שמואל סופר – הבדלי גרסאות

אליהו ב. (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
עריכה
שורה 5: שורה 5:


==אודותיו==
==אודותיו==
בילדותו למד ר' שמואל בספסל אחד יחד עם [[אדמו"ר הריי"צ]] בחיידר אצל המלמד ב[[ליובאוויטש]]. וכך מספר אדמו"ר הריי"צ אודות ילדותו{{הערה|[https://chabadlibrary.org/books/maharyatz/sichos/706-10/7/21/395.htm רשימה המופיעה בספר השיחות תש"י עמ' 395] (בתרגום ללה"ק)}},
בילדותו למד ר' שמואל בספסל אחד יחד עם [[אדמו"ר הריי"צ]] בחיידר אצל המלמד ר' דובער בן ר' פסח ב[[ליובאוויטש]]. וכך מתאר אדמו"ר הריי"צ את ילדותו{{הערה|[https://chabadlibrary.org/books/maharyatz/sichos/706-10/7/21/395.htm רשימה המופיעה בספר השיחות תש"י עמ' 395] (בתרגום ללה"ק)}}:"אצל ר' דובער בן ר' פסח למדתי בחריצות רבה, יחד עם כמה חברים נבחרים, ר' שמואל הכותב ור' בנציון משרת, ילדים שגדולים ממני בשנה-שנתיים. הם היו באים כל יום ל[[מניין]] של השעה שמונה, מביאים את האוכל שלהם, ובעשר וחצי היינו מתיישבים ללמוד".
"אצל ר' דובער בן ר' פסח למדתי בחריצות רבה, יחד עם כמה חברים נבחרים, ר' שמואל הכותב ור' בנציון משרת, ילדים שגדולים ממני בשנה-שנתיים. הם היו באים כל יום ל[[מניין]] של השעה שמונה, מביאים את האוכל שלהם, ובעשר וחצי היינו מתיישבים ללמוד".


בבגרותו החל לעבוד כסופר המעתיק כתבים בתשלום. והיה לסופר האישי של רבותינו נשיאנו וקיבל מהם עבודות העתקה רבות.
בבגרותו החל לעבוד כסופר המעתיק כתבים בתשלום. והיה לסופר האישי של רבותינו נשיאנו וקיבל מהם עבודות העתקה רבות{{הערה|[https://chabadlibrary.org/books/maharyatz/sichos/706-10/7/14/377.htm ספר השיחות תש"י עמ' 377] (בתרגום ללה"ק)}}..


[[אדמו"ר הרש"ב]] התבטא אשר "הכתבי-קודש והכתבי-יד-קודש הם חיי נפשי ממש". הדבר בא לידי ביטוי ברבות מאגרותיו, שבהן משתדל למצוא ולרכוש כתבי יד קודש שנשארו עדיין מפוזרים בעולם. לפעמים היה מקבל כתבי יד קודש בהשאלה, והיה מעסיק בזה את הסופר שלו, ר' שמואל, להעתיקם עבורו{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/arum/chabad-russia-czarit/7/7.htm?q=%D7%A9%D7%9E%D7%95%D7%90%D7%9C%20%D7%93%D7%A2%D7%A8%20%D7%A9%D7%A8%D7%99%D7%99%D7%91%D7%A2%D7%A8 תולדות חב"ד ברוסיה הצארית]}}. וכך כותב לו ביום ב' פר' ויקהל [[תרנ"א]]:
[[אדמו"ר הרש"ב]] התבטא אשר "הכתבי-קודש והכתבי-יד-קודש הם חיי נפשי ממש". הדבר בא לידי ביטוי ברבות מאגרותיו, שבהן משתדל למצוא ולרכוש כתבי יד קודש שנשארו עדיין מפוזרים בעולם. לפעמים היה מקבל כתבי יד קודש בהשאלה, והיה מעסיק בזה את הסופר שלו, ר' שמואל, להעתיקם עבורו{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/arum/chabad-russia-czarit/7/7.htm?q=%D7%A9%D7%9E%D7%95%D7%90%D7%9C%20%D7%93%D7%A2%D7%A8%20%D7%A9%D7%A8%D7%99%D7%99%D7%91%D7%A2%D7%A8 תולדות חב"ד ברוסיה הצארית]}}. וכך כותב לו ביום ב' פר' ויקהל [[תרנ"א]]:
הנני שולח לו מוסג"פ רשימה מה להעתיק בהחלט ומה לעיין, וישלח לי את הדרושים שהעתיק עד עתה .. שלחתי לביתו עשרה רו"כ, ואשלח עוד אי"ה, ויודיעני המקח כמה חושב".
הנני שולח לו מוסג"פ רשימה מה להעתיק בהחלט ומה לעיין, וישלח לי את הדרושים שהעתיק עד עתה .. שלחתי לביתו עשרה רו"כ, ואשלח עוד אי"ה, ויודיעני המקח כמה חושב".


