הבדלים בין גרסאות בדף "לוי יצחק אידלביץ"
ג'ואי טריביאני (שיחה | תרומות) (יצירת דף עם התוכן "קובץ:Leivick Idelevich (3).PNG|שמאל|ממוזער|250px|חתימתו על אחד הביכלאַך שהיו ברשותו: "להַ ר' לוי יצחק א...") |
ג'ואי טריביאני (שיחה | תרומות) |
||
| שורה 4: | שורה 4: | ||
==כגבאי== | ==כגבאי== | ||
[[קובץ:Leivick Idelevich (1).PNG|שמאל|ממוזער|250px|חתימת ר' לויק אדעלעוויץ משרת]] | [[קובץ:Leivick Idelevich (1).PNG|שמאל|ממוזער|250px|חתימת ר' לויק אדעלעוויץ משרת]] | ||
| + | [[קובץ:Leivick Idelevich (2).PNG|שמאל|ממוזער|250px|חתימתו על אחד הביכלאך שהיו ברשותו: "שייך לר' לוי יצחק אידעלעוויץ"]] | ||
תפקידו בגבאות היה עבור כתיבת מכתבים והכנסת אנשים ל[[יחידות]]{{הערה|'''[[היכל הבעש"ט]]''', גליון מב (קיץ תשפ"א), עמ' רב.}}. אנו מוצאים במספר מקורות את חתימתו בשם כ"ק אדמו"ר מהר"ש{{הערה|'''[[אגרות קודש (אדמו"ר המהר"ש)|אגרות קודש אדמו"ר מהר"ש]]''', עמ' קג, קכ-קכא; צילום מכתבו לר' יעקב אייעראוו (שמואל קראוס, 'על גבאים ומשרתים', '''בית משיח''', גליון 43 (כ"ה סיון תשנ"ה), עמ' 25).}}. שירותו את אדמו"ר מהר"ש היה כבר מראשית נשיאות אדמו"ר מהר"ש{{הערה|'''[[ספר התולדות אדמו"ר מהר"ש]]''', עמ' 15.}}. | תפקידו בגבאות היה עבור כתיבת מכתבים והכנסת אנשים ל[[יחידות]]{{הערה|'''[[היכל הבעש"ט]]''', גליון מב (קיץ תשפ"א), עמ' רב.}}. אנו מוצאים במספר מקורות את חתימתו בשם כ"ק אדמו"ר מהר"ש{{הערה|'''[[אגרות קודש (אדמו"ר המהר"ש)|אגרות קודש אדמו"ר מהר"ש]]''', עמ' קג, קכ-קכא; צילום מכתבו לר' יעקב אייעראוו (שמואל קראוס, 'על גבאים ומשרתים', '''בית משיח''', גליון 43 (כ"ה סיון תשנ"ה), עמ' 25).}}. שירותו את אדמו"ר מהר"ש היה כבר מראשית נשיאות אדמו"ר מהר"ש{{הערה|'''[[ספר התולדות אדמו"ר מהר"ש]]''', עמ' 15.}}. | ||
גרסה מ־12:49, 24 בנובמבר 2021
.PNG)
ר' לוי יצחק הלוי אידלביץ (מפורסם בכינוי: לויק משרת) היה מחסידי אדמו"ר מהר"ש וכיהן אצלו כ'גבאי ראשון'.
תוכן עניינים
כגבאי
.PNG)
.PNG)
תפקידו בגבאות היה עבור כתיבת מכתבים והכנסת אנשים ליחידות[1]. אנו מוצאים במספר מקורות את חתימתו בשם כ"ק אדמו"ר מהר"ש[2]. שירותו את אדמו"ר מהר"ש היה כבר מראשית נשיאות אדמו"ר מהר"ש[3].
