Unicode MS; font-size:130%">דַּרְגָּ֧א תְּבִ֛יר, יְ֤תִיב פְּסִיק | סוֺף פָּסֽוּק׃</span>{{ש}} | |||
</big> | |||
=== טעמים נדירים === | |||
<big><span style="font-family:SBL Hebrew,Ezra SIL SR,Ezra SIL,David,Arial Unicode MS; font-size:130%">שַׁלְשֶׁ֓לֶת, קַרְנֵֽי־פָ֟רָה, מֵרְכָ֦א־כְפוּלָה, יֶרַֽח־בֶּן־יוֹמ֪וֹ׃ </span>{{ש}} | |||
</big> | |||
=== טעמים שאינם מנוגנים === | |||
* <span style="font-family:SBL Hebrew,Ezra SIL SR,Ezra SIL,David,Arial Unicode MS; font-size:140%">מַקָף־</span> - תפקידו לחבר שתי מילים ולעשות אותן כמילה אחת. | |||
* <span style="font-family:SBL Hebrew,Ezra SIL SR,Ezra SIL,David,Arial Unicode MS; font-size:140%">פְּסִיק | </span> - תפקידו להפריד בין שתי מילים, אף על פי שהן מחוברות בטעם מחבר. מופיע בעיקר: בסמוך לאחד מ[[שמותיו של הקב"ה]], בין שני פרטים, בין שתי מילים דומות, בין עיצורים דומים, או כשהקשר בין שתי מילים קטן מאוד. טעמים מסוימים, למשל אחרי הטעם שלשלת ומונח - מופיע 'פסיק' ( | ) אחריהם, וזאת על מנת להבדילם מטעמים אחרים הדומים להם. | |||
* <span style="font-family:SBL Hebrew,Ezra SIL SR,Ezra SIL,David,Arial Unicode MS; font-size:140%">מֶֽתֶג</span> - משמש במילה יחד עם טעם אחר, ותפקידו לסמן הטעמה משנית. | |||
== שרשראות של טעמים == | |||
כללי הטעמים, ובפרט העובדה שישנם טעמים שבאים רק בסמוך לטעמים אחרים, יוצרים שרשראות קבועות של טעמים, החוזרות שוב ושוב. נציג כמה מהן: | |||
<big> | |||
* <span style="font-family:SBL Hebrew,Ezra SIL SR,Ezra SIL,David,Arial Unicode MS; font-size:130%">פַּשְׁטָ֙א, מֻנַּ֣ח זַרְקָא֮, מֻנַּ֣ח סֶג֒וֺל.</span> | |||
* <span style="font-family:SBL Hebrew,Ezra SIL SR,Ezra SIL,David,Arial Unicode MS; font-size:130%">מַהְפָּ֤ךְ פַּשְׁטָא֙, מֻנַּ֣ח זָקֵף־קָטֹ֔ן.</span> | |||
* <span style="font-family:SBL Hebrew,Ezra SIL SR,Ezra SIL,David,Arial Unicode MS; font-size:130%">מֵרְכָ֥א טִפְּחָ֖א, מֻנַּ֣ח אֶתְנַחְתָּ֑א.</span> | |||
* <span style="font-family:SBL Hebrew,Ezra SIL SR,Ezra SIL,David,Arial Unicode MS; font-size:130%">פָּזֵ֡ר, תְּ֠לִישָא־גְדוֹלָה, אַזְלָ֨א גֵּ֜רִשׁ, מֻנַּ֣ח רְבִ֗יעִי.</span> | |||
* <span style="font-family:SBL Hebrew,Ezra SIL SR,Ezra SIL,David,Arial Unicode MS; font-size:130%">דַּרְגָּ֧א תְּבִ֛יר, מֵרְכָ֥א טִפְּחָ֖א, מֵרְכָ֥א סוֺף פָּסֽוּק׃</span> | |||
</big> | |||
==טעמי אמ"ת== | |||
לספרים [[תהילים|'''ת'''הילים]] ו[[משלי|'''מ'''שלי]], ורובו של ספר [[איוב|'''א'''יוב]] (בראשי תיבות נקראים '''ספרי אמ"ת'''), יש טעמים משלהם. טעמי נגינה אלו נקראים '''"טעמי אמ"ת"'''. | |||
[[אדמו"ר הזקן]] לימד את נכדו ה[[אדמו"ר הצמח צדק|ה'צמח צדק']] ונינו [[הרב"ש]] את נגינת טעמי אמ"ת. כיום נגינת טעמים אלו אבדו, ואין לנו מסורת לגביהם{{הערה|הרב [[לב לייבמן]], '''[http://nichoach.blogspot.com/2014/08/blog-post_19.html טעמי הנגינה של תהלים והניגון הודיעני ה' קיצי]''', באתר 'קיר הניגונים'.}}. | |||
==השימוש בטעמי המקרא== | |||
השימוש העיקרי בטעמי המקרא בימינו נעשה ב[[בית כנסת|בית הכנסת]] - בעת [[קריאת התורה]], קריאת ה[[הפטרה|הפטרות]] שבנביאים, וחמש המגילות שבכתובים. | |||
ב[[ספר תורה|ספרי התורה]] הכתובים על קלף ומשמשים ב[[בית כנסת|בית הכנסת]] לא מופיעים טעמי המקרא{{הערה|ואם יכתבו - יפסלו את הספר. [[שולחן ערוך]] רע"ד ז'.}}. | |||
== ניגון הטעמים == | |||
{{ערך מורחב|ניגון טעמי הנגינה}} | |||
ב[[ספר הצאצאים]] מסופר ש[[אדמו"ר הזקן]] לימד את נכדו [[אדמו"ר הצ"צ]] ונינו [[הרב"ש]] עשרה מיני נגינה [כולל טעמים לספרי אמ"ת - [[תהלים]] משלי ואיוב], הרב"ש לימדם ל[[רז"א]] שלימדם ל[[אדמו"ר הריי"צ|רבי הריי"צ]]. חלק ממנגינות אלו אבדו ואין לנו היום מסורת לגביהם. | |||
כיום יש לנו ארבעה סוגי נגינות לטעמים: ימי החול ושבת ויום טוב{{הערה|טעמים אלו מופיעים כניגון קע"ב ב[[ספר הניגונים]].}}, מגילת אסתר{{הערה|טעמים אלו מופיעים כניגון קע"ה (ניגון אחרון) ב[[ספר הניגונים]] (חלק א').}}, הפטרה{{הערה|טעמים אלו מופיעים כניגון קע"ד ב[[ספר הניגונים]].}} וימים נוראים{{הערה|טעמים אלו מופיעים כניגון קע"ג ב[[ספר הניגונים]].}}. | |||
==ראו גם== | |||
* [[קריאת התורה]] | |||
* [[ניגון טעמים]] | |||
==קישורים חיצוניים== | |||
* '''[https://chabad.info/video/beis-medrash-video/678179/ בהמחשה וויזואלית: טעמי המקרא לפי נוסח חב"ד] {{וידפו}}''' | |||
{{הערות שוליים}} | |||
[[קטגוריה:קריאת התורה]] | |||