[[אדמו"ר הריי"צ]] סיפר בשיחת שמחת תורה ביום, בעת הסעודה [[ה'שי"ת]]:
"בהסדר של מאמרי דא"ח, ישנם מאמרים של כתב, הנחה ורשימה. "כתב" הכוונה שהרבי בעל המאמר כתב את ה[[מאמר]] ומסרו לפרסמו ברבים. המאמר נרשם בליובאוויטש על ידי ה"שרייבערס" (הכותבים) ר' שמואל דער שרייבער, ר' שלמה הסופר"{{הערה|[https://chabadlibrary.org/books/maharyatz/sichos/706-10/7/14/377.htm ספר השיחות תש"י עמ' 377] (בתרגום ללה"ק)}}.


במכתב הנושא את התאריך י"ב תמוז תש"ג{{הערה|נדפס בהקדמה לקונטרס ומעין, עמ' 5.}} מספר אדמו"ר הריי"צ לחתנו, הרבי מלך המשיח, על שנת [[תרס"א]] בה "נתוספו - בחסדי השי"ת - הרבה תלמידים בכל המחלקות של ישיבת תומכי תמימים, ומהרבה מקומות מושבי אנ"ש באו דרישות לשלוח להם ספרי [[תניא]], את המאמרים דשנת תרנ"ט, וביחוד את המאמר "[[החלצו תרנ"ט|החלצו]]", [[קונטרס התפילה]] והשיחה דשמחת תורה תרס"א, ויהי ר' שמואל הסופר עמוס עבודה ומתאונן שאינו יכול להספיק את כל הדרישות ויקח לו לעוזר את ר' מרדכי פנחס ואת ר' שלמה פרדייסאהן ואת ר' עקיבא ראובן זאריעטשער".
במכתב הנושא את התאריך י"ב תמוז תש"ג{{הערה|נדפס בהקדמה לקונטרס ומעין, עמ' 5.}} מספר אדמו"ר הריי"צ לחתנו, הרבי מלך המשיח, על שנת [[תרס"א]] בה "נתוספו - בחסדי השי"ת - הרבה תלמידים בכל המחלקות של ישיבת תומכי תמימים, ומהרבה מקומות מושבי אנ"ש באו דרישות לשלוח להם ספרי [[תניא]], את המאמרים דשנת תרנ"ט, וביחוד את המאמר "[[החלצו תרנ"ט|החלצו]]", [[קונטרס התפילה]] והשיחה דשמחת תורה תרס"א, ויהי ר' שמואל הסופר עמוס עבודה ומתאונן שאינו יכול להספיק את כל הדרישות ויקח לו לעוזר את ר' מרדכי פנחס ואת ר' שלמה פרדייסאהן ואת ר' עקיבא ראובן זאריעטשער".


בפתח דבר פתח דבר מ[[הרבי מלך המשיח]] ל[[המשך והחרים]] של [[אדמו"ר המהר"ש]] מציין הרבי ש"ספרים הנ"ל — מלבד ההמשך "מים רבים — תרל"ו" — הם פוטוגרפיא מכת"י ר' שמואל סופר — ראש המעתיקים בליובאוויטש במשך שנים רבות"{{הערה|[https://chabadlibrary.org/books/maharash/tsh/631a/4/1/index.htm#_ednref_82 תורת שמואל תרל"א ח"א]}}.
בפתח דבר פתח דבר מ[[הרבי מלך המשיח]] ל[[המשך והחרים]] של [[אדמו"ר המהר"ש]] ציין הרבי ש"ספרים הנ"ל — מלבד ההמשך "מים רבים — תרל"ו" — הם פוטוגרפיא מכת"י ר' שמואל סופר — ראש המעתיקים בליובאוויטש במשך שנים רבות"{{הערה|[https://chabadlibrary.org/books/maharash/tsh/631a/4/1/index.htm#_ednref_82 תורת שמואל תרל"א ח"א]}}.


נפטר בשנת [[תרע"ה]] והמאמרים האחרונים שידוע שהעתיק, הם המאמרים הראשונים של [[המשך תער"ב]]{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=81585 הצילומים מגלים: מתי חילק הרש"ב את המשך תער"ב], הרב [[שלום יעקב חזן]] באתר [[חב"ד אינפו]]}}.
נפטר בשנת [[תרע"ה]] והמאמרים האחרונים שידוע שהעתיק, הם המאמרים הראשונים של [[המשך תער"ב]]{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=81585 הצילומים מגלים: מתי חילק הרש"ב את המשך תער"ב], הרב [[שלום יעקב חזן]] באתר [[חב"ד אינפו]]}}.