הצטרף אל אדמו"ר מהר"ש בנסיעותיו לחו"ל[4]. ר' לויק היה נוסע בשליחות אדמו"ר מהר"ש, כך למשל היא מעורבותו בפרשת המלשינות בסטאראדוב[5]. הוא גם נסע לסגור את השידוך לר' מנחם מענדל בן אדמו"ר מהר"ש, והוא כתב באחד ממכתביו לר' אברהם אבא פרסון: "נסעתי דרך קראקא ובאתי יום ו' פ' קרח לקראקא והייתי שם עד יום ב' ז' תמוז והייתי אצל הרה"ג הר"ש סופר נ"י יום ו' עש"ק וישבתי עמו איזה שעות, ונתבקשתי מעמו ומחתנו הרה"ג ר' עקיבא נ"י שאשבות אצלם"[6].
לאחר בניית הבית החדש של אדמו"ר מהר"ש, בשנים תר"ל-תרל"ב, מכר לו אדמו"ר מהר"ש חדר בביתו[7]. ר' שלום דובער לוין שיער כי סיבת הדבר הייתה מחמת האמור בצוואת רבי יהודה החסיד: "לא יבנה אדם בית של אבנים אלא יקנה, ואם בנה לא ידור בו . . אלא ימכרנו"[8].
עוזרו בתפקידו היה ר' פנחס לייב מגידסון[9], אשר היה פועל בשליחותו[10]. חדרו של ר' לוי יצחק היה סמוך לחדרו של אדמו"ר מהר"ש[10]. על תפקידו כגבאי ליחידות סיפר אדמו"ר הריי"צ: "פתיחת הדלת הי' הוראה מצד ר' לויק משרת כי הגיע הזמן לצאת, ופחדו של רל"מ הי' על כל אנ"ש כי ידעו אשר בפעם השני' לא יתן לכנוס על יחידות"[11]. קשיחותו כגבאי הוזכרה אצל הרבי הריי"צ פעם נוספת, שבה תיארו: "ער איז ניט געווען קיין צו גוטער כידוע"[12].
חיים אישיים
ר' לוי יצחק נולד לאביו ר' חיים[7]. לאחר שימושו כגבאי אצל אדמו"ר מהר"ש התגורר בויטבסק[13]. כתבי הדא"ח שהיו ברשותו עברו לרשות רבותינו נשיאנו, וכיום הם נמצאים באוסף שניאורסון. לר' לוי יצחק היה בן בשם שניאור זלמן.
לקריאה נוספת
- שמואל קראוס, 'על גבאים ומשרתים', בית משיח, גליון 43 (כ"ה סיון תשנ"ה), עמ' 24-25.
הערות שוליים
- ↑ היכל הבעש"ט, גליון מב (קיץ תשפ"א), עמ' רב.
- ↑ אגרות קודש אדמו"ר מהר"ש, עמ' קג, קכ-קכא; צילום מכתבו לר' יעקב אייעראוו (שמואל קראוס, 'על גבאים ומשרתים', בית משיח, גליון 43 (כ"ה סיון תשנ"ה), עמ' 25).
- ↑ ספר התולדות אדמו"ר מהר"ש, עמ' 15.
- ↑ אגרות קודש אדמו"ר מהר"ש, עמ' כא, כד.
- ↑ אגרות קודש אדמו"ר מהר"ש, עמ' כג.
- ↑ אגרות קודש אדמו"ר מהר"ש, עמ' כו.
- ↑ 7.0 7.1 אגרות קודש אדמו"ר מהר"ש, עמ' קטו-קיח.
- ↑ אגרות קודש אדמו"ר מהר"ש, עמ' קטו בשולי הגליון.
- ↑ לקוטי דיבורים ח"א קו, א.
- ↑ 10.0 10.1 אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ, עמ' קפא-קפב.
- ↑ לקוטי דיבורים ח"א לו, א.
- ↑ ספר השיחות תש"ב, עמ' 101-102.
- ↑ אגרות קודש אדמו"ר הזקן, ניו יורק תשע"ב, עמ' קכג.
